קמץ אלף א: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איחוד|קמץ אלף א|לימוד האותיות והנקודות}} | |||
[[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד לומד את האותיות הא"ב]] | |||
'''[[קמץ]] [[א|אלף]] אָ''' היא שיטת לימוד ה[[אותיות]] עם [[ילדים]] המקובלת בתפוצות ישראל מאז ומעולם. [[רבותינו נשיאנו]] נלחמו על הלימוד בשיטה זו דוקא. | |||
==בלימוד== | ==בלימוד== | ||
כאשר לומדים עם ילדים את [[אותיות האל"ף בי"ת]], הורה [[הרבי]] שצריך ללמוד כפי הנהוג בקהילות ישראל לאורך הדורות, ללמדם קודם את האותיות, לאחר מכן את הניקוד, ולבסוף שניהם יחדיו, האותיות עם הניקוד. | כאשר לומדים עם ילדים את [[אותיות האל"ף בי"ת]], הורה [[הרבי]] שצריך ללמוד כפי הנהוג בקהילות ישראל לאורך הדורות, ללמדם קודם את האותיות, לאחר מכן את הניקוד, ולבסוף שניהם יחדיו, האותיות עם הניקוד. | ||
הרבי מסביר, שדוקא בצורה כזו תיחקק אצל הילדים קדושת התורה, שיש קדושה גם באותיות והנקודות כשלעצמם, גם אם לא מבינים את התוכן שלהם{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=378&hilite= שיחת א' דראש [[חודש אלול]] תשמ"ב] {{PDF}}}} | הרבי מסביר, שדוקא בצורה כזו תיחקק אצל הילדים קדושת התורה, שיש קדושה גם באותיות והנקודות כשלעצמם, גם אם לא מבינים את התוכן שלהם{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=378&hilite= שיחת א' דראש [[חודש אלול]] תשמ"ב] {{PDF}}}}. | ||
וכך הסביר [[אדמו"ר הריי"צ]]: | וכך הסביר [[אדמו"ר הריי"צ]]: | ||
{{ציטוט|תוכן=ב[[מתן תורה]], השם יתברך לקח את הששים רבוא יוצאי צבא לבד זקנים נשים וטף והכניסם ל[[חיידר]] לומר '''קמץ אלף א''', ככתוב{{הערה|[[שיר השירים]] א, ד.}} "הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך", השי"ת הכניס את כל בני ישראל אנשים ונשים ב"חדר" התורה, נגילה ונשמחה בך, כ"ב אותיות התורה{{הערה|מדרש שיר השירים על הפסוק.}}, כשאת האות הראשונה אמר השי"ת: "קמץ א'" מהמילה "אנכי".|מקור=ספר השיחות תש"ג [המתורגם] עמוד קמז}} | {{ציטוט|תוכן=ב[[מתן תורה]], השם יתברך לקח את הששים רבוא יוצאי צבא לבד זקנים נשים וטף והכניסם ל[[חיידר]] לומר '''קמץ אלף א''', ככתוב{{הערה|[[שיר השירים]] א, ד.}} "הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך", השי"ת הכניס את כל בני ישראל אנשים ונשים ב"חדר" התורה, נגילה ונשמחה בך, כ"ב אותיות התורה{{הערה|מדרש שיר השירים על הפסוק.}}, כשאת האות הראשונה אמר השי"ת: "קמץ א'" מהמילה "אנכי".|מקור=ספר השיחות תש"ג [המתורגם] עמוד קמז}} | ||
{{ציטוט|תוכן=קבלה בידינו מהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים אשר קבלו איש מפי איש מדור דור עד דורם של הקדמונים בטעם התחלת הלימוד עם תינוקות של בית רבן באות א' בניקוד קמץ בסגנון כזה '''קמץ אלף א''' שהוא לזיכרון [[מעמד הר סיני]] אשר הקב"ה פתח בדיבור הראשון באות א' בניקוד קמץ, זאת אומרת אשר הכנסת הילד לחדר הוא מתן תורה, וכמבואר באחד מספרי הראשונים. | {{ציטוט|תוכן=קבלה בידינו מהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים אשר קבלו איש מפי איש מדור דור עד דורם של הקדמונים בטעם התחלת הלימוד עם תינוקות של בית רבן באות א' בניקוד קמץ בסגנון כזה '''קמץ אלף א''' שהוא לזיכרון [[מעמד הר סיני]] אשר הקב"ה פתח בדיבור הראשון באות א' בניקוד קמץ, זאת אומרת אשר הכנסת הילד לחדר הוא מתן תורה, וכמבואר באחד מספרי הראשונים. | ||
כמה מן הקדושה באמונה טהורה נקבעת בלבו של הילד ביודעו אשר הכנסתו ל[[חיידר]] הוא מתן תורה פרטית שלו דכשם שבמתן תורה נהיו כל זרע אברהם ליהודים והקב"ה פתח בדבורו הראשון באות א' קמוצה '''קמץ אלף א''' כן בהיכנסו ל[[חיידר]] במתן תורה הפרטית שלו הנה הוא נעשה יהודי ופותחין ללמוד עמו אות הראשונה בניקוד '''קמץ אלף א'''. | כמה מן הקדושה באמונה טהורה נקבעת בלבו של הילד ביודעו אשר הכנסתו ל[[חיידר]] הוא מתן תורה פרטית שלו דכשם שבמתן תורה נהיו כל זרע אברהם ליהודים והקב"ה פתח בדבורו הראשון באות א' קמוצה '''קמץ אלף א''' כן בהיכנסו ל[[חיידר]] במתן תורה הפרטית שלו הנה הוא נעשה יהודי ופותחין ללמוד עמו אות הראשונה בניקוד '''קמץ אלף א'''. | ||
הדיעה - שהכניסה לחדר הוא מתן תורה שלו הפרטית - והדבור - בקריאת האותיות בנקודתן 'קמץ אלף א', 'קמץ בית ב', וכן כולם, מעוררים את נשמת הילד ועושים אותו ליהודי גמור המסור ונתון לחי העולמים.|מקור=אגרות קודש חלק ז עמוד קמו}} | הדיעה - שהכניסה לחדר הוא מתן תורה שלו הפרטית - והדבור - בקריאת האותיות בנקודתן 'קמץ אלף א', 'קמץ בית ב', וכן כולם, מעוררים את נשמת הילד ועושים אותו ליהודי גמור המסור ונתון לחי העולמים.|מקור=אגרות קודש חלק ז עמוד קמו}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 25: | שורה 22: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אותיות]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:02, 21 במרץ 2024
|
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך לימוד האותיות והנקודות. | ||
| אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית. | |||
קמץ אלף אָ היא שיטת לימוד האותיות עם ילדים המקובלת בתפוצות ישראל מאז ומעולם. רבותינו נשיאנו נלחמו על הלימוד בשיטה זו דוקא.
בלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר לומדים עם ילדים את אותיות האל"ף בי"ת, הורה הרבי שצריך ללמוד כפי הנהוג בקהילות ישראל לאורך הדורות, ללמדם קודם את האותיות, לאחר מכן את הניקוד, ולבסוף שניהם יחדיו, האותיות עם הניקוד.
הרבי מסביר, שדוקא בצורה כזו תיחקק אצל הילדים קדושת התורה, שיש קדושה גם באותיות והנקודות כשלעצמם, גם אם לא מבינים את התוכן שלהם[1].
וכך הסביר אדמו"ר הריי"צ:
במתן תורה, השם יתברך לקח את הששים רבוא יוצאי צבא לבד זקנים נשים וטף והכניסם לחיידר לומר קמץ אלף א, ככתוב[2] "הביאני המלך חדריו, נגילה ונשמחה בך", השי"ת הכניס את כל בני ישראל אנשים ונשים ב"חדר" התורה, נגילה ונשמחה בך, כ"ב אותיות התורה[3], כשאת האות הראשונה אמר השי"ת: "קמץ א'" מהמילה "אנכי".
— ספר השיחות תש"ג [המתורגם] עמוד קמז
קבלה בידינו מהוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים אשר קבלו איש מפי איש מדור דור עד דורם של הקדמונים בטעם התחלת הלימוד עם תינוקות של בית רבן באות א' בניקוד קמץ בסגנון כזה קמץ אלף א שהוא לזיכרון מעמד הר סיני אשר הקב"ה פתח בדיבור הראשון באות א' בניקוד קמץ, זאת אומרת אשר הכנסת הילד לחדר הוא מתן תורה, וכמבואר באחד מספרי הראשונים. כמה מן הקדושה באמונה טהורה נקבעת בלבו של הילד ביודעו אשר הכנסתו לחיידר הוא מתן תורה פרטית שלו דכשם שבמתן תורה נהיו כל זרע אברהם ליהודים והקב"ה פתח בדבורו הראשון באות א' קמוצה קמץ אלף א כן בהיכנסו לחיידר במתן תורה הפרטית שלו הנה הוא נעשה יהודי ופותחין ללמוד עמו אות הראשונה בניקוד קמץ אלף א.
הדיעה - שהכניסה לחדר הוא מתן תורה שלו הפרטית - והדבור - בקריאת האותיות בנקודתן 'קמץ אלף א', 'קמץ בית ב', וכן כולם, מעוררים את נשמת הילד ועושים אותו ליהודי גמור המסור ונתון לחי העולמים.
— אגרות קודש חלק ז עמוד קמו
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רפאל דינרי, שערוריה: נסיון להחדיר שיטת המשכילים למוסדות חב"ד, בית משיח ט' אלול תשע"ג
הערות שוליים
- ↑ להרחבה, ראו שיחת א' דראש חודש אלול תשמ"ב
- ↑ שיר השירים א, ד.
- ↑ מדרש שיר השירים על הפסוק.
