משתמש:קודש לנשיא הדור/פרד"ס: הבדלים בין גרסאות בדף
(←הדרש) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
במובן באחר, "פרדס" הוא כינוי ל[[פנימיות התורה]]. | במובן באחר, "פרדס" הוא כינוי ל[[פנימיות התורה]]. | ||
==חלקים בתורה== | |||
ה[[תורה]] אמנם ניתנה בספרים מוגדרים ובאותיות ה[[תורה שבכתב]], אך יש לכל עניין וכל פסוק בתורה משמעויות רבות. כמו שאומרים [[חז"ל]]: {{ציטוטון|מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות - אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים}}{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] לד, א.}}. בנוסף אמרו חז"ל "שבעים פנים לתורה" {{הערה|אותיות ד[[רבי עקיבא]], וב[[זהר]] בכמה מקומות: חלק א' מז, ב. חלק ג' כ, א. חלק ג' רטז, א ועוד. [[מדרש רבה]] במדבר יג, טז.}}. | |||
אך ישנן גם הגדרות כלליות, ב[[גמרא]] מופיעה כמה פעמים ההגדרה "פשט" ו"דרש", "הלכה" ו"אגדה". אך חז"ל מדגישים: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". בין רבותינו ה[[ראשונים]] היו כמה שבפירושיהם עשו הבחנות בין אחת או שנים מהגדרות אלו. לדוגמא [[רש"י]] וה[[אבן עזרא]] מבחינים רבות בין פשט לדרש. חלק מהמפרשים כללו בפירושיהם כמה מהם. לדוגמא רש"י הביא "אגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו"{{הערה|[[בראשית]] ג, ח.}}. כמו כן ה[[רמב"ן]] פירש את המקרא בפשט וב[[סוד]], המכונה אצלו "חכמת האמת". | |||
ב[[קבלה]] התגלה לראשונה שישנם ארבע רובדים כלליים: פשט, רמז, דרוש וסוד. | |||
==מקור ההגדרה== | ==מקור ההגדרה== | ||
ב[[זוהר]] מופיע כמה פעמים שישנם ארבעה רובדים בתורה | פירוש המילה "פרדס" ב[[לשון הקודש]] הוא גן הכולל פרי אחד, ומקור המילה בפרסית{{הערה|[[אבן עזרא]] ו[[מצודת ציון]] ל[[שיר השירים]] ד, יג.}}. | ||
ב[[זוהר]] מופיע כמה פעמים שישנם ארבעה רובדים בתורה, וב[[תיקוני זוהר]] שהם רמוזים במילה פרדס. כאשר משווים את כולם נראה שהם אכן מתכוונים לפשט, רמז (או ראיה) דרוש וסוד{{הערה|בחלק א' כו, ב: {{ציטוטון|ארבעה נכנסו לפרדס, חד עאל לפישון דאיהו פי שונה הלכות}} (ובנצוצי אורות (הרב [[ראובן מרגליות]]) שם: ר"ל פשט הלכה ולזה רמז בפ' דפרדס), {{ציטוטון|תניינא עאל בגיחון . . ודא איהו רמז . . תליתאה עאל בחדקל חד קל ודא לישנא חדידא קלא לדרשא. רביעאה עאל בפרת דאיהו מוחא}}. בחלק ג' רב, א: {{ציטוטון|מלין דאורייתא אית בהו פשטא דקרא, דרשא, רמז דקא רמיז חכמתא, גימטריאות, רזין טמירין, רזין סתימין וכו'}}. תיקוני זוהר חדש קז, ב: {{ציטוטון|ודא רזא דפרדס . . דאיהו פ' פשט, ר' ראיה דפסוק, ד' דרשה . . רביעאה דאיהו ס' סוד}}.}}. | |||
בספרי רבי [[משה די ליאון]] (אחד ממפרסמי ועורכי הזהר) מופיעה חלוקה זו בבירור יותר {{ציטוטון|כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס}}.{{הערה|שו"ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה, יצא לאור על-ידי ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64.}} | בספרי רבי [[משה די ליאון]] (אחד ממפרסמי ועורכי הזהר) מופיעה חלוקה זו בבירור יותר {{ציטוטון|כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס}}.{{הערה|שו"ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה, יצא לאור על-ידי ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64.}} | ||
בכתבי ה[[אריז"ל]] ובספרי ה[[קבלה]] שלאחריו{{הערה|גירסה נוספת בתקופה שקודם האריז"ל, בשער ספרו של רבי [מאיר גבאי]] "תולעת יעקב" – "מאיר תפלות כל השנה בארבעה פנים פשט רמז דין סוד וסימנם פרד"ס" (נוסח השער בהוצאת קושטנטינה ש"כ וכן בהוצאות שלאחמ"כ). לאחר מכן מופיעים כמה ספרים בדרך זו: "ספרים בדרך פרד"ס", כמופיע בשעריהם.}}, וכן בכל הספרות התורנית לאחר מכן התקבלה הגדרה זו, ודרכה מכנים את פרשני התורה כקרובים יותר לאחד מהם. ב[[תורת החסידות]] קביעה זו מופיעה בפשטות פעמים רבות (ראה בנסמן בשו"ע אדה"ז (הוצאה החדשה) הל' ת"ת פ"א סוף הלכה ד' "וכן אמרו חכמי האמת כו'"). | בכתבי ה[[אריז"ל]] ובספרי ה[[קבלה]] שלאחריו{{הערה|שם=עמהמ}}{{הערה|גירסה נוספת בתקופה שקודם האריז"ל, בשער ספרו של רבי [מאיר גבאי]] "תולעת יעקב" – "מאיר תפלות כל השנה בארבעה פנים פשט רמז דין סוד וסימנם פרד"ס" (נוסח השער בהוצאת קושטנטינה ש"כ וכן בהוצאות שלאחמ"כ). לאחר מכן מופיעים כמה ספרים בדרך זו: "ספרים בדרך פרד"ס", כמופיע בשעריהם.}}, וכן בכל הספרות התורנית לאחר מכן התקבלה הגדרה זו, ודרכה מכנים את פרשני התורה כקרובים יותר לאחד מהם. ב[[תורת החסידות]] קביעה זו מופיעה בפשטות פעמים רבות (ראה בנסמן בשו"ע אדה"ז (הוצאה החדשה) הל' ת"ת פ"א סוף הלכה ד' "וכן אמרו חכמי האמת כו'"). | ||
==הקבלות== | ==הקבלות== | ||
ארבע הדרגות מקבילות לארבע העולמות, ובכל עולם מתגלה רובד אחר של התורה: הפשט ב[[עשיה]], הרמז ב[[יצירה]], הדרש ב[[בריאה]] והסוד ב[[אצילות]]. | ארבע הדרגות מקבילות לארבע העולמות, ובכל עולם מתגלה רובד אחר של התורה: הפשט ב[[עשיה]], הרמז ב[[יצירה]], הדרש ב[[בריאה]] והסוד ב[[אצילות]]. | ||
בדומה לכך ישנה הקבלה נוספת מול חמשת | בדומה לכך ישנה הקבלה נוספת מול חמשת [[נר"ן|בחינות הנשמה]]: הפשט הוא [[נפש]] התורה, הרמז הוא ה[[רוח]], הדרש הוא [[נשמה]] והסוד [[חיה]]. ו[[הרבי]] מבאר ש[[יחידה]] היא [[תורת החסידות]] (ראו פיסקה 'רובד חמישי'). | ||
===פשט=== | ===פשט=== | ||
| שורה 37: | שורה 46: | ||
ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]] מבאר [[הרבי]] כי [[תורת החסידות]] היא הרובד החמישי, כנגד בחינת ה[[יחידה]], והוא פנימיותם של כל ארבע האחרים. | ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]] מבאר [[הרבי]] כי [[תורת החסידות]] היא הרובד החמישי, כנגד בחינת ה[[יחידה]], והוא פנימיותם של כל ארבע האחרים. | ||
בכמה מקומות בקבלה{{הערה|הקדמת עמק המלך דף ה' טור א: "פרדס"ן של חכמים, אשר הוא נוטריקון "פשט" "רמז" "דרש" "סוד" "נשמה", הם ה' דרכים, והדרך של הנשמה נכללת בהסוד עצמו". ודומה לכך בכתבי ה[[אריז"ל]], שער מאמרי רז"ל, על המשנה באבות פ"ו, א.}} ובחסידות{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] [[פרשת האזינו]] (על הפסוק "כי לא דבר רק הוא מכם"): "כמו שיש באדם חמש בחינות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, כן יש בתורה הקדושה גופי התורה ורוחניות התורה פרד"ס רזין סתימין . . ולכך כפי השתדלות ויגיעות האדם בתורה כך היא חיות הקדושה שממשיך לעצמו או נפש התורה או שאר בחינותיה".}} מופיעה גם-כן בחינה חמישית. הרב [[אסף חנוך פרומר]] מעלה השערה כי ייתכן וזהו המקור לדברי הרבי. | בכמה מקומות בקבלה{{הערה|שם=עמהמ|1=הקדמת [[עמק המלך]] דף ה' טור א: "פרדס"ן של חכמים, אשר הוא נוטריקון "פשט" "רמז" "דרש" "סוד" "נשמה", הם ה' דרכים, והדרך של הנשמה נכללת בהסוד עצמו". ודומה לכך בכתבי ה[[אריז"ל]], שער מאמרי רז"ל, על המשנה באבות פ"ו, א.}} ובחסידות{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] [[פרשת האזינו]] (על הפסוק "כי לא דבר רק הוא מכם"): "כמו שיש באדם חמש בחינות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, כן יש בתורה הקדושה גופי התורה ורוחניות התורה פרד"ס רזין סתימין . . ולכך כפי השתדלות ויגיעות האדם בתורה כך היא חיות הקדושה שממשיך לעצמו או נפש התורה או שאר בחינותיה".}} מופיעה גם-כן בחינה חמישית. הרב [[אסף חנוך פרומר]] מעלה השערה כי ייתכן וזהו המקור לדברי הרבי. | ||
==חיוב הלימוד בכל חלקי התורה== | |||
===הקהל בתורה - איחוד ארבע בחינות התורה=== | |||
ב[[ברכת הבנים]] [[תשכ"ז]] - [[שנת הקהל]] בירך [[הרבי]] את ה[[תמימים]]: ויקויים בכם "[[הקהל]]" ב[[לימוד התורה]] – להקהיל יחד את כל חלקי התורה – פשט, רמז, דרוש, סוד, ולאחדם לאחדים כאחד, עד לאחד ממש. ועי"ז – להמשיך את האחדות הפשוטה, שיקויים "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו", ועי"ז – לקרב ולגלות את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בעגלא דידן, למטה מעשרה טפחים{{הערה|תרגום מ[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 380 ואילך.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=155&hilite= שיחת יום שני של חג השבועות תרצ"ג], [[לקוטי דיבורים]] חלק ה | |||
הרב [[אסף חנוך פרומר]], סקירה על [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], [[התמים (בית משיח)]] [https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=sharing גליון לט] (ע' 34 ואילך הערה 13) | הרב [[אסף חנוך פרומר]], סקירה על [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], [[התמים (בית משיח)]] [https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=sharing גליון לט] (ע' 34 ואילך הערה 13) | ||
גרסה אחרונה מ־07:53, 25 בפברואר 2024
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
פרד"ס, ראשי תיבות: פשט רמז דרש (או דרוש) סוד, הם ארבעה רובדים ואופנים כלליים הקיימים ללימוד התורה. בקבלה מבואר שארבע בחינות אלו הם כנגד ארבע עולמות אבי"ע.
במובן באחר, "פרדס" הוא כינוי לפנימיות התורה.
חלקים בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התורה אמנם ניתנה בספרים מוגדרים ובאותיות התורה שבכתב, אך יש לכל עניין וכל פסוק בתורה משמעויות רבות. כמו שאומרים חז"ל: "מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות - אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים"[1]. בנוסף אמרו חז"ל "שבעים פנים לתורה" [2].
אך ישנן גם הגדרות כלליות, בגמרא מופיעה כמה פעמים ההגדרה "פשט" ו"דרש", "הלכה" ו"אגדה". אך חז"ל מדגישים: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". בין רבותינו הראשונים היו כמה שבפירושיהם עשו הבחנות בין אחת או שנים מהגדרות אלו. לדוגמא רש"י והאבן עזרא מבחינים רבות בין פשט לדרש. חלק מהמפרשים כללו בפירושיהם כמה מהם. לדוגמא רש"י הביא "אגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו"[3]. כמו כן הרמב"ן פירש את המקרא בפשט ובסוד, המכונה אצלו "חכמת האמת".
בקבלה התגלה לראשונה שישנם ארבע רובדים כלליים: פשט, רמז, דרוש וסוד.
מקור ההגדרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פירוש המילה "פרדס" בלשון הקודש הוא גן הכולל פרי אחד, ומקור המילה בפרסית[4].
בזוהר מופיע כמה פעמים שישנם ארבעה רובדים בתורה, ובתיקוני זוהר שהם רמוזים במילה פרדס. כאשר משווים את כולם נראה שהם אכן מתכוונים לפשט, רמז (או ראיה) דרוש וסוד[5].
בספרי רבי משה די ליאון (אחד ממפרסמי ועורכי הזהר) מופיעה חלוקה זו בבירור יותר "כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס".[6]
בכתבי האריז"ל ובספרי הקבלה שלאחריו[7][8], וכן בכל הספרות התורנית לאחר מכן התקבלה הגדרה זו, ודרכה מכנים את פרשני התורה כקרובים יותר לאחד מהם. בתורת החסידות קביעה זו מופיעה בפשטות פעמים רבות (ראה בנסמן בשו"ע אדה"ז (הוצאה החדשה) הל' ת"ת פ"א סוף הלכה ד' "וכן אמרו חכמי האמת כו'").
הקבלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ארבע הדרגות מקבילות לארבע העולמות, ובכל עולם מתגלה רובד אחר של התורה: הפשט בעשיה, הרמז ביצירה, הדרש בבריאה והסוד באצילות.
בדומה לכך ישנה הקבלה נוספת מול חמשת בחינות הנשמה: הפשט הוא נפש התורה, הרמז הוא הרוח, הדרש הוא נשמה והסוד חיה. והרבי מבאר שיחידה היא תורת החסידות (ראו פיסקה 'רובד חמישי').
פשט[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפשט, הוא לימוד התורה המשמעות המילולית העולה מפסוקי המקרא. במקרה שאי אפשר לפרש כמשמעות הפשוטה בגלל שאלה קשה שמתעוררת עקב כך, הפשט הוא יכול להיות גם דבר שאמרו חז"ל למרות שאין לו בסיס מוחלט במשמעות המילולית של הפסוק.
המפרשים העוסקים בדרך זו בפירוש המקרא: רש"י, אבן עזרא, רשב"ם, רד"ק, ועוד. אך הדרכים בהן הם מגדירים את הפשט והיצמדותם אליו היא שונה אחת מהשניה. לדוגמא האבן עזרא והרשב"ם נצמדים יותר למשמעות המילולית אחרים.
רמז[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרמז הוא לימוד בדרך ראשי תיבות, וגימטריא וחשבונות נוספים הנובעים ממילות הפסוקים, אך לא במשמעותן הישירה. אחד מהפרשנים העוסקים בצורה זו באופן עקבי הוא בעל הטורים.
הדרש[עריכה | עריכת קוד מקור]
דרך לימוד באחת ממידות שהתורה נדרשת בהם, או דרשה הלומדת משמעויות נוספות במקרא, לצורך לימוד הלכה או מוסר, או מסירת אגדה על הפסוק. בדרך זו הולכים מדרשי חז"ל.
רש"י כותב[9]: "לכך אני אומר יתיישב המקרא על פשוטו דבר דבור על אופניו, והדרש תדרש, שנאמר הלא כל דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע מתחלק לכמה ניצוצות".
סוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
סוד הוא תורת הנסתר (קבלה וחסידות).
בסוד עצמו, ישנם שני דרגות:
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין רזין דתורה,
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ורזי דרזין. בחנוכה מתגלית הדרגה העליונה מביניהם - רזי דרזין.
רובד חמישי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקונטרס ענינה של תורת החסידות מבאר הרבי כי תורת החסידות היא הרובד החמישי, כנגד בחינת היחידה, והוא פנימיותם של כל ארבע האחרים.
בכמה מקומות בקבלה[7] ובחסידות[10] מופיעה גם-כן בחינה חמישית. הרב אסף חנוך פרומר מעלה השערה כי ייתכן וזהו המקור לדברי הרבי.
חיוב הלימוד בכל חלקי התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקהל בתורה - איחוד ארבע בחינות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בברכת הבנים תשכ"ז - שנת הקהל בירך הרבי את התמימים: ויקויים בכם "הקהל" בלימוד התורה – להקהיל יחד את כל חלקי התורה – פשט, רמז, דרוש, סוד, ולאחדם לאחדים כאחד, עד לאחד ממש. ועי"ז – להמשיך את האחדות הפשוטה, שיקויים "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו", ועי"ז – לקרב ולגלות את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בעגלא דידן, למטה מעשרה טפחים[11].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אסף חנוך פרומר, סקירה על קונטרס עניינה של תורת החסידות, התמים (בית משיח) גליון לט (ע' 34 ואילך הערה 13)
הערות שוליים
- ↑ מסכת סנהדרין לד, א.
- ↑ אותיות דרבי עקיבא, ובזהר בכמה מקומות: חלק א' מז, ב. חלק ג' כ, א. חלק ג' רטז, א ועוד. מדרש רבה במדבר יג, טז.
- ↑ בראשית ג, ח.
- ↑ אבן עזרא ומצודת ציון לשיר השירים ד, יג.
- ↑ בחלק א' כו, ב: "ארבעה נכנסו לפרדס, חד עאל לפישון דאיהו פי שונה הלכות" (ובנצוצי אורות (הרב ראובן מרגליות) שם: ר"ל פשט הלכה ולזה רמז בפ' דפרדס), "תניינא עאל בגיחון . . ודא איהו רמז . . תליתאה עאל בחדקל חד קל ודא לישנא חדידא קלא לדרשא. רביעאה עאל בפרת דאיהו מוחא". בחלק ג' רב, א: "מלין דאורייתא אית בהו פשטא דקרא, דרשא, רמז דקא רמיז חכמתא, גימטריאות, רזין טמירין, רזין סתימין וכו'". תיקוני זוהר חדש קז, ב: "ודא רזא דפרדס . . דאיהו פ' פשט, ר' ראיה דפסוק, ד' דרשה . . רביעאה דאיהו ס' סוד".
- ↑ שו"ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה, יצא לאור על-ידי ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64.
- ↑ 7.0 7.1 הקדמת עמק המלך דף ה' טור א: "פרדס"ן של חכמים, אשר הוא נוטריקון "פשט" "רמז" "דרש" "סוד" "נשמה", הם ה' דרכים, והדרך של הנשמה נכללת בהסוד עצמו". ודומה לכך בכתבי האריז"ל, שער מאמרי רז"ל, על המשנה באבות פ"ו, א.
- ↑ גירסה נוספת בתקופה שקודם האריז"ל, בשער ספרו של רבי [מאיר גבאי]] "תולעת יעקב" – "מאיר תפלות כל השנה בארבעה פנים פשט רמז דין סוד וסימנם פרד"ס" (נוסח השער בהוצאת קושטנטינה ש"כ וכן בהוצאות שלאחמ"כ). לאחר מכן מופיעים כמה ספרים בדרך זו: "ספרים בדרך פרד"ס", כמופיע בשעריהם.
- ↑ שמות ו, ט. ראו מסכת שבת פח, עמוד ב.
- ↑ דגל מחנה אפרים פרשת האזינו (על הפסוק "כי לא דבר רק הוא מכם"): "כמו שיש באדם חמש בחינות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, כן יש בתורה הקדושה גופי התורה ורוחניות התורה פרד"ס רזין סתימין . . ולכך כפי השתדלות ויגיעות האדם בתורה כך היא חיות הקדושה שממשיך לעצמו או נפש התורה או שאר בחינותיה".
- ↑ תרגום מלקוטי שיחות חלק ט' עמוד 380 ואילך.