לייב חיטריק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "א"כ " ב־"אם כן ")
אין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרה"ח '''לייב חיטריק''' מִסֶנֶא עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תקפ"א]] והתגורר ב[[חברון]]. היה בין ממוני [[כולל חב"ד]] הראשונים וחתום על רוב כתבי הקהלה במשך השנים [[תקפ"ז]]-[[תר"ד]].
הרב '''לייב חיטריק''' מִסֶנֶא היה חסיד בזמן אדמו"ר הזקן, אבי משפחת חיטריק לדורותיה.
 
עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תקפ"א]] והתגורר ב[[חברון]]. היה בין ממוני [[כולל חב"ד]] הראשונים וחתום על רוב כתבי הקהלה במשך השנים [[תקפ"ז]]-[[תר"ד]].


בדרך כלל לא מזכיר בחתימתו את שם המשפחה "חיטריק", אבל צאצאיו רגילים לחתום בשם זה.
בדרך כלל לא מזכיר בחתימתו את שם המשפחה "חיטריק", אבל צאצאיו רגילים לחתום בשם זה.
שורה 5: שורה 7:
במפקד [[תקצ"ט]] רשום "ר' ליב סעניר", בן ס"ד, עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרפ"א]]. ובנו ר' אברהם דוב רשום שהוא בן מ"ב, הוא נשוי ויש לו ג' בנים. האב רשום במפקד [[תר"ט]] "ת"ח זקן" ובמפקד [[תרט"ו]] לא נזכר, אם כן נפטר בין השנים [[תר"ט]]-[[תרט"ו]].  
במפקד [[תקצ"ט]] רשום "ר' ליב סעניר", בן ס"ד, עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרפ"א]]. ובנו ר' אברהם דוב רשום שהוא בן מ"ב, הוא נשוי ויש לו ג' בנים. האב רשום במפקד [[תר"ט]] "ת"ח זקן" ובמפקד [[תרט"ו]] לא נזכר, אם כן נפטר בין השנים [[תר"ט]]-[[תרט"ו]].  


הבן רשום במפקד [[תרט"ו]] כחבר ב"ד של הרה"ח [[שמעון מנשה חייקין]] ובמפקד [[תרכ"ו]] רשומה אלמנתו יכנא, אם כן נפטר בין [[תרט"ו]] ל[[תרכ"ו]].
הבן רשום במפקד [[תרט"ו]] כחבר ב"ד של הרב [[שמעון מנשה חייקין]] ובמפקד [[תרכ"ו]] רשומה אלמנתו יכנא, אם כן נפטר בין [[תרט"ו]] ל[[תרכ"ו]].


ר' לייב חתום על כתב שד"רות משנת תקפ"ז "יהודא ליב בא"א מו"ה זאב וואלף זלה"ה נאמן מעה"ק חברון תוב"ב". על הסכם שתי העדות בחברון בשנת [[תק"צ]]. על האגרת לכ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנים [[תקצ"א]]; [[תקצ"ד]]<REF>מגדל עז ע' תקיט-תקכא.</REF>. על כתבי השד"רות משנת [[תקצ"ד]]<REF>שריד ופליט ע' 63-61.</REF>. על אגרות למונטיפיורי משנת [[תקצ"ט]]. על שטר הרשאה לדון בירושלים בשנת [[תר"ג]]. על אגרת לפקוא"מ בשנת תר"ד ועל כתב שד"רות משנת תר"ד לערך.
ר' לייב חתום על כתב שד"רות משנת תקפ"ז "יהודא ליב בא"א מו"ה זאב וואלף זלה"ה נאמן מעה"ק [[חברון]] תוב"ב". על הסכם שתי העדות בחברון בשנת [[תק"צ]]. על האגרת ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנים [[תקצ"א]]; [[תקצ"ד]]{{הערה|1=מגדל עז ע' תקיט-תקכא.}}. על כתבי השד"רות משנת [[תקצ"ד]]{{הערה|1=שריד ופליט ע' 63-61.}}. על אגרות למונטיפיורי משנת [[תקצ"ט]]. על שטר הרשאה לדון בירושלים בשנת [[תר"ג]]. על אגרת לפקוא"מ בשנת תר"ד ועל כתב שד"רות משנת תר"ד לערך.


הבן ר' אברהם דובער חתום על כתב השד"רות משנת [[תקצ"ד]]<REF>שריד ופליט ע' 61</REF>. על כתב השד"רות משנת תר"ד לערך ועל האגרת לפקוא"מ משנת תר"ד.
הבן ר' אברהם דובער חתום על כתב השד"רות משנת [[תקצ"ד]]{{הערה|1=שריד ופליט ע' 61}}. על כתב השד"רות משנת תר"ד לערך ועל האגרת לפקוא"מ משנת תר"ד.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חיטריק לייב]]
{{מיון רגיל: חיטריק, לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חיטריק לייב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|חיטריק לייב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]

גרסה אחרונה מ־17:32, 31 בדצמבר 2023

הרב לייב חיטריק מִסֶנֶא היה חסיד בזמן אדמו"ר הזקן, אבי משפחת חיטריק לדורותיה.

עלה לארץ הקודש בשנת תקפ"א והתגורר בחברון. היה בין ממוני כולל חב"ד הראשונים וחתום על רוב כתבי הקהלה במשך השנים תקפ"ז-תר"ד.

בדרך כלל לא מזכיר בחתימתו את שם המשפחה "חיטריק", אבל צאצאיו רגילים לחתום בשם זה.

במפקד תקצ"ט רשום "ר' ליב סעניר", בן ס"ד, עלה לארץ הקודש בשנת תרפ"א. ובנו ר' אברהם דוב רשום שהוא בן מ"ב, הוא נשוי ויש לו ג' בנים. האב רשום במפקד תר"ט "ת"ח זקן" ובמפקד תרט"ו לא נזכר, אם כן נפטר בין השנים תר"ט-תרט"ו.

הבן רשום במפקד תרט"ו כחבר ב"ד של הרב שמעון מנשה חייקין ובמפקד תרכ"ו רשומה אלמנתו יכנא, אם כן נפטר בין תרט"ו לתרכ"ו.

ר' לייב חתום על כתב שד"רות משנת תקפ"ז "יהודא ליב בא"א מו"ה זאב וואלף זלה"ה נאמן מעה"ק חברון תוב"ב". על הסכם שתי העדות בחברון בשנת תק"צ. על האגרת לאדמו"ר הצמח צדק בשנים תקצ"א; תקצ"ד[1]. על כתבי השד"רות משנת תקצ"ד[2]. על אגרות למונטיפיורי משנת תקצ"ט. על שטר הרשאה לדון בירושלים בשנת תר"ג. על אגרת לפקוא"מ בשנת תר"ד ועל כתב שד"רות משנת תר"ד לערך.

הבן ר' אברהם דובער חתום על כתב השד"רות משנת תקצ"ד[3]. על כתב השד"רות משנת תר"ד לערך ועל האגרת לפקוא"מ משנת תר"ד.

הערות שוליים

  1. מגדל עז ע' תקיט-תקכא.
  2. שריד ופליט ע' 63-61.
  3. שריד ופליט ע' 61