בקי: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''בקי'''{{הערה|שם=רשימות|רשימות של הרבי, תחילת חוברת ז'.}} הוא ראשי תיבות ברכה קדושה יחוד{{הער...") |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
המשכת האלוקות שלצורך חיות העולמות נרמזת ב'''ברכה''', כי העולם נברא באות ב' שהיא ראש תיבת ברכה{{הערה|בראשית רבה פ"א.}}. | המשכת האלוקות שלצורך חיות העולמות נרמזת ב'''ברכה''', כי העולם נברא באות ב' שהיא ראש תיבת ברכה{{הערה|בראשית רבה פ"א.}}. | ||
המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת ב'''קדושה''', כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו | המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת ב'''קדושה''', כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו" – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"{{הערה|דברים לג ד'.}} דרשו רז"ל{{הערה|בפסחים מט, ב.}} אל תקרי מורשה אלא מאורסה{{הערה|וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד}}, וכמארז"ל{{הערה|שם=שמו"ר|שמו"ר ספט"ו}} "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר{{הערה|הושע ב, כא.}} "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף". | ||
וה'''יחוד''' הוא (כפי שמסיים במדרש{{הערה|שם=שמו"ר}}): "אבל לימות המשיח{{הערה|שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.}} יהיו נישואין, שנאמר{{הערה|ישעיה נד, ה.}} "כי בועליך עושיך"{{הערה|ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.}} – ונישואין הוא יחוד פנימי. | וה'''יחוד''' הוא (כפי שמסיים במדרש{{הערה|שם=שמו"ר}}): "אבל לימות המשיח{{הערה|שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.}} יהיו נישואין, שנאמר{{הערה|ישעיה נד, ה.}} "כי בועליך עושיך"{{הערה|ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.}} – ונישואין הוא יחוד פנימי. | ||
גרסה מ־15:38, 16 ביולי 2023
בקי[1] הוא ראשי תיבות ברכה קדושה יחוד[2].
שלושה עניינים אל בעולמות הם: א. ממלא כל עלמין, ב. סובב כל עלמין וג. כולא קמיה כלא חשיב, ובספירות הם: א. מלכות, ב. זעיר אנפין, וג. בינה.
בספר מאורי אור[2] כותב ששלושת השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י הם בגימטריה (שלושתם יחד) בק"י (112), ומסביר הרבי[1] שהטעם לזה הוא כי שם אדנ"י הוא במלכות, הוי"ה בז"א ואהי"ה בבינה[3].
עניינם בעבודה
שלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד הם שלושת הדרגות דהמשכת קדושה בעולם:
המשכת האלוקות שלצורך חיות העולמות נרמזת בברכה, כי העולם נברא באות ב' שהיא ראש תיבת ברכה[4].
המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת בקדושה, כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו" – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"[5] דרשו רז"ל[6] אל תקרי מורשה אלא מאורסה[7], וכמארז"ל[8] "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר[9] "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף".
והיחוד הוא (כפי שמסיים במדרש[8]): "אבל לימות המשיח[10] יהיו נישואין, שנאמר[11] "כי בועליך עושיך"[12] – ונישואין הוא יחוד פנימי.
השייכות ל'בקי' כפשוטו
כדי להבין את קשר שלושת העניינים דברכה קדושה יחוד לעניין הבקיאות, יש להקדים שדרך לימוד ה'בקי'[13] כלולה משני עניינים:
א. הליכה כסדר, מן הקל אל הכבד (ולא בדרך דילוג, עניינים עמוקים שמתחדשים ע"י החריפות). ב. העליה היא מדריגה אחר מדריגה, וכל העליות הן בקדושה גופא (היינו, לא באופן של בירור - שע"י החריפות ותירוץ הקושיות מבררים את ההלכה ומוציאים אותה מהקליפות).
על פי זה מובן הקשר בין בקיאות (בקי) לשלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד, דבקיאות נקנית ע"י לימוד מסודר[1].
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 רשימות של הרבי, תחילת חוברת ז'.
- ↑ 2.0 2.1 מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקו"ת ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).
- ↑ או בכתר, שהרי כתר מאיר בבינה, כידוע ש"התגלות עתיק הוא בבינה.
- ↑ בראשית רבה פ"א.
- ↑ דברים לג ד'.
- ↑ בפסחים מט, ב.
- ↑ וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד
- ↑ 8.0 8.1 שמו"ר ספט"ו
- ↑ הושע ב, כא.
- ↑ שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.
- ↑ ישעיה נד, ה.
- ↑ ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.
- ↑ "מארי חטי", מי שקבץ תבואה למכור, שמקבץ שמועות, שמשנה וברייתא סדורים לו מפי המשועה כנתינתן מהר סיני – ברכות והוריות בסופן ובפירש"י.