יעקב יוסף כ"ץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
שנת ומקום לידתו של הרב יעקב יוסף אינם ידועות. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ואב בית דין בשרהורוד שבפודוליה (אזור בדרום [[פולין]] של אז). בהשפעתו של רבי [[רבי יהודה אריה ליב]] ברבי יחיאל מיכל (המוכיח מפולנאה), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד, כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המסים, ומיד התרחשה בעיר שרפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מ[[הבעל שם טוב]] שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי ר' יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המסים, וכך היה. בין השנים [[תק"ח]] - [[תקי"ב]] שימש כאב בית הדין בראשקוב, מ-תקי"ב כיהן בנמירוב, משנת [[תק"ל]], לאחר פטירת המוכיח מפולנאה, שימש כרב ובית אב הדין בפולנאה (הקהילה ה[[יהודי|יהודית]] השנייה בגודלה בפודוליה). | שנת ומקום לידתו של הרב יעקב יוסף אינם ידועות. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ואב בית דין בשרהורוד שבפודוליה (אזור בדרום [[פולין]] של אז). בהשפעתו של רבי [[רבי יהודה אריה ליב]] ברבי יחיאל מיכל (המוכיח מפולנאה), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד, כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המסים, ומיד התרחשה בעיר שרפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מ[[הבעל שם טוב]] שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי ר' יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המסים, וכך היה. בין השנים [[תק"ח]] - [[תקי"ב]] שימש כאב בית הדין בראשקוב, מ-תקי"ב כיהן בנמירוב, משנת [[תק"ל]], לאחר פטירת המוכיח מפולנאה, שימש כרב ובית אב הדין בפולנאה (הקהילה ה[[יהודי|יהודית]] השנייה בגודלה בפודוליה). | ||
באחד ממכתבי הבעש"ט שב[[גניזה החרסונית]]{{ | באחד ממכתבי הבעש"ט שב[[גניזה החרסונית]]{{הערה|מכתב קמ"ב.}}, הוא מתארו: | ||
:::''קדוש ונורא הוא, ונצמד לי כבן... | :::''קדוש ונורא הוא, ונצמד לי כבן... | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==אזכור תורתו בחסידות חב"ד== | ==אזכור תורתו בחסידות חב"ד== | ||
שיטת לימודו בכלל דומה לשיטת הלימוד אותה הנהיגו רבותינו נשיאנו, בכך שלומד לעומק את פשט הדברים, אך מדייק ומדקדק בכל פרט. | שיטת לימודו בכלל דומה לשיטת הלימוד אותה הנהיגו רבותינו נשיאנו, בכך שלומד לעומק את פשט הדברים, אך מדייק ומדקדק בכל פרט. | ||
מלבד זאת, פעמים רבות מזכיר הרבי | מלבד זאת, פעמים רבות מזכיר הרבי את אמרותיו, והעיקריים שבהם: | ||
על הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" אומר שההסתר בגלות גם הוא מוסתר. | על הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" אומר שההסתר בגלות גם הוא מוסתר. | ||
הרבי | הרבי מביא מבעל התולדות יעקב יוסף בפרשת תרומה את דברי ה[[בעש"ט]] כי 'הזולת הוא הראי' וכשרואים רע בשני זה מגיע מאיתנו". | ||
כמו | כמו כן גם האגרת הידועה מהבעש"ט [[אגרת הגאולה]] (שעשה עליית נשמה בר"ה תק"ז ועלה גם להיכל המשיח ושאל אותו "אימתי קאתי מר" וענה לו "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה") - נדפסה לראשונה בספרו [[בן פורת יוסף]]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה אחרונה מ־07:40, 23 באוגוסט 2023
הרב יעקב יוסף הכהן כ"ץ הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה. הינו תלמידו המובהק של הבעל שם טוב ומחבר הספר החסידי הראשון שיצא בדפוס.
שנת ומקום לידתו של הרב יעקב יוסף אינם ידועות. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ואב בית דין בשרהורוד שבפודוליה (אזור בדרום פולין של אז). בהשפעתו של רבי רבי יהודה אריה ליב ברבי יחיאל מיכל (המוכיח מפולנאה), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד, כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המסים, ומיד התרחשה בעיר שרפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מהבעל שם טוב שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי ר' יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המסים, וכך היה. בין השנים תק"ח - תקי"ב שימש כאב בית הדין בראשקוב, מ-תקי"ב כיהן בנמירוב, משנת תק"ל, לאחר פטירת המוכיח מפולנאה, שימש כרב ובית אב הדין בפולנאה (הקהילה היהודית השנייה בגודלה בפודוליה).
באחד ממכתבי הבעש"ט שבגניזה החרסונית[1], הוא מתארו:
- קדוש ונורא הוא, ונצמד לי כבן...
לאחר הסתלקות הבעש"ט בשנת תק"כ שימשו הרב יעקב יוסף והמגיד ממזריטש כראשי התנועה, כאשר המגיד שימש כמחליפו של הבעש"ט, והרב יעקב יוסף כמחבר הספרים ומקרב היהודים לחסידות.
ר' יעקב יוסף נפטר בכ"ד תשרי תקמ"ג.
אזכור תורתו בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיטת לימודו בכלל דומה לשיטת הלימוד אותה הנהיגו רבותינו נשיאנו, בכך שלומד לעומק את פשט הדברים, אך מדייק ומדקדק בכל פרט. מלבד זאת, פעמים רבות מזכיר הרבי את אמרותיו, והעיקריים שבהם: על הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" אומר שההסתר בגלות גם הוא מוסתר. הרבי מביא מבעל התולדות יעקב יוסף בפרשת תרומה את דברי הבעש"ט כי 'הזולת הוא הראי' וכשרואים רע בשני זה מגיע מאיתנו". כמו כן גם האגרת הידועה מהבעש"ט אגרת הגאולה (שעשה עליית נשמה בר"ה תק"ז ועלה גם להיכל המשיח ושאל אותו "אימתי קאתי מר" וענה לו "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה") - נדפסה לראשונה בספרו בן פורת יוסף.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בשנת תק"מ פרסם רבי יעקב יוסף את הספר "תולדות יעקב יוסף", בו הציג את תורת מורו.
- בתקמ"א פרסם את הספר "בן פורת יוסף"
- בשנת תקמ"ב פרסם את הספר "צפנת פענח" (פירושים על ספר שמות). מייחסים לו גם את כתיבת הספר "כתונת פסים".
בשמות כל ספריו מופיע בגלוי או ברמז שמו יוסף (צפנת פענח - שמו המצרי של יוסף, כתונת הפסים - בהקשרה אל יוסף).
רבי פנחס מקוריץ אמר על ספריו של רבי יעקב יוסף שהם תורה מגן עדן.
הערות שוליים
- ↑ מכתב קמ"ב.