אוי איז ער א פייפער (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (יוסף בן מלמד העביר את הדף אוי איז ער א פייפער לשם אוי איז ער א פייפער (ניגון): כמקובל) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
{| | {| | ||
| valign="top" style = "width:28em;"| | | valign="top" style = "width:28em;"| | ||
{{יישור טקסט|שמאל|{{כתב גדול|'''ביידיש'''}} | {{יישור טקסט|שמאל|{{כתב גדול|'''ביידיש:'''}} | ||
:'''אם ירצה ה' אויף שבת, וועל איך ביים רבי'ן זיין,''' | :'''אם ירצה ה' אויף שבת, וועל איך ביים רבי'ן זיין,''' | ||
:'''וועל איך אים דערציילן, וועגן דעם אייזנבאן,''' | :'''וועל איך אים דערציילן, וועגן דעם אייזנבאן,''' | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
:'''פון אונטן גייט א וואסער, פון אויבן גייט א רויך.}}''' | :'''פון אונטן גייט א וואסער, פון אויבן גייט א רויך.}}''' | ||
| valign="top" | | | valign="top" | | ||
:{{כתב גדול|'''בתרגום לעברית'''}} | :{{כתב גדול|'''בתרגום לעברית:'''}} | ||
:אם ירצה השם אחרי שבת, נהיה אצל הרבי, | :אם ירצה השם אחרי שבת, נהיה אצל הרבי, | ||
:ואנו נספר לו, אודות הרכבת, | :ואנו נספר לו, אודות הרכבת, | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Weinberger-Turk%20-%20Elul%2021%2C%205780.pdf מילות הניגון בתשורה מנישואי צאצאי משפחת שוויי (ניגון 43)] {{PDF|}} | *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Weinberger-Turk%20-%20Elul%2021%2C%205780.pdf מילות הניגון בתשורה מנישואי צאצאי משפחת שוויי (ניגון 43)] {{PDF|}} | ||
*[https://onegshabbat.blogspot.com/2011/08/blog-post_14.html אודות הניגון] באתר עונג שבת | |||
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]] | [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים ביידיש]] | [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:20, 28 במרץ 2024
אוי איז ער א פייפער הוא ניגון עממי ככל הנראה של חסידי אדמו"ר הצמח צדק הממשיל את הרכבת לנפש הבהמית.
מאחורי הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר החלו לפרוס ברוסיה את מסילות הברזל של פסי הרכבת, פגע הדבר בפרנסתם של העגלונים, ובהם חסידי חב"ד שעסקו בזה לפרנסתם.
באחת ההתוועדויות שישבו יחד ודיברו על שבירת מטה פרנסתם, התארכה ההתוועדות ובמהלכה התחבר הניגון בו הם מספרים זה לזה על כך שלאחר שבת ילכו לאדמו"ר הצמח צדק לספר לו על השבר שפקד אותם ויבקשו ממנו 'לקצוץ את הכנפיים' לרכבת.
הניגון הוא משל לנפש הבהמית שהיא בעלת כח ומנסה למשוך את היהודי לעניינים שלה ו'להנהיג' אותו, והיהודי מבקש מהרבי שיתן לו את הכוחות להתמודד עם היצר ולהכניעו.
(המנגינה של המילים מבוססת על הניגון ואתה אמרת).
מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
ביידיש:
|
|
