איהו וחיוהי וגרמוהי חד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:04, 27 ביולי 2023

"איהו וחיוהי וגרמוהי חד" הינו מאמר הזוהר^[1]), שמשמעותו שעצמותו ומהותו של הקב"ה מיוחדת עם הספירות דאצילות ("איהו" פירושו 'הוא' , ו"חיוהי" פירושו 'חייו'). בתורת החסידות מוסבר מאמר זה בשני אופנים: א. איהו וחיוהי הם האורות והכלים דאצילות. ב. שהם המוחין והמידות דאצילות^[2].

משמעותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקב"ה אחד האמת, ולא כמו האחדות שבנבראים שהיא אחדות יחסית בלבד ואינה מוחלטת, משום שמציאותם - מציאות מורכבת מריבוי חלקים, ולכן אינה אחדות אמיתית. וכמו לדוגמה בנפש האדם, שאף על פי שהיא נפש אחת, מכל מקום עצם נפשו וכוחות נפשו (מידותיו) - הם דברים נבדלים, ואפשר שיהיו שינויים מהותיים בכוחות הנפש, ואין זה נוגע כלל לעצם הנפש.

כמו כן כוחות נפשו עצמם - נבדלים אלו מאלו, על-אף שהכוחות עם עצם הנפש - קשורים ומשולבים זה בזה לנפש אחת. אבל הקב"ה הנה מהותו ועצמותו של ה' יתברך, ומדותיו - הספירות שבאצילות - הם מציאות אחת ממש. שהוא - האין סוף והבלתי מוגבל לחלוטין, עם ספירותיו המוגדרות - אחד ממש. ועד כמה שהדבר נשמע פראדוכסלי, אבל זו אמונתנו שהקב"ה - כל-יכול, ומצדו אפשר הדבר שיהיה גבול ובלי גבול כאחד. דהיינו שהקב"ה - להיותו כל-יכול ונמנע הנמנעות, הנה "כשם שיש לו כח בבלתי גבול כך יש לו כח בגבול, דאם תאמר שיש לו כח בבלתי גבול ואין לו כח בגבול, הרי אתה מחסר שלימותו, ואין-סוף הוא שלימותא דכולא".

ולכן מצטמצם הקב"ה בעשר הספירות המוגדרות הגבוליות שבאצילות, כדי לפעול את פעולותיו בעולמות, ועם זאת – בו זמנית - אינו משתנה ח"ו ממהותו בבחינת אין-סוף. והספירות - על שני מרכיביהן; האורות והכלים - הן בבחינת אלקות שבכוחם לברוא יש מאין כמו האין-סוף, להיותן מאוחדים באין-סוף ב"ה.

דרך ואופן התאחדות הקב"ה הבלתי בעל גבול עם הספירות - שבגדר גבול, אינו בבחינת השגה שנוכל להשיג איך מתייחד בהן. אבל אנו מאמינים ביכולתו המופלאה של ה' יתברך שהוא נושא הפכים וכל יכול, ויכול להגביל עצמו בגדר הספירות, אף על פי שבו-זמנית הוא בלתי בעל גבול.

ולכן בזוהר הקדוש, נקראו מדותיו של הקב"ה שהן הספירות - "רזא דמהימנותא" (סוד האמונה), משום שדבר זה נתפס רק באמונה שלמעלה מן השכל.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

אורות וכלים

מקורות לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער היחוד והאמונה פרק ד, פרק ז, פרק ט, אגרת הקודש סימן כ', דרך מצותיך מצות האמנת אלקות, ושרש מצות התפילה. מאמר ד"ה על שלשה דברים ה'ש"ת.

הערות שוליים

↑ תיקוני זהר (בהקדמה (ג, סוף ע"ב)
↑ ראה בארוכה ד"ה כי נר מצוה תרנ"ג ותרצ"ב. וש"נ. וכן הוא בתניא שעהיוה"א פ"ו.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")

[1] תיקוני זהר (בהקדמה (ג, סוף ע"ב)

[2] ראה בארוכה ד"ה כי נר מצוה תרנ"ג ותרצ"ב. וש"נ. וכן הוא בתניא שעהיוה"א פ"ו.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''"איהו וחיוהי וגרמוהי חד"''' הינו מאמר ה[[זוהר]]{{הערה|[[תיקוני זהר]] בהקדמה (ג, סוף ע"ב)}}. אודות התיחסות [[הקב"ה]] אל ה[[ספירות]], ותרגומו: הוא (עצמותו) והחיות (האורות שבספירות) וה[[כלים]] (של הספירות) - אחד.
+'''"איהו וחיוהי וגרמוהי חד"''' הינו מאמר ה[[זוהר]]{{הערה|[[תיקוני זהר]] (בהקדמה (ג, סוף ע"ב)}}), שמשמעותו שעצמותו ומהותו של [[הקב"ה]] מיוחדת עם ה[[ספירות]] ד[[אצילות]] ("איהו" פירושו 'הוא' , ו"חיוהי" פירושו 'חייו'). בתורת החסידות מוסבר מאמר זה בשני אופנים: '''א.''' איהו וחיוהי הם ה'''[[אורות]]''' וה'''[[כלים]]''' דאצילות. '''ב.''' שהם ה'''[[מוחין]]''' וה'''[[מידות (ספירות)|מידות]]''' דאצילות{{הערה|ראה בארוכה ד"ה כי נר מצוה תרנ"ג ותרצ"ב. וש"נ. וכן הוא בתניא
+ [[שער היחוד והאמונה - פרק ו'|שעהיוה"א פ"ו]].}}.
-איהו וחיוהי: '''[[אורות]]''', איהו וגרמוהי: '''[[כלים]]'''. ויש עוד פירוש: חיוהי: '''[[מוחין]]''', גרמוהי: '''מדות'''{{הערה|ראה בארוכה ד"ה כי נר מצוה תרנ"ג ותרצ"ב. וש"נ.}}.
+==משמעותו==
+הקב"ה [[אחד]] ה[[אמת]], ולא כמו האחדות שב[[נבראים]] שהיא אחדות יחסית בלבד ואינה מוחלטת, משום שמציאותם - מציאות מורכבת מריבוי חלקים, ולכן אינה אחדות אמיתית. וכמו לדוגמה ב[[נפש]] האדם, שאף על פי שהיא [[נפש]] אחת, מכל מקום עצם נפשו וכוחות נפשו (מידותיו) - הם דברים נבדלים, ואפשר שיהיו שינויים מהותיים בכוחות הנפש, ואין זה נוגע כלל לעצם הנפש.
-משמעותו: הקב"ה [[אחד]] ה[[אמת]], ולא כמו האחדות שב[[נבראים]] שהיא אחדות יחסית בלבד ואינה מוחלטת, משום שמציאותם - מציאות מורכבת מריבוי חלקים, ולכן אינה אחדות אמיתית. וכמו לדוגמה ב[[נפש]] האדם, שאף על פי שהיא [[נפש]] אחת, מכל מקום עצם נפשו וכוחות נפשו (מידותיו) - הם דברים נבדלים, ואפשר שיהיו שינויים מהותיים בכוחות הנפש, ואין זה נוגע כלל לעצם הנפש.
 כמו כן כוחות נפשו עצמם - נבדלים אלו מאלו, על-אף שהכוחות עם עצם הנפש - קשורים ומשולבים זה בזה לנפש אחת. אבל [[הקב"ה]] הנה מהותו ו[[עצמותו]] של ה' יתברך, ומדותיו - הספירות שב[[אצילות]] - הם מציאות אחת ממש. שהוא - האין סוף והבלתי מוגבל לחלוטין, עם ספירותיו המוגדרות - אחד ממש. ועד כמה שהדבר נשמע פראדוכסלי, אבל זו אמונתנו שהקב"ה - כל-יכול, ומצדו אפשר הדבר שיהיה גבול ובלי גבול כאחד. דהיינו שהקב"ה - להיותו כל-יכול ונמנע הנמנעות, הנה {{ציטוטון|כשם שיש לו כח בבלתי גבול כך יש לו כח בגבול, דאם תאמר שיש לו כח בבלתי גבול ואין לו כח בגבול, הרי אתה מחסר שלימותו, ואין-סוף הוא שלימותא דכולא}}.
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ולכן [[צמצום|מצטמצם]] הקב"ה בעשר הספירות המוגדרות הגבוליות שבאצילות, כדי לפעול את פעולותיו בעולמות, ועם זאת – בו זמנית - אינו משתנה ח"ו ממהותו בבחינת אין-סוף. והספירות - על שני מרכיביהן; האורות והכלים - הן בבחינת אלקות שבכוחם לברוא [[יש מאין]] כמו האין-סוף, להיותן מאוחדים באין-סוף ב"ה.
-דרך ואופן התאחדות הקב"ה הבלתי בעל גבול עם הספירות - שבגדר גבול, אינו בבחינת השגה שנוכל להשיג איך מתייחד בהן. אבל אנו מאמינים ביכולתו המופלאה של ה' יתברך שהוא נושא הפכים וכל יכול, ויכול להגביל עצמו בגדר הספירות, אף על פי שבו-זמנית הוא בלתי בעל גבול. [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]]
+דרך ואופן התאחדות הקב"ה הבלתי בעל גבול עם הספירות - שבגדר גבול, אינו בבחינת השגה שנוכל להשיג איך מתייחד בהן. אבל אנו מאמינים ביכולתו המופלאה של ה' יתברך שהוא נושא הפכים וכל יכול, ויכול להגביל עצמו בגדר הספירות, אף על פי שבו-זמנית הוא בלתי בעל גבול.
 ולכן ב[[זוהר הקדוש]], נקראו מדותיו של הקב"ה שהן הספירות - "רזא דמהימנותא" (סוד האמונה), משום שדבר זה נתפס רק באמונה שלמעלה מן השכל.
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ==מקורות לעיון:==
 *[[שער היחוד והאמונה]] פרק ד, פרק ז, פרק ט, [[אגרת הקודש]] סימן כ', [[דרך מצותיך]] מצות האמנת אלקות, ושרש מצות התפילה. מאמר ד"ה על שלשה דברים ה'ש"ת.
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 23: / שורה 22: @@
 [[קטגוריה:ספירות]]
-[[קטגוריה:חסידות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]]