פורטל:ליובאוויטש/אדמו"רי חב"ד וליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|אמצע|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינו]]
'''תקופת אדמו"ר הזקן'''
'''תקופת אדמו"ר הזקן'''


[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הזקן]] מייסד חסידות [[חב"ד]].]]
מרכז תנועת [[חסידות חב"ד]] עבר ל[[עיירה]] ליובאוויטש בתחלת הדור השני, בשלהי שנת [[תקע"ג]] (1813). בדור הראשון היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] ([[תקמ"ג]] - [[תקס"א]]; 1783 - 1801) ו[[ליאדי]] ([[תקס"א]] - [[תקע"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש.
מרכז תנועת [[חסידות חב"ד]] עבר ל[[עיירה]] ליובאוויטש בתחלת הדור השני, בשלהי שנת [[תקע"ג]] (1813). בדור הראשון היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] ([[תקמ"ג]] - [[תקס"א]]; 1783 - 1801) ו[[ליאדי]] ([[תקס"א]] - [[תקע"ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש.


אמנם כבר [[אדמו"ר הזקן]] - שהה בצעירותו בליובאוויטש, שם למד [[תורה]] מפי הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].
אמנם כבר [[אדמו"ר הזקן]] - שהה בצעירותו בליובאוויטש, שם למד [[תורה]] מפי הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].


מקום מגורו של רבי שניאור זלמן היה אז ב[[עיירה]] [[לאזניא]], הסמוכה לליובאוויטש. רבה של ליובאוויטש היה ה[[חסיד]] רבי [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ואליו נסע רבי שניאור זלמן ללמוד [[תורה]]. אחרי שיסד רבינו הזקן את [[תנועת חב"ד]], הפך רבי [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] מליובאוויטש להיות [[חסיד]] שלו. בנו רבי יוסף מליובאוויטש היה מגדולי התלמידים של רבינו הזקן.
במהלך מלחמת צרפת-רוסיה, הרבי הזקן היה, כידוע, בצד הרוסי של החזית - מפני שדאג לרוחניות ולא לגשמיות.


אחריו התמנה רבי בנימין להיות רבה של העיירה ליובאוויטש. הוא פנה בשאלות הלכתיות אל רבינו הזקן.
אחרי המלחמה וניצחון רוסיה, פנה קיסר אל בנו של הרבי הזקן, רבי דובער שבעתיד יהפוך להיות האדמו"ר השני בחסידות חב"ד, וכמחווה לעזרה הרבה שלו במלחמה{{הערה|רוסיה דאגה לאדמוה"ז לפלוגת חיילים שתלווהו}} ושליחת מרגל לצד הצרפתי , הביא לו מפה של כל המחוז שלו ואמר לו: קח את העיירה ליובאוויטש, שבמחוזי
 
[[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|אמצע|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינו. ציור: יחיאל אופנר]]
אחד מתושבי ליובאוויטש בתקופת רבינו הזקן היה תלמידו החסיד ר' [[צבי הירש זרחי]].


'''תקופת אדמו"ר האמצעי'''
'''תקופת אדמו"ר האמצעי'''
שורה 37: שורה 36:


מלבד זאת היה [[אדמו"ר האמצעי]] נוסע בעצמו מליובאוויטש אל העיירות שבהם גרים אנ"ש, לחזור לפניהם [[דא"ח]] ולקבלם ל[[יחידות]].
מלבד זאת היה [[אדמו"ר האמצעי]] נוסע בעצמו מליובאוויטש אל העיירות שבהם גרים אנ"ש, לחזור לפניהם [[דא"ח]] ולקבלם ל[[יחידות]].
[[קובץ:מציבות רבותינו לאחר השואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מציבות [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר השואה. ה'[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]' שהיה סביב נהרס בידי הגויים המקומיים]]


'''תקופת אדמו"ר הצמח צדק'''
'''תקופת אדמו"ר הצמח צדק'''
שורה 71: שורה 72:


בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהערלים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו.
בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהערלים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו.
[[קובץ:שער הכניסה למויזאון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר רבותינו נשיאינו]]


'''תקופת אדמו"ר המהר"ש'''
'''תקופת אדמו"ר המהר"ש'''