אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[מים]] אחרונים''' היא דין מדרבנן שקבעו לנקות את ה[[אצבעות]] ואת ה[[שפתים]] לפני [[ברכת המזון]]. בחומרתם של מים אחרונים אנו מוצאים בדברי חז"ל ביטויים חמורים ביותר. | '''[[מים]] אחרונים''' היא דין מדרבנן שקבעו לנקות את ה[[אצבעות]] ואת ה[[שפתים]] לפני [[ברכת המזון]]. בחומרתם של מים אחרונים אנו מוצאים בדברי חז"ל ביטויים חמורים ביותר, אמנם ב[[תוספות]]<ref>מסכת עירובין דף יז עמוד ב</ref> ובחידושי ה[[ריטב"א]]<ref>במקום</ref> (והובא גם ב[[שלחן ערוך]]<ref>אורח חיים,סימן קפא סעיף י</ref> בשם יש נוהגים) כתבו שהדין איננו נוהג בימינו, משום שמלח סדומית (שמחמתו תיקנו את הדין הזה ראה להלן בפרק: 'טעם המצוה') אינו מצוי עוד במקומותינו. אך אם הידים מלוכלכות, מוסכם על כולם שיש ליטול מים אחרונים. | ||
. | |||
==אופן המצוה== | ==אופן המצוה== | ||
לפני [[ברכת המזון]] נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתיים{{הערה|1= היום יום ד' כסלו.}} וזהו הנקרא מים אחרונים. ואין מברכין עליהן. | לפני [[ברכת המזון]] נוטלים קצה האצבעות, ואחר כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתיים{{הערה|1= היום יום ד' כסלו.}} וזהו הנקרא מים אחרונים. ואין מברכין עליהן. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
מים אחרונים מצוה משום קדושה להתקדש לברך ה' על ה[[מזון]] שהידים שהן מזוהמות מלכלוך המאכל הן פסולות לברכה.{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סימן קפא סעיף א.}} במסכת ברכות (נג, ב): והתקדשתם - אלו [[נטילת ידיים|מים ראשונים]], והייתם קדשים - אלו מים אחרונים. | מים אחרונים מצוה משום קדושה להתקדש לברך ה' על ה[[מזון]] שהידים שהן מזוהמות מלכלוך המאכל הן פסולות לברכה.{{הערה|שו"ע אדמו"ר הזקן סימן קפא סעיף א.}} במסכת ברכות (נג, ב): והתקדשתם - אלו [[נטילת ידיים|מים ראשונים]], והייתם קדשים - אלו מים אחרונים. | ||
במסכת עירובין (יז, ב): מים אחרונים חובה מפני החשש שמא על ידיו של הסועד נמצא '[[מלח]] סדומית' שעלול לגרום לפגיעה בראייה כאשר בא במגע עם העין | במסכת עירובין (יז, ב): מים אחרונים חובה מפני החשש שמא על ידיו של הסועד נמצא '[[מלח]] סדומית' שעלול לגרום לפגיעה בראייה כאשר בא במגע עם העין. | ||
==עניינה== | ==עניינה== | ||