שינים: הבדלים בין גרסאות בדף
(Cat-a-lot: העתיק מקטגוריה:מושגים בתורת החסידות לקטגוריה:ערכים בחסידות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שינים''' | '''שינים''' הן מבנה סידני קשיח, שאיננו [[עצמות (איברי האדם)|עצם]]. השיניים משמשות בעיקר לחיתוך, לעיסה, ועיבוד ראשוני של מזון, כך שניתן יהיה להמשיך את עיבודו במערכת העיכול. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
השינים מורות על ביטוש ה[[גבורות]] כפי שהם בשרשם, שהם ה[[מנצפ"ך]]. מכיון שהפה הוא מקור הגבורות ב[[אימא עילאה]], מקור ה[[ז' הבלים]], נמצא כי הפה מורה על הגבורות בשרשם שהם בבחינת חסדים. | השינים מורות על ביטוש ה[[גבורות]] כפי שהם בשרשם, שהם ה[[מנצפ"ך]]. מכיון שהפה הוא מקור הגבורות ב[[אימא עילאה]], מקור ה[[ז' הבלים]], נמצא כי הפה מורה על הגבורות בשרשם שהם בבחינת חסדים. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
וכלשון [[עמק המלך]] (שער ה פרק לח): "ומאלו נבראו הל"ב שינים של אדם הישראלי דווקא, שיש להם המספר הזה, והוא סוד הרחיים ששוחקות מן לצדיקים, כי שם בהיכל [[אהבה]] הם הרחיים הנזכרים, והטחינה של דין מ"ן ממנצפ"ך שהם קשים ביותר. כי מם היא אות של מות ונון היא אות של נחש, והיא עצמה צורת [[נחש]], וממנה נבראת, כי קוצה התחתון היא סוספיתא דדהבא של ה' קוטרין נוכראין היונקים ממנה. ומיתוק הזה נעשה על ידי אינון רחימין, הם הקדושים שקיימו פסוק 'ואהבת את ה' בכל לבבך', בכח הלעיסה של האדם הישראלי, בכוונתו מעלה אותן הטיפין הנבלעים באותו מאכל, למקום הקדושה בכח נשמתו". | וכלשון [[עמק המלך]] (שער ה פרק לח): "ומאלו נבראו הל"ב שינים של אדם הישראלי דווקא, שיש להם המספר הזה, והוא סוד הרחיים ששוחקות מן לצדיקים, כי שם בהיכל [[אהבה]] הם הרחיים הנזכרים, והטחינה של דין מ"ן ממנצפ"ך שהם קשים ביותר. כי מם היא אות של מות ונון היא אות של נחש, והיא עצמה צורת [[נחש]], וממנה נבראת, כי קוצה התחתון היא סוספיתא דדהבא של ה' קוטרין נוכראין היונקים ממנה. ומיתוק הזה נעשה על ידי אינון רחימין, הם הקדושים שקיימו פסוק 'ואהבת את ה' בכל לבבך', בכח הלעיסה של האדם הישראלי, בכוונתו מעלה אותן הטיפין הנבלעים באותו מאכל, למקום הקדושה בכח נשמתו". | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:50, 18 באוגוסט 2023
שינים הן מבנה סידני קשיח, שאיננו עצם. השיניים משמשות בעיקר לחיתוך, לעיסה, ועיבוד ראשוני של מזון, כך שניתן יהיה להמשיך את עיבודו במערכת העיכול.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
השינים מורות על ביטוש הגבורות כפי שהם בשרשם, שהם המנצפ"ך. מכיון שהפה הוא מקור הגבורות באימא עילאה, מקור הז' הבלים, נמצא כי הפה מורה על הגבורות בשרשם שהם בבחינת חסדים.
בעבודת האכילה מורות השינים על ביטוש אותיות מ"ן ממנצפ"ך על ידי ל"ב השינים שבפה ששרשם מל"ב נתיבות חכמה המתגלות בבינה.
וכלשון עמק המלך (שער ה פרק לח): "ומאלו נבראו הל"ב שינים של אדם הישראלי דווקא, שיש להם המספר הזה, והוא סוד הרחיים ששוחקות מן לצדיקים, כי שם בהיכל אהבה הם הרחיים הנזכרים, והטחינה של דין מ"ן ממנצפ"ך שהם קשים ביותר. כי מם היא אות של מות ונון היא אות של נחש, והיא עצמה צורת נחש, וממנה נבראת, כי קוצה התחתון היא סוספיתא דדהבא של ה' קוטרין נוכראין היונקים ממנה. ומיתוק הזה נעשה על ידי אינון רחימין, הם הקדושים שקיימו פסוק 'ואהבת את ה' בכל לבבך', בכח הלעיסה של האדם הישראלי, בכוונתו מעלה אותן הטיפין הנבלעים באותו מאכל, למקום הקדושה בכח נשמתו".