יער: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) תגית: הסרת הפניה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פירוש נוסף|נוכחי=חורשת עצים צפופה|אחר=עיירה ב[[צרפת]]|ראו=[[יער (צרפת)]]}} | ||
'''יַעַר''' או '''חורשה''' הוא שטח בו גדלים בצפיפות עצים רבים. לשטחי היער חשיבות רבה בשמירה על המאזן האקולוגי של החיים על פני כדור הארץ, הן בשימור של בעלי חיים המשתמשים ביער כבית הגידול הטבעי שלהם, והן בקליטת דו תחמוצת הפחמן ופליטת חמצן נקי, המסייע לאיכות האוויר. | '''יַעַר''' או '''חורשה''' הוא שטח בו גדלים בצפיפות עצים רבים. לשטחי היער חשיבות רבה בשמירה על המאזן האקולוגי של החיים על פני כדור הארץ, הן בשימור של בעלי חיים המשתמשים ביער כבית הגידול הטבעי שלהם, והן בקליטת דו תחמוצת הפחמן ופליטת חמצן נקי, המסייע לאיכות האוויר. | ||
גרסה אחרונה מ־17:52, 24 ביולי 2023
יַעַר או חורשה הוא שטח בו גדלים בצפיפות עצים רבים. לשטחי היער חשיבות רבה בשמירה על המאזן האקולוגי של החיים על פני כדור הארץ, הן בשימור של בעלי חיים המשתמשים ביער כבית הגידול הטבעי שלהם, והן בקליטת דו תחמוצת הפחמן ופליטת חמצן נקי, המסייע לאיכות האוויר.
כיום, ישנם כ-39 מיליון קמ"ר של יערות ברחבי העולם, שהם קרוב לשלושים אחוז מהשטח היבשתי של פני כדור הארץ, אך היערות מצויים בסכנת הכחדה מתמדת, בשל השימוש הרב וכריתת יערות לצרכי שימוש אנושיים והתרבות הילודה ברחבי העולם ועליית תוחלת החיים.
לשונות קרובים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במדרש רבה[1] מופיע חילוק בין 'יער' שהוא אילנות העושים פירות ל'עצי יער' שהוא אילנות שאינן עושים פירות.
כמו כן אנו מוצאים בשיר השירים את הביטוי 'יער' במשמעות של קנים הגדלים בצפיפות[2].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות היער הוא משל לספירות של עולם היצירה, דבר הרמוז גם בגימטריא של המילה 'יער' שהיא אותו סכום של מנצפ"ך ו'סנדלפו"ן' שהוא שר היער, ומורה על הדינים והגבורות.
ענינם של הגבורות הוא העלאה, ולכן כתוב בפסוק 'אז ירננו עצי היער', כיון שהשר הממונה על ה'יער' הוא הקושר קשרים לקב"ה מתפילותיהם של ישראל[3].
יערות הדבש, שהם קני הסוכר, משולים בפנימיות התורה לקיום המצוות או לתפילות שבזמן הגלות הם במקום הקרבנות, ושניהם הוא בחינת יחוד חיצוני בלבד[4]
מקור יניקת השבעים שרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר תהלים בפסוק "יכרסמנה חזיר מיער", האות ע' 'תלויה', והיא רומזת למקור היניקה של השבעים שרים מלעומת זה, שיונקים מבחינת 'יער הלבנון', שאותיות 'יער' הם אותיות 'עיר אלוקינו', שהוא עולם המלאכים.
והסיבה שהרמז ליניקת השרים הוא דווקא מהחזיר, כיון שכדרשת חז"ל החזיר עתיד לחזור ולהיטהר כשיבוא משיח, ובדומה לכך שבעים השרים של הלעומת זה יתבטלו בפני הקדושה ויתבטלו[5].
כתפוח בעצי היער[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשם שיש שיער באדם, כך יש בחינת שיער גם בעולם[6], שהם העצים הגדלים בצפיפות בדומה לשער.
שערות אלו של ה'יער' הם בחינת י"ג תיקוני דיקנא, ובתוכם התיקון השביעי 'ואמת' שהוא התיקון העיקרי והוא בחינת ה'תפוח' שבין עצי היער, כי הגילוי החסד והמתיקות שהם עצמות חכמה סתימאה, הוא דווקא באמצעות הצמצומים של 'עצי היער'.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ אמור, פרשה ל' דף ר' עמוד ג.
- ↑ "אכלתי יערי עם דבשי" (ה, א. סיום הפסוק של 'באתי לגני אחותי כלה'), וכפירוש רש"י על המקום "ואני מרוב חיבה אכלתי יערי עם דבשי אכלתי הקנה עם הדבש את שאינו ראוי עם הראוי" וכן ברכות לח, א.
- ↑ אור התורה לך לך תרעח.
- ↑ אור התורה שיר השירים תפג. פנחס א'עב.
- ↑ שערי תשובה וכל בניך לימודי ה' עד, א.
- ↑ אבות דרבי נתן סוף פרק ל'.