כתבי ר' יאשע שו"ב (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
[[קובץ:שער כתבי רי שוב.jpg|ממוזער|שער הספר "כתבי הר"י שו"ב"]]
[[קובץ:שער כתבי רי שוב.jpg|ממוזער|שער הספר "כתבי הר"י שו"ב"]]
'''כתבי ר' יאשע שו"ב''' הינו מראשוני ספרי [[סיפורי חסידים]] על הדורות הראשונים של החסידות.
הספר: '''כתבי ר' יאשע {{מונחון|שו"ב|שוחט-ובודק}}''', הינו מראשוני ספרי [[סיפורי חסידים]] על הדורות הראשונים של החסידות.
[[קובץ:מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר.jpg|ממוזער|מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר, בבית החיים בצפת.]]
[[קובץ:מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר.jpg|ממוזער|מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר, בבית החיים בצפת.]]הספר נכתב על ידי הרב חיים יוסף אריה חסיד סלונים ששימש שו"ב בבריסק.
הספר נלקט על ידי הרב חיים יוסף אריה (המכונע יאשע) בן הרב משה אליעזר פרגר{{הערה|1=חי בין השנים 1840-1912.}}, חסיד סלונים ששימש שו"ב בבריסק ומחבר הספר "מנחת יוסף", שנפטר בטבריה בשנת תרע"ב.


==אודות הספר==
==אודות הספר==
הכתבים מכילים סיפורים על [[הבעש"ט]] ותלמידיו, ועל [[המגיד ממזריטש]] ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי פולין). כפי שעבר במסורה חסידית,  רשימות אלו כתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו בין החסידים עד שמישהו הוציאם לאור ב{{מונחון|סטנסיל|הקלדה במכונת כתיבה וצילום במכונת שכפול}}.
הכתבים מכילים סיפורים על [[הבעש"ט]] ותלמידיו, ועל [[המגיד ממזריטש]] ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי [[פולין]]), כפי שעברו במסורה חסידית. רשימות אלו כתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו בין החסידים עד שהוצאו לאור ב{{מונחון|סטנסיל|הקלדה במכונת כתיבה וצילום במכונת שכפול}}.


כמה וכמה תמיהות התעוררו על הסיפורים ועל רמת דיוקם, כגון פגישת הבעש"ט עם מחבר המשנה למלך{{הערה|שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.}}.
כמה וכמה תמיהות התעוררו על הסיפורים ועל רמת דיוקם, כגון פגישת הבעש"ט עם מחבר המשנה למלך{{הערה|שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.}}.
שורה 12: שורה 10:
אף שמדבר רבות על גדולי החסידות בתקופה ההיא, [[אדמו"ר הזקן]] כמעט ואינו מוזכר.  
אף שמדבר רבות על גדולי החסידות בתקופה ההיא, [[אדמו"ר הזקן]] כמעט ואינו מוזכר.  


הספר מתחיל בכותרת "יום ה' כ"ח תשרי, תרמ"ח, בריסק".
חלק גדול מהסיפורים על [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממזריטש]], הוא המקור הקדום ביותר אליהם.


חלק גדול מהסיפורים על [[הבעש"ט]] ו[[המגיד ממזריטש]] שהוא המקור הקדום ביותר אליהם.
על אף שבכללות הספר עוסק רק במאורי החסידות{{הערה|ה[[אור החיים]] הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.}}, באופן חריג נתייחד מדור ל"[[הט"ז]] ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמידיו), בה מסופרים עובדות קודש אודות הט"ז, וכן חותנו בעל [[הב"ח]].


על אף שבכללות הספר עוסק רק במאורי החסידות<ref>ה[[אור החיים]] הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.</ref>, באופן חריג נתייחד מדור  ל"[[הט"ז]] ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמדיו). הט״ז, וכן חותנו בעל [[הב"ח]], מצטיירים בסיפורים אלו כאנשי מעלה הנקיים מכל שמץ רבב, וכרבנים צדיקים למופת<ref>אולי מפני שהיו מ[[חסידי אשכנז]], שקדמו לתנועת החסידות, והיו באותם אזורים.</ref>.
==קישורים חיצוניים==
 
===תלמיד חכם עוסק בסיפורים===
הרב המלקט חיבר ספר נוסף בשם '''מנחת יוסף''' שהוא ספר עמוק בפלפול ובעיון בהלכות שחיטה וטריפות, ומסכימים עליו גדולי הדור מכל החוגים. (מהר"ש סופר, הבית יצחק, מהרי"ל דיסקין) ועוד. וידוע גם שהיה להמחבר קשרים הדוקים עם [[חיים הלוי סולובייצ'יק|הגר"ח מבריסק]], (ובח"ב הוא מביא סיפור מענין ששמע מפיו של המהרי"ל דיסקין - עם החלום על השור, יעו"ש). הנה על אף גדולתו בתורת הנגלה, עסק הרב  ר' יאשע לאסוף ולכתוב סיפורים חסידים אף שחלקם סובלים מחוסר דיוק גדול.
[[קובץ:מנחת יוסף על הלכות טרפות.jpg|ממוזער|שער הספר "מנחת יוסף" על הלכות טרפות, נכתב גם הוא על ידי ר"י שו"ב מבריסק.]]
 
==מסיפוריו==
*פעם אחת  אמר המגיד הגדול, יש לי איש אחד והוא תפוח יקר,  אך יש בתוכו תולעת אחת, אם יתגבר על התולעת  יהי' כלי יקר מאוד, ובאם לאו חייו יאכלנו התולעת  עד גמירא. אצל השולחן הי' אז [[חיים וולפר|הוואלפער]] הידוע, ור'  נחום טשערנאבילער לא הי' אז בהשולחן, רק בעיר  המגיד הי' אז. אחר השולחן התראה הוואלפער פנים עם ר' נחום, אמר לו שמעתם מה אמר הרבי היום,  וסיפר לו ואמר לו כמדומני שכוונתו עליכם. ויענה הר״נ בוודאי אין כוונתו עלי, כי אולי הי' כן הי' אומר זאת בשעה שאני אצלו שאשמע זה<ref>הוצאות ירושלים תשמ"א עמ' רצב, וראה בחלק ב' גירסא שהוסיפור היה עם ר' אהרן מקרלין ולא עם ר"נ טשערנאבילער</ref>.
*בפסח<ref>כתבי ר' יאשע שו"ב, עמ' נד</ref> היה [הרה"ק רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]] מחמיר כל-כך על "[[מצה שרויה|שרויה]]", עד שפעם אחת היתה כלתו.. קשה לה הלעיסה ממצות, ושאלה אם אפשר לה שתרכך מצה, לא עם מים, רק שתטרוף ביצה על המצה לרככה על האש. ואמר שמרשה לה, אך לא בבית שלי רק אצל שכן, ותאכל שם המצה גם-כן. ואמר שחומרא של הרמב"ם [כנראה צ"ל: המגיד] אי-אפשר לו להקל. כי הבעש"ט לא נהג עדיין בחומרא זו, רק המגיד [ממעזריטש] ז"ל.


==קישורים חיצוניים==
*הספר [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=21079 כתבי ר' יאשע שו"ב] באתר [[היברו בוקס]]
*הספר [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=21079 כתבי ר' יאשע שו"ב] באתר [[היברו בוקס]]


גרסה אחרונה מ־03:39, 29 במרץ 2024

שער הספר "כתבי הר"י שו"ב"

הספר: כתבי ר' יאשע שו"ב, הינו מראשוני ספרי סיפורי חסידים על הדורות הראשונים של החסידות.

מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר, בבית החיים בצפת.

הספר נכתב על ידי הרב חיים יוסף אריה חסיד סלונים ששימש שו"ב בבריסק.

אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכתבים מכילים סיפורים על הבעש"ט ותלמידיו, ועל המגיד ממזריטש ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי פולין), כפי שעברו במסורה חסידית. רשימות אלו כתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו בין החסידים עד שהוצאו לאור בסטנסיל.

כמה וכמה תמיהות התעוררו על הסיפורים ועל רמת דיוקם, כגון פגישת הבעש"ט עם מחבר המשנה למלך[1].

אף שמדבר רבות על גדולי החסידות בתקופה ההיא, אדמו"ר הזקן כמעט ואינו מוזכר.

חלק גדול מהסיפורים על הבעש"ט והמגיד ממזריטש, הוא המקור הקדום ביותר אליהם.

על אף שבכללות הספר עוסק רק במאורי החסידות[2], באופן חריג נתייחד מדור ל"הט"ז ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמידיו), בה מסופרים עובדות קודש אודות הט"ז, וכן חותנו בעל הב"ח.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.
  2. ↑ האור החיים הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=כתבי_ר%27_יאשע_שו%22ב_(ספר)&oldid=671097"