19,321
עריכות
מ
שיע.ק העביר את הדף משתמש:קודש לנשיא הדור!/מראי מקומות לשם משתמש:קודש לנשיא הדור/מראי מקומות בלי להשאיר הפניה: העברה אוטומטית בעקבות שינוי שם המשתמש "קודש לנשיא הדור!" ל־"קודש לנשיא הדור"
מ (שיע.ק העביר את הדף משתמש:קודש לנשיא הדור!/מראי מקומות לשם משתמש:קודש לנשיא הדור/מראי מקומות בלי להשאיר הפניה: העברה אוטומטית בעקבות שינוי שם המשתמש "קודש לנשיא הדור!" ל־"קודש לנשיא הדור") |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מראי מקומות''' (או '''מראה מקומות'''. בראשי תיבות: '''מ"מ''') הוא כינוי לציון המקורות בספרות התורנית. מראי המקומות כוללים ציון למקור הדברים או המקומות בהם הדברים נידונים בספרות התורנית שקדמה לספר, והפניה לספרים נוספים בהם ישנה הרחבה בנושא. | '''מראי מקומות''' (או '''מראה מקומות'''. בראשי תיבות: '''מ"מ''') הוא כינוי לציון המקורות בספרות התורנית. מראי המקומות כוללים ציון למקור הדברים או המקומות בהם הדברים נידונים בספרות התורנית שקדמה לספר, והפניה לספרים נוספים בהם ישנה הרחבה בנושא. | ||
בדרך כלל מופיעים מראי המקומות בתחתית העמוד, ומציינים את הספר והעמוד או הפרק והפסוק. | בדרך כלל מופיעים מראי המקומות בתחתית העמוד, ומציינים את הספר והעמוד או הפרק והפסוק. | ||
==מקור הביטוי== | |||
הביטוי נפוץ בעיקר בספרות התורנית, ומקורו המשוער הוא בהשאלה מביטוי דומה המופיע ממספר מקומות ב[[גמרא]]{{הערה|מסכת גיטין סה, א. מסכת בבא בתרא קסה, א.}}. | |||
==הצורך במקורות== | ==הצורך במקורות== | ||
ה[[תורה]] הינה "ארוכה מארץ מידה, ורחבה מני ים"{{הערה|[[ספר איוב]] יא,ט}}, ולכן כאשר כותבים עניין בשם ספר בתורה, יש צורך לציין את מקור הדברים, על מנת לחסוך את החיפוש אחר המקור במקרה שיהיה צורך בכך, ולפנות את הזמן להשקעה בלימוד התוכן עצמו{{הערה|על ספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]] אמר הרבי: "ומזה מובן גודל התועלת שבספר כזה - שעל ידי זה יכולים לחסוך את הטירחא והיגיעה שבחיפוש מקורות ההלכות [אשר [[הרמב"ם]] כותב על עצמו ש"פעמים . . לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן", ואנן מה נעני אבתרי'], ובמילא יכולים להקדיש את מלוא הזמן והמרץ כדי להתייגע בלימוד ההלכה עצמה, מכיון שמלאכת החיפוש וליקוט המקורות נעשתה כבר על ידי אחרים"{{הערה|שם=תשדמבם|משיחת [[ח"י אלול]] [[תשד"מ]].}}.}}. כאשר הדברים מופיעים בדפוס, | ה[[תורה]] הינה "ארוכה מארץ מידה, ורחבה מני ים"{{הערה|[[ספר איוב]] יא,ט}}, ולכן כאשר כותבים עניין בשם ספר בתורה, יש צורך לציין את מקור הדברים, על מנת לחסוך את החיפוש אחר המקור במקרה שיהיה צורך בכך, ולפנות את הזמן להשקעה בלימוד התוכן עצמו{{הערה|על ספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]] אמר הרבי: "ומזה מובן גודל התועלת שבספר כזה - שעל ידי זה יכולים לחסוך את הטירחא והיגיעה שבחיפוש מקורות ההלכות [אשר [[הרמב"ם]] כותב על עצמו ש"פעמים . . לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן", ואנן מה נעני אבתרי'], ובמילא יכולים להקדיש את מלוא הזמן והמרץ כדי להתייגע בלימוד ההלכה עצמה, מכיון שמלאכת החיפוש וליקוט המקורות נעשתה כבר על ידי אחרים"{{הערה|שם=תשדמבם|משיחת [[ח"י אלול]] [[תשד"מ]].}}.}}. כאשר הדברים מופיעים בדפוס, על ציון המראה מקום להיות מדוייק. לפני הפרסום, כדאי לעיין קודם בספר על מנת לוודא שהדברים אכן כתובים בו{{הערה|ראו שיחת כ"א מנחם אב תשד"מ.}}. | ||
בנוסף לכך, מטרת ציוני המקורות היא כדי לעזור ללומד, כי על ידי עיון במקורות יוכל להרחיב את ידיעתו והבנתו מתוך המקורות עצמם, בהם לעיתים מבוארים הדברים יותר בהרחבה. | בנוסף לכך, מטרת ציוני המקורות היא כדי לעזור ללומד, כי על ידי עיון במקורות יוכל להרחיב את ידיעתו והבנתו מתוך המקורות עצמם, בהם לעיתים מבוארים הדברים יותר בהרחבה. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
על יסוד מאמר חז"ל דברי תורה וכו' ועשירים במקום אחר | על יסוד מאמר חז"ל דברי תורה וכו' ועשירים במקום אחר | ||
[[הרבי]] מבאר שבציון מראי מקומות "מבליטים את האחדות אשר בתורתנו הק' תורה אחת, וכיון שניתנו מיחידו של עולם, בודאי גם למעלה מזה, תורה יחידה"{{הערה|מכתב לר' [[ | פעם התבטא [[הרבי]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=697&hilite= התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמ' 2081].}}: {{ציטוטון|כל מראה-מקום מסייע ומוסיף בהבנת העניין. . כאשר ענין מסויים מתבאר במספר מקומות, יכולים וצריכים ללמוד ענין נוסף מכל מקום ומקום שבו נתבאר הענין, על-פי הכלל (חגיגה ג,א. ירושלמי שם פ"א ה"ה) "אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש"}}. | ||
[[הרבי]] מבאר שבציון מראי מקומות "מבליטים את האחדות אשר בתורתנו הק' תורה אחת, וכיון שניתנו מיחידו של עולם, בודאי גם למעלה מזה, תורה יחידה"{{הערה|מכתב לר' [[ראובן מרגליות]], מופיע ב[[לקוטי שיחות]] חלק לד עמוד 240.}}. | |||
==הזכרה בשם אומרו== | ==הזכרה בשם אומרו== | ||
| שורה 33: | שורה 36: | ||
בספרי [[תורת החסידות|חסידות חב"ד]] הראשונים, לא מופיעים מקורות לרוב הענינים המובאים. החל מ[[ספר התניא]], בו הודיע [[אדמו"ר הזקן]] בדף השער שהספר "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", והסתפק בהודעה זו הכוללת את ספרו, ואף במידה מסויימת את כל חסידות חב"ד{{הערה|שם=תשלח}}. אך בספר עצמו כמעט ולא ציין מקורות לנכתב. מאמריו שאמר ברבים נכתבו על ידי המניחים, והם נכתבו בצורה בה נאמרו, ללא הזכרת המקורות{{הערה|שם=תשיד}}. [[הרבי מלך המשיח]] מסביר, שאצל [[אדמו"ר הזקן]] תורת רבותיו התאחדה עמו, ולכן לא היה צריך לומר דבר בשם אומרו{{הערה|שם=תשלח|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140427/jewish/-.htm#footnote99a3140427 דיבור המתחיל שלום רב תשל"ח הערה 99].}}. אמנם בספר [[לקוטי תורה]] הוסיף [[אדמו"ר הצמח צדק]] וציין מקורות רבים ל[[תורת הנגלה]] וספרי [[קבלה]] למאמרים שנדפסו בספר, וכן ציונים למאמרים אחרים בהם התבאר העניין בצורה שונה או בהרחבה יתרה{{הערה|ראו שיחת יג ניסן תשכו בתחילתה. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו. [[תבנית:היום יום/ט"ו שבט|היום יום ט"ו שבט]].}}. | בספרי [[תורת החסידות|חסידות חב"ד]] הראשונים, לא מופיעים מקורות לרוב הענינים המובאים. החל מ[[ספר התניא]], בו הודיע [[אדמו"ר הזקן]] בדף השער שהספר "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", והסתפק בהודעה זו הכוללת את ספרו, ואף במידה מסויימת את כל חסידות חב"ד{{הערה|שם=תשלח}}. אך בספר עצמו כמעט ולא ציין מקורות לנכתב. מאמריו שאמר ברבים נכתבו על ידי המניחים, והם נכתבו בצורה בה נאמרו, ללא הזכרת המקורות{{הערה|שם=תשיד}}. [[הרבי מלך המשיח]] מסביר, שאצל [[אדמו"ר הזקן]] תורת רבותיו התאחדה עמו, ולכן לא היה צריך לומר דבר בשם אומרו{{הערה|שם=תשלח|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140427/jewish/-.htm#footnote99a3140427 דיבור המתחיל שלום רב תשל"ח הערה 99].}}. אמנם בספר [[לקוטי תורה]] הוסיף [[אדמו"ר הצמח צדק]] וציין מקורות רבים ל[[תורת הנגלה]] וספרי [[קבלה]] למאמרים שנדפסו בספר, וכן ציונים למאמרים אחרים בהם התבאר העניין בצורה שונה או בהרחבה יתרה{{הערה|ראו שיחת יג ניסן תשכו בתחילתה. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו. [[תבנית:היום יום/ט"ו שבט|היום יום ט"ו שבט]].}}. | ||
מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק שנדפסו ב[[אור התורה]] מתאפיינים בציון מראי מקומות רבים בכל חלקי התורה, ואחריו נמשך הדבר במידה מסויימת גם אצל בנו [[אדמו"ר מהר"ש]]. מאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הינם בסגנון של ביאור העניין מכל צדדיו לפי מסקנת העניין, כדרך [[הרמב"ם]], ולכן בדרך כלל אינו מציין הרבה מראי מקומות{{הערה|שם=תשיד|ראו שיחת שבת פרשת קדושים תשי"ד.}}, אך לעיתים מציין ומפנה למקורות{{הערה|בעיקר באגרות וברשימות שכתב לעצמו}}. | מאמריו של אדמו"ר הצמח צדק שנדפסו ב[[אור התורה]] מתאפיינים בציון מראי מקומות רבים בכל חלקי התורה{{הערה|ראו שיחת ליל ה' דחג-הסוכות תשמ"ז (התוועדויות תשמ"ז כרך א' עמ' 270). [[המלך במסיבו]] כרך א עמוד רנט.}}, ואחריו נמשך הדבר במידה מסויימת גם אצל בנו [[אדמו"ר מהר"ש]]. מאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הינם בסגנון של ביאור העניין מכל צדדיו לפי מסקנת העניין, כדרך [[הרמב"ם]], ולכן בדרך כלל אינו מציין הרבה מראי מקומות{{הערה|שם=תשיד|ראו שיחת שבת פרשת קדושים תשי"ד.}}, אך לעיתים מציין ומפנה למקורות{{הערה|בעיקר באגרות וברשימות שכתב לעצמו}}. | ||
ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] נכתבו מראי מקומות על ידי רבינו הזקן בעצמו, והוגהו והושלמו על ידי אחיו [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מינוביץ']] ור' [[מרדכי פוזנר]]. חלק מהמראי מקומות נכתבו על ידי אחרים, אך בכל אופן נכתבו בידי {{מונחון|בר סמכא|אדם מוסמך}}.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/23.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftnref1524 הקדמת אדמו"ר האמצעי לשולחן ערוך]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4585&st=&pgnum=280&hilite= שיחת שבת פרשת צו תשי"ז בתחילתה]. ראו מבוא ל"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן" עמודים כ-כא}}. גם בשאר כתבי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[נגלה]] יש הדגשה מרובה בציוני מראי מקומות. | ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] נכתבו מראי מקומות על ידי רבינו הזקן בעצמו, והוגהו והושלמו על ידי אחיו [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מינוביץ']] ור' [[מרדכי פוזנר]]. חלק מהמראי מקומות נכתבו על ידי אחרים, אך בכל אופן נכתבו בידי {{מונחון|בר סמכא|אדם מוסמך}}.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/23.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftnref1524 הקדמת אדמו"ר האמצעי לשולחן ערוך]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4585&st=&pgnum=280&hilite= שיחת שבת פרשת צו תשי"ז בתחילתה]. ראו מבוא ל"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן" עמודים כ-כא}}. גם בשאר כתבי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[נגלה]] יש הדגשה מרובה בציוני מראי מקומות. | ||
==ב[[דור השביעי]]== | ==ב[[דור השביעי]]== | ||
[[קובץ:מרמק.png|200px|thumb|left| | [[קובץ:מרמק.png|200px|thumb|left|המ״מ - מעורר עכ"פ אחדים מהשומעים לראות בפנים, ובמילא לומדים דברים נוספים. ואפילו בשביל א׳ כדאי הציון. וזהו גם א׳ הטעמים שמרבים במ״מ (ובמפתחות) בזמן שנתרבה החושך וכו׳. וע״ד המבצעים. נוסף על דעירובין כ״א סע״ב. נד סע״ב]] | ||
אחד ממאפייניה הבולטים של [[שיטת הלימוד של הרבי|תורת הרבי]] הוא ציון המקורות בצורה מפורטת לכל עניין, ובתמצות רב. בנוסף לכך הרבי אף עורך בקצרנות השוואה בין המקורות השונים, ולעיתים אף מרחיב ודן בדברי המקורות באריכות. | אחד ממאפייניה הבולטים של [[שיטת הלימוד של הרבי|תורת הרבי]] הוא ציון המקורות בצורה מפורטת לכל עניין, ובתמצות רב. בנוסף לכך הרבי אף עורך בקצרנות השוואה בין המקורות השונים, ולעיתים אף מרחיב ודן בדברי המקורות באריכות. | ||
| שורה 45: | שורה 48: | ||
[דוגמאות מהערותיו של הרבי למאמרי רבותינו נשיאינו חב"ד – בהם דיוקים מפליאים – נאספו במאמרו של הרב יוסף ברוך הכהן פרידמן ב'כפר חב"ד' גליון 67 (ערב ראש השנה תשמ"ג) עמ' 22-23, 17, ומשם בספר 'ימי מלך' כרך ב' עמ' 805-815]. | [דוגמאות מהערותיו של הרבי למאמרי רבותינו נשיאינו חב"ד – בהם דיוקים מפליאים – נאספו במאמרו של הרב יוסף ברוך הכהן פרידמן ב'כפר חב"ד' גליון 67 (ערב ראש השנה תשמ"ג) עמ' 22-23, 17, ומשם בספר 'ימי מלך' כרך ב' עמ' 805-815]. | ||
הרבי מעודד מחברי ספרים ומהדירים להרבות במראי מקומות מפורטים בספריהם{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2949.htm אגרות קודש כרך ט אגרת ב'תתקמט] - הממוענת לרב [[ | הרבי מעודד מחברי ספרים ומהדירים להרבות במראי מקומות מפורטים בספריהם{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2949.htm אגרות קודש כרך ט אגרת ב'תתקמט] - הממוענת לרב [[ראובן מרגליות]] שההדיר את הזהר עם מדור מראי מקומות.}}{{הערה|שם=שטיינמן|1= ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5000.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תתר] למר [[אליעזר שטיינמן]]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8310.htm אגרות קודש כרך כב אגרת ח'שי]. ועוד.}}. למחבר אחד כותב הרבי: {{ציטוטון|נכון במאד וביחוד שחלקים הבאים יהיו שלימים, כל המראה מקומות ד{{מונחון|אטו כולי עלמא בקיאי בש"ס נינהו|וכי הכל בקיאים בש"ס הם?!}}}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/38/12/3/176.htm לקוטי שיחות כרך לח עמוד 176].}}. | ||
[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10127.htm אגרות קודש > כרך כז > י'קכז ספר הערכים]. | [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10127.htm אגרות קודש > כרך כז > י'קכז ספר הערכים]. | ||
===מציאת מקורות=== | ===מציאת מקורות לביאורי החסידות=== | ||
הרבי מעודד מציאת מקורות ב[[נגלה]] לכל הענינים שב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראו שיחת שמחת-תורה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמ' 305 – 306).}}. באגרת כותב הרבי{{הערה|אגרות קודש כרך כא עמוד קיז}}: | הרבי מעודד מציאת מקורות ב[[נגלה]] לכל הענינים שב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראו שיחת שמחת-תורה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמ' 305 – 306).}}, אף שהחסידות עצמה יכולה לשמש כמקור{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4595&st=&pgnum=26&hilite= שיחת שבת פרשת האזינו תשכ"ז]. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=657&hilite= שיחת שבת פרשת תצוה תשמ"ה]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=310&hilite= שיחת יום שמחת תורה תשמ"ג].}}. באגרת כותב הרבי{{הערה|אגרות קודש כרך כא עמוד קיז}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מאמר חכמינו-זכרונם-לברכה או דין שהובא בדא"ח כי זהו בעצמו המקור – אני לא כן הוא עמדי. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח. ולכאורה הוא גם חסידישער, לומר אשר ישנו מקור ואני לא מצאתיו מלומר שאני יודע שאין מקור והרבי חידש זה על-פי הוראה וכו'. -ובמוחש נראה בהגהות הצמח-צדק בדא"ח עד כמה נתיגע בזה. {{מונחון|ואכ"מ|ואין כאן מקומו}}.}} | {{ציטוט|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מאמר חכמינו-זכרונם-לברכה או דין שהובא בדא"ח כי זהו בעצמו המקור – אני לא כן הוא עמדי. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח. ולכאורה הוא גם חסידישער, לומר אשר ישנו מקור ואני לא מצאתיו מלומר שאני יודע שאין מקור והרבי חידש זה על-פי הוראה וכו'. -ובמוחש נראה בהגהות הצמח-צדק בדא"ח עד כמה נתיגע בזה. {{מונחון|ואכ"מ|ואין כאן מקומו}}.}} | ||
| שורה 57: | שורה 60: | ||
===מאפיינים=== | ===מאפיינים=== | ||
הרבי מציין כדי שיעיינו בתוך הדברים ולהפכיים{{הערה|שם=תשיט|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=502 שיחת שמחת תורה תשי"ט בתחילתה]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=660&hilite= שיחת חג הפורים תשי"ט].}}. {{ציטוט|תוכן=המאמר הנ"ל ישנו כבר ב"קופיר", וכבר נכרך בספרים. וכיון שכן, הרי ידוע מ"ש אדמו"ר האמצעי14: "ידעתי טבע אנ"ש שבדברים שבכתב שגם שמלאים טעות לא יחושו על כל הוצאה רבה להשיגם, וכאשר יבואו אותן הדברים בעצמן בדפוס . . גם אותו שקונה כורכו יפה ומניחו בקרן זוית כו'". | הרבי מציין כדי שיעיינו בתוך הדברים ולהפכיים{{הערה|שם=תשיט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=502 שיחת שמחת תורה תשי"ט בתחילתה]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=660&hilite= שיחת חג הפורים תשי"ט].}}. {{ציטוט|תוכן=המאמר הנ"ל ישנו כבר ב"קופיר", וכבר נכרך בספרים. וכיון שכן, הרי ידוע מ"ש אדמו"ר האמצעי14: "ידעתי טבע אנ"ש שבדברים שבכתב שגם שמלאים טעות לא יחושו על כל הוצאה רבה להשיגם, וכאשר יבואו אותן הדברים בעצמן בדפוס . . גם אותו שקונה כורכו יפה ומניחו בקרן זוית כו'". | ||
ולכן מזכיר אני את שנת אמירת המאמר עם כל הפרטים שבדבר – כדי שילמדו את המאמר, ולא ידחו זאת לאחר זמן, אלא ילמדוהו עוד הלילה, מחר, ועכ"פ בימים הקרובים. ולימוד זה יהי' נכלל בהוספה שקיבלו היום בבוקר בנוגע ללימוד החסידות15. | ולכן מזכיר אני את שנת אמירת המאמר עם כל הפרטים שבדבר – כדי שילמדו את המאמר, ולא ידחו זאת לאחר זמן, אלא ילמדוהו עוד הלילה, מחר, ועכ"פ בימים הקרובים. ולימוד זה יהי' נכלל בהוספה שקיבלו היום בבוקר בנוגע ללימוד החסידות15. | ||
| שורה 119: | שורה 122: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[הרבי]], [[לקוטי שיחות]] חלק לו, [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/13/2/index.htm#_ftn_1414 שיחה ב לפרשת כי תשא] | *[[הרבי]], שיחת שבת [[ח"י אלול]] [[תשד"מ]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14952&st=%d7%9e%d7%a8%d7%90%d7%99+%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa&pgnum=302 לקוטי שיחות חלק כט] | ||
*הרב [[מיכאל חנוך גולומב]], '''[[שערי לימוד החסידות]]''' | *הרבי, [[לקוטי שיחות]] חלק לו, [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/13/2/index.htm#_ftn_1414 שיחה ב לפרשת כי תשא] | ||
*הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=323&hilite= שיחת יום שני של חג השבועות [[תשח"י]]] | |||
*הרב [[מיכאל חנוך גולומב]], '''[[שערי לימוד החסידות]]''', חלק שני, פרק ח | |||
*הרב [[זושא וולף]], '''הוצאת הספרים קה"ת''', פרק אזניים לתלמוד, כפר חב"ד, תשע"ג | *הרב [[זושא וולף]], '''הוצאת הספרים קה"ת''', פרק אזניים לתלמוד, כפר חב"ד, תשע"ג | ||
*הרב יואל קטן, '''הכנת ספרים ומאמרים בספרות התורנית''', בית הוועד, תשס"ג | *הרב יואל קטן, '''הכנת ספרים ומאמרים בספרות התורנית''', בית הוועד, תשס"ג | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||