רבי משה אלשיך: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד לאביו רבי חיים{{הערה|שם אביו ע"פ הנכתב על מצבתו.}} ב[[אדריאנופול]], שם למד בישיבתו של רבי [[יוסף קארו]] ביחד עם חברו [[אברהם בן אשר]]. מאוחר יותר עבר לישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק ב[[סלוניקי]]. בשנת ה'רצ"ה עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]]. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. לימים נדפס קובץ של מאה וארבעים מתשובותיו בספר שאלות ותשובות בשם 'הרב משה'. | נולד לאביו רבי חיים{{הערה|שם אביו ע"פ הנכתב על מצבתו.}} ב[[אדריאנופול]], שם למד בישיבתו של רבי [[יוסף קארו]] ביחד עם חברו [[אברהם בן אשר]]. מאוחר יותר עבר לישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק ב[[סלוניקי]]. בשנת ה'רצ"ה עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]]. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. לימים נדפס קובץ של מאה וארבעים מתשובותיו בספר שאלות ותשובות בשם 'הרב משה'. | ||
ר' משה עמד בראשן של שתי ישיבות בצפת, בהן לימד עיון{{הערה|הקדמה לספרו רב פנינים.}}. בהקדמה לספרו [[תורת משה]] המכיל דרשות על התורה, כותב המהר"מ אלשיך שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי לעת מצוא. | ר' משה עמד בראשן של שתי ישיבות בצפת, בהן לימד עיון{{הערה|הקדמה לספרו רב פנינים.}}. בהקדמה לספרו [[תורת משה]] המכיל דרשות על התורה, כותב המהר"מ אלשיך שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי לעת מצוא. | ||
לאחר חידוש ה[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] על ידי ר' [[יעקב בירב]] הוסמך ר' משה אלשיך על ידי רבו, ר' יוסף קארו. ר' משה עצמו סמך את רבי [[יום טוב צהלון]]. ישנה מסורת לפיה סירב [[האר"י]] ללמד את ר' משה אלשיך [[קבלה]]{{הערה|ספר "[[שבט מוסר]]" כג, כא, גרסאות נוספות מופיעות בספר החזיונות למהרח"ו ירושלים תשי"ד עמ' ח', ובגרסה אחרת בספרו של ר' [[יוסף סמברי]] דברי יוסף (מהדורת י' שטובר) ירושלים תשנ"ד, עמ' 359-360.}}. | לאחר חידוש ה[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] על ידי ר' [[יעקב בירב]] הוסמך ר' משה אלשיך על ידי רבו, ר' יוסף קארו. ר' משה עצמו סמך את רבי [[יום טוב צהלון]]. ישנה מסורת לפיה סירב [[האר"י]] ללמד את ר' משה אלשיך [[קבלה]]{{הערה|ספר "[[שבט מוסר]]" כג, כא, גרסאות נוספות מופיעות בספר החזיונות למהרח"ו ירושלים תשי"ד עמ' ח', ובגרסה אחרת בספרו של ר' [[יוסף סמברי]] דברי יוסף (מהדורת י' שטובר) ירושלים תשנ"ד, עמ' 359-360.}}. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם=== | ===ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם=== | ||
בריבוי עצום של מקומות מצטט הרבי (בפרט, ותורת החסידות בכלל) שוב ושוב את | בריבוי עצום של מקומות מצטט הרבי (בפרט, ותורת החסידות בכלל) שוב ושוב את פירוש האלשיך הקדוש{{הערה|אמנם בכמה מקומות מובא עניין זה בשם רז"ל, אבל ראה לקו"ש כו עמ' 173 הערה 45.}} על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"{{הערה|שמותכה ח.}} - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד". | ||
===נגעים - דוקא ב'''אדם'''=== | ===נגעים - דוקא ב'''אדם'''=== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===השגת האדם תלויה בשורש נפשו=== | ===השגת האדם תלויה בשורש נפשו=== | ||
את הנאמר בפרק ד' בתניא שהשגת האדם בתורה תלויה בשורש נפשו למעלה, מסבירים{{הערה|פניני תניא חלק א.}} על פי הסיפור הידוע על האלשיך הקדוש, שבשמעו דברי תורה מפי רבנו האריז"ל בתורת הסוד היה נרדם תוך כדי שמיעה. וחלשה דעתו | את הנאמר בפרק ד' בתניא שהשגת האדם בתורה תלויה בשורש נפשו למעלה, מסבירים{{הערה|פניני תניא חלק א.}} על פי הסיפור הידוע על האלשיך הקדוש, שבשמעו דברי תורה מפי רבנו האריז"ל בתורת הסוד היה נרדם תוך כדי שמיעה. וחלשה דעתו מאוד עד שאמר לו האריז"ל '''שנשמתו שייכת לעולם הדרוש''' ולא לעולם הסוד. | ||
{{מיון רגיל:אלשיך, משה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים]] | [[קטגוריה:אישים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
גרסה מ־16:26, 21 ביולי 2023
רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, - י"ג בניסן ה'ש"ס), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת. תלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל בתלמוד ובהלכה.
תולדות חיים
נולד לאביו רבי חיים[1] באדריאנופול, שם למד בישיבתו של רבי יוסף קארו ביחד עם חברו אברהם בן אשר. מאוחר יותר עבר לישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק בסלוניקי. בשנת ה'רצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. לימים נדפס קובץ של מאה וארבעים מתשובותיו בספר שאלות ותשובות בשם 'הרב משה'.
ר' משה עמד בראשן של שתי ישיבות בצפת, בהן לימד עיון[2]. בהקדמה לספרו תורת משה המכיל דרשות על התורה, כותב המהר"מ אלשיך שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי לעת מצוא.
לאחר חידוש הסמיכה על ידי ר' יעקב בירב הוסמך ר' משה אלשיך על ידי רבו, ר' יוסף קארו. ר' משה עצמו סמך את רבי יום טוב צהלון. ישנה מסורת לפיה סירב האר"י ללמד את ר' משה אלשיך קבלה[3].
בימי זקנתו בשנת ה'ש"ן בקירוב יצא כשד"ר בשליחות אל סוריה, טורקיה ופרס.
רבי משה אלשיך זכה להערצה רבה בימי חייו ולאחר מכן ויש המוסיפים, עד היום, לשמו את הכינוי 'הקדוש'. ר' משה נפטר ונקבר בצפת. בית כנסת עתיק הקרוי 'בית הכנסת האלשיך הקדוש' נמצא בעיר העתיקה של צפת.
בתורת החסידות
בכמה וכמה מקומות מבססים רבותינו נשיאי חב"ד הסברים עמוקים על דברי האלשיך הקדוש, ולקמן כמה מהם:
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
בריבוי עצום של מקומות מצטט הרבי (בפרט, ותורת החסידות בכלל) שוב ושוב את פירוש האלשיך הקדוש[4] על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[5] - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד".
נגעים - דוקא באדם
בליקוטי שיחות[6] מסביר הרבי על פי דרבי האלשיך הקדוש מדוע לא פוגעים הנגעים ברשעים (אלא בצדיקים בלבד, הקרויים "אדם"), שהדבר דומה לאדם מלוכלך מאד. שאצל אדם כזה תוספת לכלוך קטנה אינה מורגשת עליו, משאין כן אצל אדם נקי נרגש כל כתם.
השגת האדם תלויה בשורש נפשו
את הנאמר בפרק ד' בתניא שהשגת האדם בתורה תלויה בשורש נפשו למעלה, מסבירים[7] על פי הסיפור הידוע על האלשיך הקדוש, שבשמעו דברי תורה מפי רבנו האריז"ל בתורת הסוד היה נרדם תוך כדי שמיעה. וחלשה דעתו מאוד עד שאמר לו האריז"ל שנשמתו שייכת לעולם הדרוש ולא לעולם הסוד.
הערות שוליים
- ↑ שם אביו ע"פ הנכתב על מצבתו.
- ↑ הקדמה לספרו רב פנינים.
- ↑ ספר "שבט מוסר" כג, כא, גרסאות נוספות מופיעות בספר החזיונות למהרח"ו ירושלים תשי"ד עמ' ח', ובגרסה אחרת בספרו של ר' יוסף סמברי דברי יוסף (מהדורת י' שטובר) ירושלים תשנ"ד, עמ' 359-360.
- ↑ אמנם בכמה מקומות מובא עניין זה בשם רז"ל, אבל ראה לקו"ש כו עמ' 173 הערה 45.
- ↑ שמותכה ח.
- ↑ חלק כב, פרשת תזריע.
- ↑ פניני תניא חלק א.