ניגון ע"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־10:58, 10 באוקטובר 2023

ניגון ע"ד הוא אחד מקבוצת הניגונים לשבת ויום טוב שבספר הניגונים, וזהו הניגון הראשון שחיבר הבעל מנגן ר' אהרן חריטונוב, עוד בהיותו בחור.

אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגון זה מופיע בספר הניגונים ללא כל ציון למקורו וללא כל מידע אחר, אך לפי מסורת משפחת חריטונוב, ניגון זה הינו הניגון הראשון שחיבר הרב החסיד ר' אהרן חריטונוב כאשר היה בגיל 18 או בגיל 16, בסביבות שנת תר"נ.

כאשר אביו, ר' אברהם חריטונוב שמע את הניגון בפעם הראשונה, אמר שהבבא הראשונה ארוכה מידי, אך לאחר ששמע שוב את הניגון כמה פעמים מתוך התבוננות, הגיע למסקנה שאין שום תנועה מיותרת, ואין אף חלק שאפשר לוותר עליו ולהוציא אותו מהניגון, וכך נשאר הניגון בדיוק כמו שר' אהרן חיבר אותו בכל הפרטים^[1].

דברי אדמו"ר הרש"ב אודות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר השיחות של אדמו"ר הרש"ב^[2] מופיעים דברים בנוגע לניגון של ר' אהרון חריטונוב, כאשר יש המזהים את הדברים כמתאימים לניגון זה^[3]:

"התחילו לנגן ניגון אחד, ואמר כבוד קדושתו: מזה הניגון למדתי, שבהתחלה לא צריך לתפוס שום מדריגות גבוהות ונעלות, כי אם יתחיל ממדרגות גבוהות – יהיה מוטעה בעצמו, כי אם צריך להיות במדריגות התחתונות ואח"כ יבוא למדריגות הנעלות [וביאר, שמדריגות תחתונות בכללות הוא עבודה שעל פי טעם ודעת, ומדירות גבוהות בכללות הוא אהבה ויראה העליונים, ביטול הרצון שלמעלה מטעם ודעת, ידיעת השלילה והרגש ההפלאה של האין סוף] – אבל להתחיל ממדריגות גבוהות ונעלות – זה לא יצליח, כי לא יהיה לו מאומה..."

"את זאת לקחתי מן הניגון, כאן (בניגון) מקודם הבבות התחתונות ורק לאחר מכן מתחילה הבבא הגבוהה, המחבר של ניגון זה הוא ר' אהרן שו"ב מניקולייב (כ"ק שמע, איך ש[אחיו] ר' שלום שו"ב מניקולייב ניגן אותו במתינות מאד והאריך מאד בבבות הראשונות, ותמה כ"ק מדוע הוא מאריך כל כך בהם, ואח"כ אמר:) תפסתי שהוא צודק, כך צריך להיות, צריך להתחיל מהמדריגות התחתונות ואז לעלות, מן הניגון הזה לקחתי את העניין".

יצירת מופת[עריכה | עריכת קוד מקור]

באנציקלופדיה האנגלית 'Judaica'^[4] מופיע ניגון זה מתוך ספר הניגונים בליווי סקירה וניתוח של הניגון, בעריכת הד"ר למוזיקולוגיה גב' בתיה בייער:

"... המצפן של סגנונות הניגון החסידי יתואר כאן על פי דוגמא אחת בולטת, אם כי אנונימית, מתוך מסורת חב"ד. ניגון זה משקף את המאמץ האגדי של ה'ניצוץ האלקי' הכבול שבנשמה, לחלץ את עצמו, הרבה מעבר לביטוי רגשי מוגבל או רעיון מחשבתי.

הניגון פותח בעליה הדרגתית מטון הבסיס אל הטון החמישי, שמושג ומתייצב לבסוף במקטע D. פתיח עולה, הוא מהלך אופייני לניגונים רבים, וניתן לפרשו בתור ביטוי להתרוממות במישורים הרוחניים. הפסגה מושגת, בדוגמה זו, רק לאחר מאמצים חוזרים ושכפולים (מקטע A, תיבה שנייה).

מקטע E מציין מצב של התפעלות, באמצעות ה"סולם החסידי" היורד מ'מי' דרך 'רה', 'דו' דייז, 'סי' במול, 'לה' – אל 'סול'. ואמנם, התרוממות רעיונית זו נפוגה, והניגון חוזר לסולם המינורי המקורי שלו, בחזרו על חלק ממקטע B בתוך מקטע K.

"תיבת הגשר" יוצרת את המעבר אל פרק ההתלהבות הפורצת קדימה במקטעים M ו-N, ואחריהם אט אט נרגע, וחוזר חזרה על מקטעים G עד K.

חווייה עמוקה ופנימית ביותר באה לידי ביטוי בניגון מיוחד זה, על ידי השילוב של מאפייני הניגון החסידי יחד עם המשמעת הבלתי מתפשרת של הצורה [/התבנית] המוזיקלית.

יצירות המופת של הניגונים החסידיים הולכות בכיוון זה או דומיו, ומוכיחות את ההנחה אשר שפת הניגון היא מעל לשפת הדיבור ...

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לב לייבמן, ניגון שעשה היסטוריה למעלה ולמטה, קיר הניגונים
לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"
לשמיעת הניגון בביצוע פסנתר וקלרינט על ידי ר' זלמן גולדשטיין
לשמיעת הניגון מתוך פרוייקט געגועים

הערות שוליים

↑ מפי ר' לב לייבמן, ששמע זאת מר' אברהם חריטונוב, ששמע מאביו הבעל מנגן ר' שמשון חריטונוב, שקיבל זאת מבן דודו, הבן של ר' אהרן בעל הניגון – ר' מרדכי הערש חריטונוב.
↑ ספר השיחות תורת שלום עמוד 238-239.
↑ מסורת אחרת, מהרב שמואל מנחם מענדל שניאורסון ששמע מר' עזריאל זליג סלונים שנכח בהתוועדות, מייחסת את הדברים לניגון קכ"ב.
↑ מהדורה ראשונה שיצאה לאור ב-1972, כרך 12 ערך מוזיקה. בתרגום מתוך קיר הניגונים - 'ניגון שעשה היסטוריה למעלה ולמטה.

[1] מפי ר' לב לייבמן, ששמע זאת מר' אברהם חריטונוב, ששמע מאביו הבעל מנגן ר' שמשון חריטונוב, שקיבל זאת מבן דודו, הבן של ר' אהרן בעל הניגון – ר' מרדכי הערש חריטונוב.

[2] ספר השיחות תורת שלום עמוד 238-239.

[3] מסורת אחרת, מהרב שמואל מנחם מענדל שניאורסון ששמע מר' עזריאל זליג סלונים שנכח בהתוועדות, מייחסת את הדברים לניגון קכ"ב.

[4] מהדורה ראשונה שיצאה לאור ב-1972, כרך 12 ערך מוזיקה. בתרגום מתוך קיר הניגונים - 'ניגון שעשה היסטוריה למעלה ולמטה.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בספר השיחות של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמוד 238-239.}} מופיעים דברים בנוגע לניגון של ר' אהרון חריטונוב, כאשר יש המזהים את הדברים כמתאימים לניגון זה{{הערה|מסורת אחרת, מהרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] ששמע מר' [[עזריאל זליג סלונים]] שנכח בהתוועדות, מייחסת את הדברים ל[[ניגון קכ"ב]].}}:
-{{ציטוטון|התחילו לנגן ניגון אחד, ואמר כבוד קדושתו: מזה הניגון למדתי, שבהתחלה לא צריך לתפוס שום מדריגות גבוהות ונעלות, כי אם יתחיל ממדרגות גבוהות – יהיה מוטעה בעצמו, כי אם צריך להיות במדריגות התחתונות ואח"כ יבוא למדריגות הנעלות [וביאר, שמדריגות תחתונות בכללות הוא עבודה שעל פי טעם ודעת, ומדירות גבוהות בכללות הוא [[אהבה ויראה]] העליונים, ביטול הרצון שלמעלה מטעם ודעת, ידיעת השלילה והרגש ההפלאה של האין סוף] – אבל להתחיל ממדריגות גבוהות ונעלות – זה לא יצליח, כי לא יהיה לו מאומה...}}
+{{ציטוטון|התחילו לנגן ניגון אחד, ואמר כבוד קדושתו: מזה הניגון למדתי, שבהתחלה לא צריך לתפוס שום מדריגות גבוהות ונעלות, כי אם יתחיל ממדרגות גבוהות – יהיה מוטעה בעצמו, כי אם צריך להיות במדריגות התחתונות ואח"כ יבוא למדריגות הנעלות [וביאר, שמדריגות תחתונות בכללות הוא עבודה שעל פי טעם ודעת, ומדירות גבוהות בכללות הוא [[אהבה ויראה]] העליונים, ביטול הרצון שלמעלה מטעם ודעת, [[ידיעת השלילה]] והרגש ההפלאה של האין סוף] – אבל להתחיל ממדריגות גבוהות ונעלות – זה לא יצליח, כי לא יהיה לו מאומה...}}
 {{ציטוטון|את זאת לקחתי מן הניגון, כאן (בניגון) מקודם הבבות התחתונות ורק לאחר מכן מתחילה הבבא הגבוהה, המחבר של ניגון זה הוא ר' אהרן שו"ב מניקולייב (כ"ק שמע, איך ש[אחיו] ר' שלום שו"ב מניקולייב ניגן אותו במתינות מאד והאריך מאד בבבות הראשונות, ותמה כ"ק מדוע הוא מאריך כל כך בהם, ואח"כ אמר:) תפסתי שהוא צודק, כך צריך להיות, צריך להתחיל מהמדריגות התחתונות ואז לעלות, מן הניגון הזה לקחתי את העניין}}.