י"ט כסלו - חג הגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

י"ט כסלו - חג הגאולה (עריכה)

גרסה מ־22:46, 10 באפריל 2024

נוספו 884 בתים , 10 אפריל

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ל. ק.

1,719

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{איחוד|י"ט כסלו - חג הגאולה|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|סיבה=אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד}}
-{{לשכתב|בנוי במציטוטים וסיפורים - צריך לתמצת לערך אחד}}
+{{לשכתב|בנוי מציטוטים וסיפורים - צריך לערוך מחדש בצורה אחידה ואנציקלופדית}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=חג הגאולה|אחר=תאריך י"ט כסלו|ראו=[[י"ט בכסלו]]}}
 [[קובץ:יט כסליו 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור: [[אדמו"ר הזקן]] בדרכו אל המאסר]]
 '''חג הגאולה''' או '''ראש השנה לחסידות''' הוא מועד המצוין מדי שנה, בתאריך '''[[י"ט בכסלו]]''', לזכר שחרור מייסד [[חסידות חב"ד]], רבי '''[[שניאור זלמן מלאדי]]''' (המכונה "אדמו"ר הזקן"), מהכלא ה[[רוסיה|רוסי]] ביום זה בשנת [[ה'תקנ"ט]] (29 בנובמבר 1798). ביום זה מצוין גם [[יום הילולא]] של ה[[מגיד ממזריטש]]. בשנת התקל"ג
@@ שורה 9: / שורה 10: @@
 על רקע ה[[התנגדות לחסידות]], הלשינו מספר [[מתנגדים]] על רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] בפני שלטון הצאר.
-ההלשנה התבססה בעיקר על העובדה שהאדמו"ר יזם איסוף כספי [[צדקה]] ושליחתם ליהודים בארץ ישראל ולחסידים שעלו אליה. כשנאסר, הובל במרכבה שחורה (בה השתמשו באותה עת להובלת מורדים במלכות) למבצר פטרופבלובסקיה שבפטרבורג. לאחר 53 ימים במאסר{{הערה|כנגד 53 -ג"ן פרקי ה[[תניא]]}}, שוחרר בהשתדלות החסידים, ב[[י"ט בכסלו]] תקנ"ט (29 בנובמבר 1798). מאז מצוין התאריך בחסידות חב"ד ומחוצה לה כ"חג הגאולה", המציין את ניצחונה של תנועת החסידות על מתנגדיה.
+ההלשנה התבססה בעיקר על העובדה שהאדמו"ר יזם איסוף כספי [[צדקה]] ושליחתם ליהודים ב[[ארץ ישראל]] ולחסידים שעלו אליה. כשנאסר, הובל במרכבה שחורה (בה השתמשו באותה עת להובלת מורדים במלכות) ל[[מבצר הפטרופבלי]] שב[[פטרבורג]]. לאחר 53 ימים במאסר{{הערה|כנגד 53 -ג"ן פרקי ה[[תניא]]}}, שוחרר בהשתדלות החסידים, ב[[י"ט בכסלו]] תקנ"ט (29 בנובמבר 1798). מאז מצוין התאריך בחסידות חב"ד ומחוצה לה כ"חג הגאולה", המציין את ניצחונה של תנועת החסידות על מתנגדיה.
 רבי שניאור זלמן נאסר שוב לאחר שנתיים (בשנת תקס"א), לאחר שקהילת פינסק דיווחה לשלטונות כי [[תורת החסידות]] מהווה דת חדשה, וכוללת בתוכה יסודות חתרניים כנגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר באותה שנה בחג החנוכה. בחג הגאולה י"ט בכסלו (הסמוך ל[[חנוכה]] בכ"ה בכסלו), מציינים גם שחרור זה.
@@ שורה 23: / שורה 24: @@
 ==מנהגי היום==
 [[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בכפר חב"ד, ב[[תש"ע]]]]
-=== התועדויות ===
+=== התוועדויות ===
 נהוג להתוועד בי"ט כסלו. על פי הוראת הרבי יש להתוועד ביום זה ג' [[התוועדות|התוועדויות]]{{הערה|שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב (סעיף י"ד)}}.
-=== אמירת תחנון ===
+ב[[כפר חב"ד]] מתקיימת מדי שנה חגיגה גדולה בי"ט כסלו אליה מגיעים רבבות אורחים ואישי ציבור{{הערה|[https://col.org.il/news/134876 כשצלם העיתונות הגיע להתוועדות בכפר והנציח הרגעים{{תמונה}}{{col}}]}}, הרבי היה שולח מברק מיוחד עבור החגיגה.
+=== אי אמירת תחנון ===
 ביום זה אין אומרים [[תחנון]].
@@ שורה 34: / שורה 37: @@
 === איחול 'לשנה טובה'===
-ביטוי חסידי השגור בפי חסידים ליום זה, כדוגמת הביטוי שבליל [[ראש השנה]]: "לשנה טובה בלימוד ה[[חסידות]] ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו". בביטוי זה משתמש גם [[הרבי]] במכתביו לקראת יום זה.
+ביטוי חסידי השגור בפי חסידים ליום זה, כדוגמת הביטוי שבליל [[ראש השנה]]: "לשנה טובה בלימוד ה[[חסידות]] ובדרכי החסידות תכתב ותחתם" בלשון יחיד דווקא. בביטוי זה משתמש גם [[הרבי]] במכתביו לקראת יום זה.
 === חלוקת הש"ס ===
@@ שורה 44: / שורה 47: @@
 === "שווארצע קאשע" ===
-ביום זה נהוג בכמה קהילות חב"דיות לאכול "[[שווארצע קאשע]]" - דייסת כוסמת, יש אומרים שאדמו"ר הזקן אכל מאכל זה בהיותו במאסר, וכזֵכר לכך אוכלים קאשע בי"ט כסלו (וראו בהערה). {{הערה|מנהג אכילת הקאשע מוזכר בספר השיחות תרח"צ עמ' 250, ובתורת מנחם - התוועדויות תשי"ח, חלק כא , עמ' 240:" כהמנהג משנים קדמוניות שבי"ט כסלו היו אוכלים "גריקענע קאַשע"". אך במקורות הללו לא נזכר טעם המנהג (ע"פ "הלכות ומנהגי חב"ד", י"ט כסלו.). וראה בספר "זכרונותיי" להרב ששונקין, עמ' 276, הסיפור על אדה"ז ומאכל הקאשע בבית חותנו, ואולי גם זו סיבה לאכילת הקאשע בי"ט כסלו.}}.
+ביום זה נהוג בכמה קהילות חב"דיות לאכול "[[שווארצע קאשע]]" - דייסת כוסמת, יש אומרים שאדמו"ר הזקן אכל מאכל זה בהיותו במאסר, וכזֵכר לכך אוכלים קאשע בי"ט כסלו (וראו בהערה){{הערה|מנהג אכילת הקאשע מוזכר בספר השיחות תרח"צ עמ' 250, ובתורת מנחם - התוועדויות תשי"ח, חלק כא, עמ' 240:" כהמנהג משנים קדמוניות שבי"ט כסלו היו אוכלים "גריקענע קאַשע"". אך במקורות הללו לא נזכר טעם המנהג (ע"פ "הלכות ומנהגי חב"ד", י"ט כסלו.). וראה בספר "זכרונותיי" להרב ששונקין, עמ' 276, הסיפור על אדה"ז ומאכל הקאשע בבית חותנו, ואולי גם זו סיבה לאכילת הקאשע בי"ט כסלו.}}.
 ===ועל הניסים===
@@ שורה 120: / שורה 123: @@
 {{להשלים|פסקה}}
 בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב [[תשמ"א]]{{הערה|שיחות-קודש תשמ"א, כרך א, עמ' 601-599}} השמיע הרבי, כמה פעמים, את הביטוי "מבצע י"ט כסלו" שעניינו הוא לימוד בעצמו פנימיות התורה, ולאחר מכן לפעול גם על ה"חוצה", וכן גם את עניין הצדקה (כולל 'מגבית י"ט כסלו-חנוכה').
+{{י"ט כסלו}}
 ==ראו גם==
@@ שורה 134: / שורה 139: @@
 * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78934 מגילת י"ט כסלו עם הגהות בכתי"ק ● מיוחד] {{אינפו}}
 *הרב זלמן גופין, '''[https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%99%D7%98-%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95 פרשת י"ט כסלו]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
+*הרב מיכאל זליגסון, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view מאמרי י"ט כסלו]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 24
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו|ב יטא]]
+[[קטגוריה:י"ט כסלו]]