נחום הלל פינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד במשפחה חסידית שורשית בעיירה [[אזאריץ']] בשנת [[תרנ"ח]] לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל. | נולד במשפחה חסידית שורשית בעיירה [[אזאריץ']] בשנת [[תרנ"ח]] לאביו הרה"ח הרב [[חיים ישראל פינסקי]] ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל. | ||
בין השנים [[תרע"ה]]-[[תרע"ח]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול התמים מענדל פינסקי ע"ה, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר לתוך הנהר בדרכו לשמוע מאמר חסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאחר תקופה קצר נפטר{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה}}. בשל חששות אלו אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח לפניו את חששותיו, אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה{{הערה|'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.}}. | בין השנים [[תרע"ה]]-[[תרע"ח]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול התמים מענדל פינסקי ע"ה, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר לתוך הנהר בדרכו לשמוע מאמר חסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאחר תקופה קצר נפטר{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה}}. בשל חששות אלו אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח לפניו את חששותיו, אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה{{הערה|'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.}}. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של ר' יהודה לייב ומרת זלדה{{הערה|הייתה בת דודתה של הרבנית זעלדא רחל שניאורסאהן ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של [[הרבי]]), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זעלדא רחל.}} סלוצקי. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של הרה"ח ר' יהודה לייב ומרת זלדה{{הערה|הייתה בת דודתה של הרבנית זעלדא רחל שניאורסאהן ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של [[הרבי]]), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זעלדא רחל.}} סלוצקי. | ||
על פי הוראה מאדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]]{{הערה|מתוך תיק החקירה של ר' ישראל נעוולער שבועון בית משיח גליון 400 עמ' 66}} ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה מפעל ליצור רהיטים בשם מעבלטשיק {{הערה| על סיבת הבחירה בעיירה יגורעווסק ראה בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' קלב.}}אשר הועסקו בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם פרנסה ולהימנע מחילול שבת{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד סה.}}. | על פי הוראה מאדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]]{{הערה|מתוך תיק החקירה של ר' ישראל נעוולער שבועון בית משיח גליון 400 עמ' 66}} ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה מפעל ליצור רהיטים בשם מעבלטשיק {{הערה| על סיבת הבחירה בעיירה יגורעווסק ראה בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' קלב.}}אשר הועסקו בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם פרנסה ולהימנע מחילול שבת{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד סה.}}. | ||
גרסה מ־16:32, 14 ביולי 2023
הרב נחום הלל פינסקי (תרנ"ח-תשי"ג) חסיד בעל מסירות נפש שניהל מפעל לרהיטים בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה שהועסקו בו עשרות חסידים מאנ"ש כשהוא מאפשר להם להימנע מחילול שבת.
תולדות חיים
נולד במשפחה חסידית שורשית בעיירה אזאריץ' בשנת תרנ"ח לאביו הרה"ח הרב חיים ישראל פינסקי ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל.
בין השנים תרע"ה-תרע"ח למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול התמים מענדל פינסקי ע"ה, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר לתוך הנהר בדרכו לשמוע מאמר חסידות מאת אדמו"ר הרש"ב ולאחר תקופה קצר נפטר[1]. בשל חששות אלו אביו נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח לפניו את חששותיו, אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה[2].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של הרה"ח ר' יהודה לייב ומרת זלדה[3] סלוצקי.
על פי הוראה מאדמו"ר הריי"צ בשנת תרצ"ו[4] ייסד יחד עם ר' בן ציון שמטוב בעיירה יגורעווסק פרבר של מוסקבה מפעל ליצור רהיטים בשם מעבלטשיק [5]אשר הועסקו בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם פרנסה ולהימנע מחילול שבת[6].
בתחילת חודש אלול תרח"צ נאסר יחד עם שלושה חסיד חב"ד נוספים, הרה"ח ר' ישראל נעוולער (לוין), ר' יואל כגן (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ')[7], והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש[8].
בזמן מלחמת העולם השניה נמלט מהחזית יחד עם משפחתו, כמו רבים מהחסידים שנמלטו לעומק רוסיה, והתיישב בטשקנט, לאחר המלחמה היה פעיל בוועד ההצלה שהוקם כדי לסייע לאלפי חסידי חב"ד לצאת מרוסיה, נפטר בטשקנט בי"ז אלול תשי"ג.
משפחתו
- אחיו, מענדל פינסקי, נפטר בשנת תר"ס באופן טראגי, כאשר נחלה באופן קשה בעקבות נפילה מגשר בעת נסיונו להגיע באופן רגלי לשמוע מאמר חסידות של הרבי הרש"ב.
- אחיו, הרב התמים נטע פינסקי הי"ד מדריך בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש [9], ואחר כך משפיע בישיבת תומכי תמימים בחרסון נרצח בשנת תרע"ט בפוגרום שנערך בעיר חרסון[10].
- בנו, ר' זלמן נטע פינסקי
- בנו, ר' יהודה לייב פינסקי
- בנו, ר' חיים ישראל פינסקי
- בתו, מרת לאה פולנר
- בתו, מרת זלדה קצנלבויגן, רעיית ר' משה קצנלבויגן
הערות שוליים
- ↑ ספר התמימים חלק א' עמ' ס"ה
- ↑ 'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.
- ↑ הייתה בת דודתה של הרבנית זעלדא רחל שניאורסאהן ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של הרבי), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זעלדא רחל.
- ↑ מתוך תיק החקירה של ר' ישראל נעוולער שבועון בית משיח גליון 400 עמ' 66
- ↑ על סיבת הבחירה בעיירה יגורעווסק ראה בתולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' קלב.
- ↑ ספר התמימים חלק א' עמוד סה.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.
- ↑ שבועון בית משיח גליון 401 עמוד 48.
- ↑ זכרון לבני ישראל עמ' לה.
- ↑ ליובאוויטש וחייליה עמ' 298, ספר התמימים עמ' ס"ה