דובער קרסיק (קרלביץ'): הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "הרב דוב בער קרסיק חי בתקופת אדמו"ר המהר"ש והיה חסידו. נפטר בשנת תרנ"ט או תר"ס ומנחותו כבוד ...") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (26 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב דוב בער קרסיק | {{מפנה|דובער קרסיק|דובער קרסיק משלוחי הרבי לקייב|דובער קרסיק (קייב)}} | ||
הרב '''דוב בער קרסיק''' היה רב ה[[עיירה]] [[קרלביץ']] בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]. נפטר בסביבות שנת [[תרנ"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] במקום רבנותו. | |||
==עברו התורני== | == עברו התורני== | ||
היה גאון עצום ומחשובי חסידי חב"ד בדורו, כיהן כראש ישיבה בעיר וואלקאוויסק, לאחר מכן שימש כרב ואב"ד בעיר הולסק ולאחמ"כ ישב על כיסא הרבנות בעיר קראלאוויץ ושם נפטר (לאחר פטירתו כיהן ברבנות חתנו הרב [[שמריהו מעדאליע]]). | |||
בספרו "מאיר עיני סופרים"{{הערה|סי' ז, ציור אות ל.}} מביא "ואני קיבלתי מאדמו"ר רמ"מ [הצמח צדק] שליט"א", ובספרו פתחי עולם{{הערה|סימן תפד הלכה קא.}} מביא "וכן שמעתי מהרב כו' מהר"ש זלה"ה בנו של אדמו"ר זלה"ה". | |||
היה גם | בהקדמתו לספרו על שו"ע הוא מספר על התשישות בידו שלא איפשרה לו לכתוב את הספר וכשסיים לכתוב את הספר חזרה ידו לאיתנה: | ||
"האמת אגיד, אשר אירע לי זה כמה שנים אשר אני עוסק בכתיבת זה הספר, והנה נשאר אצלי להניח זה העסק על ערך משך זמן ויהי יד ימיני נכאבה וגם נזרקה בה האראמטיז ר"ל באופן אשר לא היה ביכולתי גם לחתוך [[לחם]] וכהאי גוונא, והי' בדעתי ליטול רפואות, ועלתה במחשבתי אולי הוא עבור שהנחתי מלהתעסק בספרי זה והתחלתי שוב להתעסק בכתיבתי והנה חזרה לאיתנה בעזהי"ת ושוב בזמן משך כמה נשאר אצלי וכו' ושוב חלתה בראשונה ואמרתי הלא רפואתי ידוע וחזרתי לגמור כתיבת ספרי זה וחזרה לאיתנה כבראשונה וכו' הלא דבר ה' הוא". | |||
היה חסיד שמח מאד. נכדו ר' אייזיק קרסיק | היה גם סופר סת"ם וכתב והכניס [[ספר תורה]] לבית כנסת של קראלאוויץ. בשנת [[תרס"ה]] התחוללו פוגרומים בעיר והפורעים נכנסו לבית הכנסת והשחיתו את כל ספרי התורה ובדרך נס הספר שלו נשאר שלם. | ||
== עברו החסידי== | |||
היה חסיד שמח מאד. נכדו ר' [[אייזיק קרסיק]] העיד עליו שהיה מקפיד מאוד על מצוות 'עד דלא ידע' ופעם אחת ישב בפורים בבוקר אחר התפילה וקריאת המגילה ואמר לחיים על כוס יי"ש ואמר כלפי עצמו "שייגעץ דו וייסט נאך מסתמא (פרא אדם אתה כנראה יודע עדיין להבדיל) בין ברוך מרדכי לארור המן" ואמר שוב 'לחיים' עד שהשתכר לגמרי ונפל על השולחן. | |||
==מקור השם קרסיק== | ==מקור השם קרסיק== | ||
ר' דוב בער הוא הראשון ש[[נישואין|נשא]] את שם המשפחה קרסיק, לפני כן היה שם משפחתו רובינסון. הסיבה שהחליף את שמו הייתה מכיון שבאותה תקופה מי שהיה בן יחיד קיבל פטור מהצבא ולכן כל אחד מהגברים של המשפחה החליף את שם משפחתו למשפחה אחרת וגם הוא עשה כן וכך חשבו שכל אחד הוא בן יחיד וכך קיבלו פטור מהצבא. | |||
השם 'קרסיק' מגיע מדג מלוח וטעים הזורם בים האירופאי. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
חיבר ספרים רבים בעניני הלכה: | |||
*'''פתחי עולם''' ו'''מטעמי השולחן''' - על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], ובו פסקי דינים הלכה למעשה עם שורש ויסוד הדין ב[[הלכה]]. | |||
*'''מאיר עיני סופרים''' - על הלכות [[סת"ם]], לבוב תרכ"ד. הוצאה שנייה ומתוקנת עם דקדוקי סופרים, [[וילנא]] תרנ"ט. | |||
*'''דקדוקי סופרים''' - הלכות סת"ם. | |||
*'''הליכות עולם''' - על כמה מסכתות, זיטאמיר תרכ"ח. | |||
*'''הליכות עולם קטן''' - לחברא קדישא, [[וילנא]] תרנ"ח. | |||
*'''טיב שמות גיטין''' - הלכות גיטין, [[וילנא]] תרל"ג. | |||
*'''הליכות עולם''' - הגהות על ה[[רמב"ם]], זיטאמיר תרכ"ט. | |||
*'''נתיב ההוראה'''. | |||
*''' שער קריאת התורה''' - דיני קריאת התורה, ווארשא תרל"ג. | |||
*'''שער טהרה''' - על הלכות [[טהרת המשפחה]] ובסופו: קיצור הלכות מליחה, נוסח "תנאים" ונוסח "כתובה", [[וילנא]] תרנ"ח. | |||
*'''הכשר שחיטה ובדיקה'''. | |||
* "סדר התקיעות וכוונתם עם הגהות", הערות על סדור תורה אור עם שערי תפילה, [[וילנא]] תרנ"ח. ונדפס שוב בקובץ יגדיל תורה ירושלים, גליון ה ע' 40-43.{{הערה|הרבי ליקט מחיבור זה בהערותיו לשער הכולל.}} | |||
==משפחתו== | |||
* בנו ר' חיים בן ציון קרסיק, היה סוחר חסידי ועסק בייעוץ ושמאות יערות. היה שותף במסחר עם ה[[רז"א]], בנו של אדמו"ר מהר"ש. | |||
* חתנו הרב [[שמריהו מעדאליע]]. | |||
* מחותנו הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]]{{הערה|ראה שערי דעה, מכון אהלי שם תשע"ב, מבוא הערה 8.}} | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[גבורה יהודית במלכות הרשע]]. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:קרסיק, דובער}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים בקרלביץ']] | |||
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:21, 27 בנובמבר 2023
המונח "דובער קרסיק" מפנה לכאן. לערך העוסק בדובער קרסיק משלוחי הרבי לקייב, ראו דובער קרסיק (קייב).
הרב דוב בער קרסיק היה רב העיירה קרלביץ' בתקופת אדמו"ר המהר"ש. נפטר בסביבות שנת תרנ"ט ונטמן בבית העלמין במקום רבנותו.
עברו התורני[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה גאון עצום ומחשובי חסידי חב"ד בדורו, כיהן כראש ישיבה בעיר וואלקאוויסק, לאחר מכן שימש כרב ואב"ד בעיר הולסק ולאחמ"כ ישב על כיסא הרבנות בעיר קראלאוויץ ושם נפטר (לאחר פטירתו כיהן ברבנות חתנו הרב שמריהו מעדאליע).
בספרו "מאיר עיני סופרים"[1] מביא "ואני קיבלתי מאדמו"ר רמ"מ [הצמח צדק] שליט"א", ובספרו פתחי עולם[2] מביא "וכן שמעתי מהרב כו' מהר"ש זלה"ה בנו של אדמו"ר זלה"ה".
בהקדמתו לספרו על שו"ע הוא מספר על התשישות בידו שלא איפשרה לו לכתוב את הספר וכשסיים לכתוב את הספר חזרה ידו לאיתנה: "האמת אגיד, אשר אירע לי זה כמה שנים אשר אני עוסק בכתיבת זה הספר, והנה נשאר אצלי להניח זה העסק על ערך משך זמן ויהי יד ימיני נכאבה וגם נזרקה בה האראמטיז ר"ל באופן אשר לא היה ביכולתי גם לחתוך לחם וכהאי גוונא, והי' בדעתי ליטול רפואות, ועלתה במחשבתי אולי הוא עבור שהנחתי מלהתעסק בספרי זה והתחלתי שוב להתעסק בכתיבתי והנה חזרה לאיתנה בעזהי"ת ושוב בזמן משך כמה נשאר אצלי וכו' ושוב חלתה בראשונה ואמרתי הלא רפואתי ידוע וחזרתי לגמור כתיבת ספרי זה וחזרה לאיתנה כבראשונה וכו' הלא דבר ה' הוא".
היה גם סופר סת"ם וכתב והכניס ספר תורה לבית כנסת של קראלאוויץ. בשנת תרס"ה התחוללו פוגרומים בעיר והפורעים נכנסו לבית הכנסת והשחיתו את כל ספרי התורה ובדרך נס הספר שלו נשאר שלם.
עברו החסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה חסיד שמח מאד. נכדו ר' אייזיק קרסיק העיד עליו שהיה מקפיד מאוד על מצוות 'עד דלא ידע' ופעם אחת ישב בפורים בבוקר אחר התפילה וקריאת המגילה ואמר לחיים על כוס יי"ש ואמר כלפי עצמו "שייגעץ דו וייסט נאך מסתמא (פרא אדם אתה כנראה יודע עדיין להבדיל) בין ברוך מרדכי לארור המן" ואמר שוב 'לחיים' עד שהשתכר לגמרי ונפל על השולחן.
מקור השם קרסיק[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' דוב בער הוא הראשון שנשא את שם המשפחה קרסיק, לפני כן היה שם משפחתו רובינסון. הסיבה שהחליף את שמו הייתה מכיון שבאותה תקופה מי שהיה בן יחיד קיבל פטור מהצבא ולכן כל אחד מהגברים של המשפחה החליף את שם משפחתו למשפחה אחרת וגם הוא עשה כן וכך חשבו שכל אחד הוא בן יחיד וכך קיבלו פטור מהצבא.
השם 'קרסיק' מגיע מדג מלוח וטעים הזורם בים האירופאי.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיבר ספרים רבים בעניני הלכה:
- פתחי עולם ומטעמי השולחן - על ארבעת חלקי השולחן ערוך, ובו פסקי דינים הלכה למעשה עם שורש ויסוד הדין בהלכה.
- מאיר עיני סופרים - על הלכות סת"ם, לבוב תרכ"ד. הוצאה שנייה ומתוקנת עם דקדוקי סופרים, וילנא תרנ"ט.
- דקדוקי סופרים - הלכות סת"ם.
- הליכות עולם - על כמה מסכתות, זיטאמיר תרכ"ח.
- הליכות עולם קטן - לחברא קדישא, וילנא תרנ"ח.
- טיב שמות גיטין - הלכות גיטין, וילנא תרל"ג.
- הליכות עולם - הגהות על הרמב"ם, זיטאמיר תרכ"ט.
- נתיב ההוראה.
- שער קריאת התורה - דיני קריאת התורה, ווארשא תרל"ג.
- שער טהרה - על הלכות טהרת המשפחה ובסופו: קיצור הלכות מליחה, נוסח "תנאים" ונוסח "כתובה", וילנא תרנ"ח.
- הכשר שחיטה ובדיקה.
- "סדר התקיעות וכוונתם עם הגהות", הערות על סדור תורה אור עם שערי תפילה, וילנא תרנ"ח. ונדפס שוב בקובץ יגדיל תורה ירושלים, גליון ה ע' 40-43.[3]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ר' חיים בן ציון קרסיק, היה סוחר חסידי ועסק בייעוץ ושמאות יערות. היה שותף במסחר עם הרז"א, בנו של אדמו"ר מהר"ש.
- חתנו הרב שמריהו מעדאליע.
- מחותנו הרב חיים יהודה לייב ליטווין[4]