משתמש:יוסף הקצון/פורים תרפ"ז: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שמואל חיים העביר את הדף פורים תרפ"ז לשם משתמש:יוסף הקצון/פורים תרפ"ז בלי להשאיר הפניה: לבקשת המשתמש) |
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
=== תוכן ההתוועדות === | === תוכן ההתוועדות === | ||
החסיד ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] תיעד את | החסיד ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] תיעד את ה[[התוועדות]] וכתב את מהלכה ביומנו. | ||
..."ויהי בחצי הלילה ויעמוד על רגליו באמצע הסעודה (הרבי הריי"ץ), ויתן ידיו על כתונתו להפשיטה מעל ליבו, | ..."ויהי בחצי הלילה ויעמוד על רגליו באמצע הסעודה (הרבי הריי"ץ), ויתן ידיו על כתונתו להפשיטה מעל ליבו, | ||
ויך באגרופו מעל לבו הערומה והפתוחה בכח גדול וחזק וירא אותי בשמי ליקרב אליו, וחיש מהר ניגשתי לשמוע, וידבר אלי כדברים האלה אות באות ממש: | ויך באגרופו מעל לבו הערומה והפתוחה בכח גדול וחזק וירא אותי בשמי ליקרב אליו, וחיש מהר ניגשתי לשמוע, וידבר אלי כדברים האלה אות באות ממש: | ||
א-ל-י-ה-ו ח-י-י-ם, א-ל-י-ה-ו ח-י-י-ם!! שתי פעמים הדגיש את שמי בקול רם... אני מצווה אתכם לכתוב לכל הערים | א-ל-י-ה-ו ח-י-י-ם, א-ל-י-ה-ו ח-י-י-ם!! שתי פעמים הדגיש את שמי בקול רם... אני מצווה אתכם לכתוב לכל הערים והעיירות תבזה הלשון: | ||
"היה לנו רבי (הרבי הרש"ב) שהסתלק בשנת תר"ף והשאיר לנו בן למלאות את מקומו.(פה הרבי הריי"ץ דבר על עצמו באופן נדיר). | "היה לנו רבי ([[הרבי הרש"ב]]) שהסתלק בשנת [[תר"ף]] והשאיר לנו בן למלאות את מקומו.(פה [[הרבי הריי"ץ]] דבר על עצמו באופן נדיר). והוא ציווה לכתוב בשמו, שכעת מותר ללמוד [[תורה]], | ||
על כן, מי שיש לו בן שיכניס אותו ללמוד ב'חידר', אך מי שימסור את בנו ללמוד בבתי הספר של הסובייטים או היבסקיים- לא יוציא את שנתו"!! האם תכתבו? זכרו את אשר אומר לכם. | |||
ועפיל הדברים עוד הפעם ועוד הפעם.. [[בהתוועדות]] זו, קילל נמרצות את אנשי היבסקצייה והוסיף לשמם את התואר "יימח שמם", אשר נכחו ב[[התוועדות]] כמובן, לרגל אחרי ה[[חסידים]]. | |||
===הסכנה שבדבר=== | |||
בד"כ [[הרבי הריי"ץ]] לא התבטא בהתוועדויות ובכינוסים אודות היבסקצייה, ביודעו שהם נוכחים שם. אך ב[[התוועדות]] זו, חרג [[הרבי הריי"ץ]] ממנהגו ו"בירך" אותם ב"ברכות" לבביות. | |||
החסידים רצו לעצור את [[הרבי הריי"ץ]] מפאת הסכנה הגדולה, אך [[הרבי הריי"ץ]] לא עצר. וכמו שמתאר זאת ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] ביומנו: ..."אפס בלילה הזה נשתנה טעמו, | |||
ומבלי התחשב כלל וכלל עמהם (היבסקצייה) אשר עמדו נגד פניו ממש, קלל אותם בפניהם קללה נמרצת הרבה פעמים, ובכל פעם אשר הזכיר את שמם הוסיף ואמר בזה הלשון: | |||
"היבסקצייה יימח שמם". אנחנו היודעים ומכירים אותם הבטנו על פניהם וראינו אותם מתביישים "אזיל חיוורא ואתי סומקא" (פניהם נהיו אדומות מבושה)... | |||
=== הפחד === | |||
..."אחרי הפורים הזה נפלה ונשפלה רוח כל אחד ואחד מאתנו, הרגשנו כי עלינו לחכות על איזה אסון, מיצר ודואג כל אחד בפני עצמו, ומתאפק לא לגלות לחברו שלא להוסיף לו עצב... | |||
ולא אגזם אם אומר אשר בחוש היה ניכר הפחד על פניהם [של החסידים], ופעמיים בכל יום היינו מבקרים את בית רבינו [[שליט"א]] הקרובים במקום, והדרים חוץ לתחום, שאלו ע"י הטלפון | |||
כמה פעמים ביום אותנו, את שלום בית הרבי. | |||
===התוצאה=== | |||
לאחר שלושה חדשים בדיוק נאסר [[אדמו"ר הריי"ץ]] ונגזר עליו גזר דין של "היפך החיים" אך בהשתדלות ה[[חסידים]] ואנשי ממשל המרו את זה לגלות בקאסטרמה, וגם את זה ב"ה | |||
הצליחו לבטל ו[[הרבי הריי"ץ]] שוחרר לאלתר ביום י"ג ב[[תמוז]]. | |||
גרסה מ־13:09, 11 באוקטובר 2023
פורים תרפ"ז
רקע ההתוועדות
היתה התוועדות שהתרחשה בחג הפורים בשנת תרפ"ז וכללה ביטוים נדירים, בה גם נכח החתן דלעתיד הרמ"ש, הרבי מה"מ.
תוכן ההתוועדות
החסיד ר' אליהו חיים אלטהויז תיעד את ההתוועדות וכתב את מהלכה ביומנו. ..."ויהי בחצי הלילה ויעמוד על רגליו באמצע הסעודה (הרבי הריי"ץ), ויתן ידיו על כתונתו להפשיטה מעל ליבו, ויך באגרופו מעל לבו הערומה והפתוחה בכח גדול וחזק וירא אותי בשמי ליקרב אליו, וחיש מהר ניגשתי לשמוע, וידבר אלי כדברים האלה אות באות ממש: א-ל-י-ה-ו ח-י-י-ם, א-ל-י-ה-ו ח-י-י-ם!! שתי פעמים הדגיש את שמי בקול רם... אני מצווה אתכם לכתוב לכל הערים והעיירות תבזה הלשון: "היה לנו רבי (הרבי הרש"ב) שהסתלק בשנת תר"ף והשאיר לנו בן למלאות את מקומו.(פה הרבי הריי"ץ דבר על עצמו באופן נדיר). והוא ציווה לכתוב בשמו, שכעת מותר ללמוד תורה, על כן, מי שיש לו בן שיכניס אותו ללמוד ב'חידר', אך מי שימסור את בנו ללמוד בבתי הספר של הסובייטים או היבסקיים- לא יוציא את שנתו"!! האם תכתבו? זכרו את אשר אומר לכם. ועפיל הדברים עוד הפעם ועוד הפעם.. בהתוועדות זו, קילל נמרצות את אנשי היבסקצייה והוסיף לשמם את התואר "יימח שמם", אשר נכחו בהתוועדות כמובן, לרגל אחרי החסידים.
הסכנה שבדבר
בד"כ הרבי הריי"ץ לא התבטא בהתוועדויות ובכינוסים אודות היבסקצייה, ביודעו שהם נוכחים שם. אך בהתוועדות זו, חרג הרבי הריי"ץ ממנהגו ו"בירך" אותם ב"ברכות" לבביות. החסידים רצו לעצור את הרבי הריי"ץ מפאת הסכנה הגדולה, אך הרבי הריי"ץ לא עצר. וכמו שמתאר זאת ר' אליהו חיים אלטהויז ביומנו: ..."אפס בלילה הזה נשתנה טעמו, ומבלי התחשב כלל וכלל עמהם (היבסקצייה) אשר עמדו נגד פניו ממש, קלל אותם בפניהם קללה נמרצת הרבה פעמים, ובכל פעם אשר הזכיר את שמם הוסיף ואמר בזה הלשון: "היבסקצייה יימח שמם". אנחנו היודעים ומכירים אותם הבטנו על פניהם וראינו אותם מתביישים "אזיל חיוורא ואתי סומקא" (פניהם נהיו אדומות מבושה)...
הפחד
..."אחרי הפורים הזה נפלה ונשפלה רוח כל אחד ואחד מאתנו, הרגשנו כי עלינו לחכות על איזה אסון, מיצר ודואג כל אחד בפני עצמו, ומתאפק לא לגלות לחברו שלא להוסיף לו עצב... ולא אגזם אם אומר אשר בחוש היה ניכר הפחד על פניהם [של החסידים], ופעמיים בכל יום היינו מבקרים את בית רבינו שליט"א הקרובים במקום, והדרים חוץ לתחום, שאלו ע"י הטלפון כמה פעמים ביום אותנו, את שלום בית הרבי.
התוצאה
לאחר שלושה חדשים בדיוק נאסר אדמו"ר הריי"ץ ונגזר עליו גזר דין של "היפך החיים" אך בהשתדלות החסידים ואנשי ממשל המרו את זה לגלות בקאסטרמה, וגם את זה ב"ה הצליחו לבטל והרבי הריי"ץ שוחרר לאלתר ביום י"ג בתמוז.