יקב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יקב''' הוא | '''יקב''' הוא הבור שלפני הגת. הגת היא בור שטוח בו דורכים את הענבים, והיקב הוא הבור העמוק התחתון אליו זב היין ומתקבץ בו. | ||
(הערה: שלושת העניינים יחוד ברכה וקדושה מופיעים בקבלה ובחסידות בשלושה אופנים שונים: יק"ב, יב"ק, בק"י. ערך זה עוסק בעניין היקב בלבד, להסבר כללי על שני האחרים ראה [[יב"ק|מעבר יבוק]], [[בק"י|בקי וחריף]]). | |||
== השיתין שבבית המקדש קרויים יקב== | == השיתין שבבית המקדש קרויים יקב== | ||
'''כל''' בור חצוב נקרא יקב: ש"כל יקב שבמקרא לשון בור הוא" (כמו לדוגמא "עד יקבי המלך"{{הערה|שם=זכריה|זכריה יד י׳.}} שתרגם יונתן "עד שיחיא דמלכא", והכוונה לעומק האוקינוס){{הערה|שם= ישעיהו|רש"י" על ישעיהו ה' ב'.}}. | |||
אלא שהבור החצוב העיקרי הם השיתין תחת המזבח שב[[בית המקדש|מקדש]] - כמו שנאמר "וגם יקב חצב בו"{{הערה|שם=ישעיהו}}. ולמדו חז"ל{{הערה|סוכה מט ע"א.}} מהפסוק "חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן"{{הערה|שיה"ש ז ב.}}, שהשיתין נבראו ע"י [[הקדוש ברוך הוא]] בבריאת העולם - מוכנים למלא את תפקידם ביום שיבנה מעליהם המזבח (לקבל את הנסכים). | |||
==יק"ב = יחוד, קדושה, ברכה== | ==יק"ב = יחוד, קדושה, ברכה== | ||
ב[[חסידות]] מובא פעמים רבות מאמר [[הזוהר]]{{הערה|רע"מ משפטים קט"ז סע"א.}} שיק"ב הוא ראשי תיבות "יחוד קדושה ברכה". העניין הכללי בזה הוא המשכת העליון אל מקום התחתון (על דרך שהיין יורד מהגת אל היקב), אלא שבפרטות יש בזה כמה הסברים. | |||
===דרגתם בעולמות=== | ===דרגתם בעולמות=== | ||
כתב הרב משה זכות על הזוהר{{הערה|בפרשת עקב.}}, שקדושה היא בחכמה, ברכה בבינה ויחוד הוא קו האמצעי. וכותב על זה הרבי הצ"צ{{הערה|אוה"ת דרושים לסוכות א'תשז, על פי הרמ"ז פ' תצא על דף רע"ז ע"א בד"ה 'ומברך בה'.}}, שיש לומר שיחוד הוא בחינת יחיד, קדושה היא סובב כל עלמין, וברכה ממלא כל עלמין. היינו – ששלושת הדרגות (העניינים) דיחיד, סובב כל עלמין וממלא כל עלמין אינן אלא דבר אחד. | כתב הרב [[משה זכות]] על הזוהר{{הערה|בפרשת עקב.}}, שקדושה היא בחכמה, ברכה בבינה ויחוד הוא קו האמצעי. וכותב על זה [[הרבי הצ"צ]]{{הערה|אוה"ת דרושים לסוכות א'תשז, על פי הרמ"ז פ' תצא על דף רע"ז ע"א בד"ה 'ומברך בה'.}}, שיש לומר שיחוד הוא בחינת יחיד, קדושה היא [[סובב כל עלמין]], וברכה [[ממלא כל עלמין]]. היינו – ששלושת הדרגות (העניינים) דיחיד, סובב כל עלמין וממלא כל עלמין אינן אלא דבר אחד. | ||
===יחוד הוי' ואלוקים=== | ===יחוד הוי' ואלוקים=== | ||
| שורה 23: | שורה 27: | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[יין#ייצור היין|ייצור היין]] | * [[יין#ייצור היין|ייצור היין]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:20, 12 באוקטובר 2023
יקב הוא הבור שלפני הגת. הגת היא בור שטוח בו דורכים את הענבים, והיקב הוא הבור העמוק התחתון אליו זב היין ומתקבץ בו.
(הערה: שלושת העניינים יחוד ברכה וקדושה מופיעים בקבלה ובחסידות בשלושה אופנים שונים: יק"ב, יב"ק, בק"י. ערך זה עוסק בעניין היקב בלבד, להסבר כללי על שני האחרים ראה מעבר יבוק, בקי וחריף).
השיתין שבבית המקדש קרויים יקב[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל בור חצוב נקרא יקב: ש"כל יקב שבמקרא לשון בור הוא" (כמו לדוגמא "עד יקבי המלך"[1] שתרגם יונתן "עד שיחיא דמלכא", והכוונה לעומק האוקינוס)[2].
אלא שהבור החצוב העיקרי הם השיתין תחת המזבח שבמקדש - כמו שנאמר "וגם יקב חצב בו"[2]. ולמדו חז"ל[3] מהפסוק "חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן"[4], שהשיתין נבראו ע"י הקדוש ברוך הוא בבריאת העולם - מוכנים למלא את תפקידם ביום שיבנה מעליהם המזבח (לקבל את הנסכים).
יק"ב = יחוד, קדושה, ברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מובא פעמים רבות מאמר הזוהר[5] שיק"ב הוא ראשי תיבות "יחוד קדושה ברכה". העניין הכללי בזה הוא המשכת העליון אל מקום התחתון (על דרך שהיין יורד מהגת אל היקב), אלא שבפרטות יש בזה כמה הסברים.
דרגתם בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתב הרב משה זכות על הזוהר[6], שקדושה היא בחכמה, ברכה בבינה ויחוד הוא קו האמצעי. וכותב על זה הרבי הצ"צ[7], שיש לומר שיחוד הוא בחינת יחיד, קדושה היא סובב כל עלמין, וברכה ממלא כל עלמין. היינו – ששלושת הדרגות (העניינים) דיחיד, סובב כל עלמין וממלא כל עלמין אינן אלא דבר אחד.
יחוד הוי' ואלוקים[עריכה | עריכת קוד מקור]
להסבר זה עניין היקב הוא "תירושי" המשמח אלוקים[8]: תירושי הוא שם ה', והוא משמח את "אלוקים" (מדת הצמצום). הגבורות דקדושה (אלוקים) חפצן ותשוקתן להתמתק ע"י גילוי מדת החסד והרחמים, כי אינן דינים גמורים כמו גבורות שלמטה[9], ועל כן הן "שמחות" כאשר יורד ומתגלה בהן מדת החסד (שהיא שם ה'[10].
ע"י יחוד וקדושה נמשכת הברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הצ"צ מסביר[11] שהראשי תיבות של יק"ב 'יחוד קדושה ברכה' רומזים גם ליחוד שבקריאת שמע וקיום המצוות:
יחוד קדושה הוא קריאת שמע (יחוד) הממשיך את ה'קדושה'.
ברכה הוא שע"י קבלת עול מלכות שמים ומצות ממשיכים הברכה.
וכן ישנו הסבר קרוב לזה, שצדיק באמונתו יחיה: מי שמקיים מצוות נקרא 'צדיק', וע"י קיום המצוות נמשכת חיות באמונה[12].
ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ זכריה יד י׳.
- ↑ 2.0 2.1 רש"י" על ישעיהו ה' ב'.
- ↑ סוכה מט ע"א.
- ↑ שיה"ש ז ב.
- ↑ רע"מ משפטים קט"ז סע"א.
- ↑ בפרשת עקב.
- ↑ אוה"ת דרושים לסוכות א'תשז, על פי הרמ"ז פ' תצא על דף רע"ז ע"א בד"ה 'ומברך בה'.
- ↑ ספר שופטים ט' יג.
- ↑ אוה"ת נ"ך קמ"ז.
- ↑ ראה לדוגמא שעהיוה"א פרק ד', דמאחר ושם הוי' הוא בחינת משפיע לכן עניינו הכללי חסד.
- ↑ אוה"ת בראשית ג תקנט.
- ↑ אוה"ת ד"ה וידעת היום