נשמה עם עצמה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
|מספר עמודים=256
|מספר עמודים=256
}}
}}
'''נשמה עם עצמה''' הוא ספר שחובר על ידי [[מנחם ברוד]] ומתאר את מסעם הרוחנית של שלושה בני ישיבות אל חסידות [[חב"ד]]. הספר מבוסס על דמויות אמתיות שעברו מסע רוחני דומה.
'''נשמה עם עצמה''' הוא ספר שחובר על ידי [[מנחם ברוד]] ומתאר את מסעם הרוחני של שלושה בני ישיבות אל חסידות [[חב"ד]]. הספר מבוסס על דמויות אמתיות שעברו מסע רוחני דומה.


==הוצאתו לאור==
==הוצאתו לאור==
שורה 18: שורה 18:


==תקציר העלילה==
==תקציר העלילה==
הספר מתחיל בתיאור שלושה בחורי ישיבה חברים, אהרון, בן ציון ואלימלך, שלומדים בישיבה ליטאית בתחילת הספראהרון ובן ציון שמים לב שאלימלך חברם עובר שינוי בחייו ומתחיל להתנהג שונה מחבריו, אהרון פונה לאלימלך ומנסה לברר אצלו מה קרה אצלו, הוא מספר מספר לו על [[התוועדות חסידית]] שהוא היה בה של משפיע אחד בשם ר' דוד לייב, בהתוועדות המשפיע הסביר המשפיע את המשפט:{{ציטוטון|לא נבראתי אלא לשמש את קוני}} ע"פ [[תורת החסידות]], והסביר שהאדם לא לומד תורה בשביל לקבל אחרי זה [[גן עדן]] אלא בשביל [[הקב"ה]] בלבד. הדברים השפיעו רבות עליו והטא התחיל לנסות למצוא דרך חיים חדשה ב[[עבודת ה']].
הספר מתאר שלושה בחורי ישיבה, אהרון, בן ציון ואלימלך, שלומדים בישיבה ליטאית. בתחילת הספר אהרון ובן ציון שמים לב שאלימלך חברם עובר שינוי בחייו ומתחיל להתנהג שונה מחבריו, אלימלך מספר לאהרון על השתתפותו ב[[התוועדות חסידית]] של משפיע בשם ר' דוד לייב, בהתוועדות המשפיע ביאר את המשפט: {{ציטוטון|לא נבראתי אלא לשמש את קוני}} ע"פ [[תורת החסידות]], והסביר שהאדם לא לומד תורה בשביל לקבל אחרי זה [[גן עדן]] אלא בשביל [[הקב"ה]] בלבד. הדברים השפיעו עליו והוא התחיל למצוא דרך חיים חדשה ב[[עבודת ה']].


לאחר זמן מחליט אלימלך לעזוב את ישיבתו ולעבור לישיבה אחרת שהייתה מתונה יותר בנושא של [[חב]], שם נודע לו על שיעור [[תניא]] של הגיד שיעור בשם ר' יוסף יצחק, שם בשיעורי תניא הוא התחיל להתקרב יותר ויותר לחב"ד, השיעור שהשפיע עליו ביותר היה באחד הפעמים שהחל ויכוח בין הבחורים בשיעור, מה חידשה [[תורת החסידות]]? לאחר ויכוח ארוך, הכריע ר' יוסף יצחק והסביר שחסידות חידשה את הפנימיות, בכל דבר להסתכל על הפנימיות שבו.
בהמשך עוזב אלימלך את הישיבה ועובר לישיבה מתונה יותר ביחסה לחב"ד, הוא החל להשתתף בשיעור [[תניא]] שמסר משפיע בשם ר' יוסף יצחק, השתתפותו בשיעורים גרמה לו להתקרב יותר.


לאחר זמן פוגש אלימלך את אהרון ובין השניים החל ויכוח סוער על החסידות, כאשר אהרון תוהה שאין ליטוש את דרך אבותינו ולעבור לדרכים חדשות ביהדות, ואלימלך השיב לו שהחסידות לא חידשה דבר וכל דבר שבה מבוסס על דברים שנכתבו כבר, אלא שהיא מחיה את מה שנאמר ומגלה את הפנימיות שבו.
בהמשך נפגשו אלימלך ואהרון, והתחולל בניהם ויכוח על החסידות, כשאהרון תמהה על כך שאלימלך נטש את דרך אבותיו, ואלימלך מסביר לו את ששמע מר' יוסף יצחק על כך שחסידות מגלה את הפנימיות.


מנגד אהרון החל גם בויכוח עם חברו בן ציון שהחל ללמוד את שיטת ה[[חקירה]], כאשר אהרון סובר שאין לעסוק ברזי הבריאה ולנסות להבין את [[הקב"ה]] אלא פשוט ללמוד, ואילו בן ציון סובר יש להבין כל דבר ופרט בבריאה, הם ניגשים לר' יוסף יצחק שהוא באמת שולל את שיטת ה[[חקירה]] ואומר שהיא מובילה לכפירה באמונה אם נחשוב שהאמונה בהקב"ה היא בשכל, וממריץ אותו ללמוד חסידות, שיפתור לו את השאלות אבל לא יוביל אותו למחשבות כפירה.
במשך מתווכח אהרון עם החבר השלישי, בן ציון שהחל ללמוד את שיטת ה[[חקירה]], אהרון סובר שאין לעסוק ברזי הבריאה ולנסות להבין את [[הקב"ה]] אלא פשוט ללמוד, ואילו בן ציון סובר שיש להבין כל דבר ופרט בבריאה, הם ניגשים לר' יוסף יצחק ששולל את שיטת ה[[חקירה]] ואומר שהיא מובילה לכפירה באמונה, בגלל המחשבה שהאמונה בהקב"ה היא שכלית, וממריץ אותו ללמוד חסידות, שתפתור לו את השאלות ולא תוביל אותו למחשבות כפירה.


בעקבו כך מתחיל בן ציון ללמוד עם אלימלך שיעור בתניא דבר שמשפיע עליו רבות, מנגד מתחיל אלימלך רבות להשקיע ב[[עבודת התפילה]].
בן ציון מתחיל ללמוד שיעור בתניא עם אלימלך, שמצידו משקיע ב[[עבודת התפילה]].


באחת הפעמים פוגש בן ציון את אהרון ומנסה לשכנע אותו להתחיל ללמוד [[חסידות]], אהרון מנגד אומר לו את חששו שבעקבות כך יתחיל ירידה בלימוד התורה אצלו, בן ציון אומנם עונה לו שרק עם חסידות אפשר להבין את התורה, ובעקבות כך גם אהרון מתחיל ללמוד [[חסידות]].
בן ציון ממסה לשכנע את אהרון ללמוד חסידות, כשהוא מסביר לו שלימוד החסידות לא יפגום בלימוד הנגלה, מכיוון שרק באמצעות החסידות אפשר להבין את התורה.


הסיפור מסתיים בפגישה משולשת שלהם לאחר כמה וכמה שנים ב[[770]] כאשר בן ציון משמש כר"מ באחת ישיבות [[תומכי תמימים]] הגדולות באירופה, אלימלך כמשפיע ואהרון כראש הישיבה, במהלך הפגישה הם ניגשים ל[[התוועדות חסידית]] שבסופה מכריזים:{{ציטוטון|'''אי לוי האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא.''' אם לא אור החסידות ואורו הגדול של הרבי, איפה היינו היום!}}
אהרון מנגד אומר לו את חששו שבעקבות כך יתחיל ירידה בלימוד התורה אצלו, בן ציון אומנם עונה לו שרק עם חסידות אפשר להבין את התורה, ובעקבות כך גם אהרון מתחיל ללמוד [[חסידות]].
 
הסיפור מסתיים בהתוועדות משולשת של הבחורים לאחר שנים, ב[[770]] בן ציון משמש כר"מ בישיבה חב"דית, אלימלך כמשפיע ואהרון כראש ישיבה, במהלך ההתוועדות הם מכריזים שאם לא היו מגלים את אורה של החסידות, אינם יודעים איפה הם היו היום.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadshop.com/products/%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%94 קניית הספר בחב"ד שופ]
*[https://chabadshop.com/products/%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%94 קניית הספר בחב"ד שופ]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]
[[:קטגוריה:ספרים]]

גרסה אחרונה מ־14:23, 25 בינואר 2024

נשמה עם עצמה
ממוזער
כריכת הספר
מידע כללי
מאת מנחם ברוד
הוצאה
הוצאה יודיאקה
שנת הוצאה תשס"ה
מספר עמודים 256

נשמה עם עצמה הוא ספר שחובר על ידי מנחם ברוד ומתאר את מסעם הרוחני של שלושה בני ישיבות אל חסידות חב"ד. הספר מבוסס על דמויות אמתיות שעברו מסע רוחני דומה.

הוצאתו לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסיפור התפרסם בהמשכים בשנת תשד"מ בשבועון כפר חב"ד.

בתקופת פרסום הסיפור שררה התגדות גדולה לחב"ד בציבור הליטאי, והסיפור גרם לקוראים רבים שאינם מחב"ד לשנות את גישתם כלפי תורת חב"ד והחסידות, ואף היו שהצהירו שהסיפור היה אחד הגורמים שהשפיעו עליהם להתקרב לחב"ד.

בשנת תשס"ה הוציא הסופר מנחם ברוד את הסיפור כספר.

תקציר העלילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר מתאר שלושה בחורי ישיבה, אהרון, בן ציון ואלימלך, שלומדים בישיבה ליטאית. בתחילת הספר אהרון ובן ציון שמים לב שאלימלך חברם עובר שינוי בחייו ומתחיל להתנהג שונה מחבריו, אלימלך מספר לאהרון על השתתפותו בהתוועדות חסידית של משפיע בשם ר' דוד לייב, בהתוועדות המשפיע ביאר את המשפט: "לא נבראתי אלא לשמש את קוני" ע"פ תורת החסידות, והסביר שהאדם לא לומד תורה בשביל לקבל אחרי זה גן עדן אלא בשביל הקב"ה בלבד. הדברים השפיעו עליו והוא התחיל למצוא דרך חיים חדשה בעבודת ה'.

בהמשך עוזב אלימלך את הישיבה ועובר לישיבה מתונה יותר ביחסה לחב"ד, הוא החל להשתתף בשיעור תניא שמסר משפיע בשם ר' יוסף יצחק, השתתפותו בשיעורים גרמה לו להתקרב יותר.

בהמשך נפגשו אלימלך ואהרון, והתחולל בניהם ויכוח על החסידות, כשאהרון תמהה על כך שאלימלך נטש את דרך אבותיו, ואלימלך מסביר לו את ששמע מר' יוסף יצחק על כך שחסידות מגלה את הפנימיות.

במשך מתווכח אהרון עם החבר השלישי, בן ציון שהחל ללמוד את שיטת החקירה, אהרון סובר שאין לעסוק ברזי הבריאה ולנסות להבין את הקב"ה אלא פשוט ללמוד, ואילו בן ציון סובר שיש להבין כל דבר ופרט בבריאה, הם ניגשים לר' יוסף יצחק ששולל את שיטת החקירה ואומר שהיא מובילה לכפירה באמונה, בגלל המחשבה שהאמונה בהקב"ה היא שכלית, וממריץ אותו ללמוד חסידות, שתפתור לו את השאלות ולא תוביל אותו למחשבות כפירה.

בן ציון מתחיל ללמוד שיעור בתניא עם אלימלך, שמצידו משקיע בעבודת התפילה.

בן ציון ממסה לשכנע את אהרון ללמוד חסידות, כשהוא מסביר לו שלימוד החסידות לא יפגום בלימוד הנגלה, מכיוון שרק באמצעות החסידות אפשר להבין את התורה.

אהרון מנגד אומר לו את חששו שבעקבות כך יתחיל ירידה בלימוד התורה אצלו, בן ציון אומנם עונה לו שרק עם חסידות אפשר להבין את התורה, ובעקבות כך גם אהרון מתחיל ללמוד חסידות.

הסיפור מסתיים בהתוועדות משולשת של הבחורים לאחר שנים, ב770 בן ציון משמש כר"מ בישיבה חב"דית, אלימלך כמשפיע ואהרון כראש ישיבה, במהלך ההתוועדות הם מכריזים שאם לא היו מגלים את אורה של החסידות, אינם יודעים איפה הם היו היום.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]