שיחה:דוד יעקב גלייזר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משוב: יש להחזיר התמונה ורשימת הבנים וחתנים מגרסה הקודם) |
(←משוב) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
== משוב == | --[[מיוחד:תרומות/77.137.192.145|77.137.192.145]] 04:03, 1 בספטמבר 2023 (UTC)== משוב == | ||
מחבר הספר – ר' דוד יעקב הלוי גלייזר, נולד בשנת תש”ז (1947) בברוקלין שבניו יורק, סמוך לקראון הייטס, אשר בו '770', המרכז העולמי של הרבי מליובאוויטש וחסידי חב"ד. אולם רק לאחר עשרים ושמונה שנים – ודווקא בהיותו בארץ ישראל, שמע לראשונה על הרבי וחב"ד. | מחבר הספר – ר' דוד יעקב הלוי גלייזר, נולד בשנת תש”ז (1947) בברוקלין שבניו יורק, סמוך לקראון הייטס, אשר בו '770', המרכז העולמי של הרבי מליובאוויטש וחסידי חב"ד. אולם רק לאחר עשרים ושמונה שנים – ודווקא בהיותו בארץ ישראל, שמע לראשונה על הרבי וחב"ד. |
גרסה אחרונה מ־06:03, 1 בספטמבר 2023
--77.137.192.145 04:03, 1 בספטמבר 2023 (UTC)== משוב ==
מחבר הספר – ר' דוד יעקב הלוי גלייזר, נולד בשנת תש”ז (1947) בברוקלין שבניו יורק, סמוך לקראון הייטס, אשר בו '770', המרכז העולמי של הרבי מליובאוויטש וחסידי חב"ד. אולם רק לאחר עשרים ושמונה שנים – ודווקא בהיותו בארץ ישראל, שמע לראשונה על הרבי וחב"ד. המחבר עבר מסלול בלתי שגרתי לחלוטין עד שעלה על דרך המלך. ניתן לומר עליו את מאמר חז"ל: "זרוק חוטרא לאווירא אעיקריה קאי" (זרוׁק מקל לאוויר, הוא יסתובב ויסתובב, ובסוף - ייפול על שורשו): למד פסיכולוגיה התנהגותית וקלינית, וביצע מחקרים לדוקטורט על גלי המוח התורמים להרגעת האדם על ידי משוב (bio-feedback), ומתוך כך החל להתמסר ללימודי יוגה ומדיטציה ב"אַשְּׁרָם" (מרכז יוגה) ליד Greenwich Village במנהטן, ולאחר מכן עבר לגור וללמוד ב"אשרם" המרכזי בס. פרנסיסקו שבקליפורניה. שם התמחה בנושא, והפך למורה ליוגה. אך ככל שרצה להתמסר ליוגה בכל מאודו (מה שיכול להוביל בסופו של דבר לעבודה זרה), "הניצוץ היהודי" הפריע לו ולא נתן מנוחה, עד שדווקא אז פגש את ר' שלמה קרליבך ע"ה. מטרתו של ר' דוד בפגישה זו הייתה להפריך את היהדות וזאת כדי להשקיט את מצפונו היהודי שהפריע לו להיות שלם עם דרכו החדשה, היות והיוגה יצרה אצלו רגש מוטעה של (כאילו) דבֵקות באלוקות, ודרך היהדות נראתה לו כמסע תרבותי מיושן, ותו לא. אך בבית של ר' שלמה מצא חום, דאגה אישית, שמחה ואחדות. לאחר שששה שם כשנה וחצי וטייל עם שלמה והפיץ יוגה במקומות שר’ שלמה הפיץ יהדות, בשנת תשל”ד (1974), ר' שלמה שלח אותו בחכמתו לארץ הקודש בהסבירו ש"ארץ ישראל צריכה מורה טוב ליוגה...". לאחר שהגיע לארץ, המשיך ר’ דוד את חיפושו הארוך והמעמיק בנבכי נשמתו, בדרכים שונות ומגוונות. בהשגחה פרטית הגיע לכותל המערבי ושם הוזמן ללמוד בישיבה ליטאית לבעלי תשובה, ואפילו מסר שם שיעורי יוגה לכל הישיבה – כולל ראש הישיבה – לפני תפילת שחרית, אך גם שם לא מצא עדיין את אשר חיפש, ונפשו לא מצאה מנוח... עד שבהשגחה פרטית בלתי רגילה הגיע לכפר חב"ד, והכיר את הרב שניאור זלמן שי' גפני – שליחו של הרבי להקמת ישיבה לבעלי תשובה דוברי אנגלית. הייתה זו ‘אהבה ממבט ראשון’. שם, בשלוש השנים ‘הנפלאות ביותר’ של חייו, למד תורה בדרך חיים ספוגה בהשקפה וחיוּת חסידית. הוא החל להבין את מה שמבארת תורת החסידות כי "רצוא" (דבֵקות למעלה) אינו ביטול אמיתי והתחברות לאלוקות, אלא “הֶרְגֵשׁ עצמו” ורגש ישות וגאווה (כפי שהיה ביוגה); עיקר הביטול הוא "השׁוֹב" דווקא - קיום מצוות כאן למטה, על מנת לגלות אלוקות בעולם הזה - היפך הכוונה של היוגה.
הקשר האישי הראשון שלו עם הרבי החל כאשר בשנת תשל"ח (1978) ביקש רשות לנסוע ולפגוש את הרבי וכן לחפש שידוך באמריקה. תוך יומיים קיבל ר’ דוד תשובה טלפונית ממזכירוּת הרבי – בשם הרבי: "אין לך רשות לבוא לכאן עד שתהיה חתן תחילה. בדיקת תפילין". התברר שהתפילין היו פסולות מלכתחילה, ואכן שבועיים לאחר החלפת הפרשיות – מצא את זיווגו שתחי', ולאחר החתונה נסעו ביחד לרבי והתקבלו ליחידוּת. ר' דוד המשיך את לימודיו אצל הרב גפני עוד ארבע שנים ב'כולל אברכים' בכפר חב"ד, ואז עבר לצפת כדי להמשיך בלימודיו ב'כולל' שם, אלא, ש'הרוח הצפונית' 'תפסה' אותו, והוא הלך "לבדוק" את שיטת ברסלב (כמובא בפנים הספר). למרות שהוא נהנה מהניסיון שם במשך חמש שנים, בסופו של דבר חזר הביתה, לחסידוּת חב"ד, עם הערכה גבוהה יותר אליה. כעבור עוד שמונה שנות לימודים, בשנת תש"נ (1990), קיבל ר' דוד שוב הוראה טלפונית ממזכירוּת הרבי "לעבור לנחלת הר חב"ד (השכונה שהרבי הקים בקרית מלאכי בשנת תשכ"ט (1969) ולהכניס ילדינו במוסדות חב"ד'". שם הוא המשיך את לימודיו בכולל ערב עוד 25 שנה, ושימש כמלמד לתינוקות של בית רבן בגַנים במשך 17 שנה. בהמשך לכך, השקיע את כל זמנו ומרצו ב'מבצעים' של הרבי, בעיקר ב'ביקורי בית' חדורים בענייני משיח וגאולה, עסק בקביעות ב'מבצע תפילין', ומסר שיעורי חסידות בנושא משיח וגאולה. ב"שנת הארבעים" של הרבי, תש"נ - תנש"א (1991-1990) נערך "מבצע" להדפסת 40 ספרי תניא ב-40 יישובים מעבר ל"קו הירוק", ור' דוד קנה את הזכות להדפיס את ספר התניא ביישוב נחליאל. כאשר הביא עותק אחד של התניא שנדפס שם לרבי, ב"חלוקת דולרים לצדקה" בצום גדליה תנש"א, בירך אותו הרבי: "הצלחה רבה, והפצת המעיינות חוּצה מקרבת ביאת משיח. אזי נעלה כולנו אליכם לארץ הקודש". לפני כ-15 שנים, כשהרב גפני שי' ביקש שמישהו מתלמידיו יעלה על הכתב זכרונות מהישיבה, לקח ר' דוד את המשימה על עצמו, וכעבור כחצי שנה יצא ספרו הראשון באנגלית: ."MEMORIES OF THE YESHIVA WITH RAV GAFNE" כאשר גילה שיש לו חוש בכתיבה, החל לאסוף סיפורים מה'מבצעים' שלו, מהתוועדויות, ומדברי חסידוּת בנושא משיח וגאולה. כשסיים לאסוף את החומר, שאל את הרבי, באמצעות "אגרות קודש", וביקש את עצתו וברכתו להדפסת הספר החדש:"L'CHAYIM, L'CHAYIM" – וקיבל ברכה מדויקת להפליא. בין היתר, כתב הרבי שיהיו שני כרכים, ודבר זה נתן את הרעיון לתרגם את הספר לעברית, וכך, לאחר כמה שנים של מאמץ מהנה, 'נולדו' שני הכרכים הנקראים "ונגלה כבוד ה'" אשר התקבלו בשמחה רבה בציבור עד שאזלו מן השוק. אז, לפי בקשת הרבים, החל המחבר לחפש ולהוסיף סיפורים נוספים, וערך אותם לפי סדר פרשיות השבוע והמועדים. הספר הראשון שיצא לאור היה ספר קטן ומיוחד בשם "ג' תמוז: חלק מהעלייה", וכעת יוצאים לאור חמשת הספרים הללו - הכוללים 710 סיפורים - בשם "סיפורי משיח וגאולה" - לאור שיחות הרבי ולפי פרשת השבוע והמועדים, במטרה לסייע לקוראים להיות "נרות להאיר" ולהפיץ את תוכן הסיפורים הלאה, ובכך, לזרז את התגלותו של מלך המשיח, והוא יוליכנו לגאולה השלימה בקרוב ממש.
שם אבא: מיכל; גם שם הבן, שגר ליד בית משיח פורט לאודרדייל. מוטי (נחמן מרדכי) גר בהוליווד פלורידה. בן השני - אליהו יוסף יצחק - שביחידות, בגיל חודשיים -בשנת תשמ"א - דחף הרבי דולר בזרועו כשהוא ישן. [יש להחזיר התמונה ורשימת הבנים וחתנים מגרסה הקודם]