הבדלים בין גרסאות בדף "נחום הלל פינסקי"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד בעיירה [[אזאריץ']] בשנת [[תרנ"ח]] לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל. | נולד בעיירה [[אזאריץ']] בשנת [[תרנ"ח]] לאביו הרב [[חיים ישראל פינסקי]] ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל. | ||
| − | בין השנים [[תרע"ה]]-[[תרע"ח]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול מענדל פינסקי, כאשר טבע בנהר בדרכו לשמוע חסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]]. בשל | + | בין השנים [[תרע"ה]]-[[תרע"ח]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול התמים מענדל פינסקי ע"ה, כאשר טבע בנהר בדרכו לשמוע מאמר חסידות מאת [[אדמו"ר הרש"ב]]. בשל חששות אלו אביו נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח לפניו את חששותיו. אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה{{הערה|'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.}}. |
| + | |||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של ר' יהודה לייב ומרת זלדה{{הערה|הייתה בת דודתה של הרבנית זעלדא רחל שניאורסאהן ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של [[הרבי]]), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זעלדא רחל.}} סלוצקי. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של ר' יהודה לייב ומרת זלדה{{הערה|הייתה בת דודתה של הרבנית זעלדא רחל שניאורסאהן ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של [[הרבי]]), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זעלדא רחל.}} סלוצקי. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
על פי הוראה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]] ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] בעיירה יגורווסק מפעל ליצור רהיטים והעסיק בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם להתחמק מאנשי השירות החשאי ולהימנע מחילול שבת{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד סה.}}. | על פי הוראה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרצ"ו]] ייסד יחד עם ר' [[בן ציון שמטוב]] בעיירה יגורווסק מפעל ליצור רהיטים והעסיק בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם להתחמק מאנשי השירות החשאי ולהימנע מחילול שבת{{הערה|ספר התמימים חלק א' עמוד סה.}}. | ||
| − | + | בתחילת חודש אלול [[תרח"צ]] נאסר יחד עם שלושה חסיד חב"ד נוספים, הרה"ח ר' [[ישראל נעוולער]] (לוין), ר' [[יואל כגן]] (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ'){{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.}}., והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש{{הערה|שבועון בית משיח גליון 400 עמוד 66.}}. | |
בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלט מהחזית יחד עם משפחתו, כמו רבים מהחסידים שנמלטו לעומק רוסיה, והתיישב ב[[טשקנט]], לאחר המלחמה היה פעיל בוועד ההצלה שהוקם כדי לסייע לאלפי חסידי חב"ד לצאת מרוסיה, נפטר בטשקנט ב[[י"ז אלול]] [[תשי"ג]]. | בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלט מהחזית יחד עם משפחתו, כמו רבים מהחסידים שנמלטו לעומק רוסיה, והתיישב ב[[טשקנט]], לאחר המלחמה היה פעיל בוועד ההצלה שהוקם כדי לסייע לאלפי חסידי חב"ד לצאת מרוסיה, נפטר בטשקנט ב[[י"ז אלול]] [[תשי"ג]]. | ||
גרסה מ־16:48, 14 ביולי 2023
הרב נחום הלל פינסקי (תרנ"ח-תשי"ג) חסיד בעל מסירות נפש שניהל מפעל ברוסיה והעסיק עשרות חסידים כשהוא מאפשר להם במסירות נפש להימנע מחילול שבת.
תולדות חיים
נולד בעיירה אזאריץ' בשנת תרנ"ח לאביו הרב חיים ישראל פינסקי ששימש כשוחט ובודק בעיירה, ולאמו מרת צירל.
בין השנים תרע"ה-תרע"ח למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב. כאשר הגיע לגיל ישיבה, חששו הוריו לשלוח אותו בשל המאורע שהתרחש עם אחיו הגדול התמים מענדל פינסקי ע"ה, כאשר טבע בנהר בדרכו לשמוע מאמר חסידות מאת אדמו"ר הרש"ב. בשל חששות אלו אביו נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הרש"ב ושטח לפניו את חששותיו. אדמו"ר הרש"ב השיב לו: "במקום שמאבדים - שם גם מוצאים אחר כך", ואכן הוא נכנס ללמוד בישיבה, למד בה ארבע שנים, ונחשב לאחד התלמידים המצויינים בה[1].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה, בתם של ר' יהודה לייב ומרת זלדה[2] סלוצקי.
על פי הוראה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ בשנת תרצ"ו ייסד יחד עם ר' בן ציון שמטוב בעיירה יגורווסק מפעל ליצור רהיטים והעסיק בו עשרות מאנ"ש במסירות נפש כדי לאפשר להם להתחמק מאנשי השירות החשאי ולהימנע מחילול שבת[3].
בתחילת חודש אלול תרח"צ נאסר יחד עם שלושה חסיד חב"ד נוספים, הרה"ח ר' ישראל נעוולער (לוין), ר' יואל כגן (בנו של ר' רפאל כהן מריגא), ור' ישראל אורנשטם (גיסו של ר' חיים משה אלפרוביץ')[4]., והשתחרר כעבור קצת יותר משנה, בחודש תשרי ת"ש[5].
בזמן מלחמת העולם השניה נמלט מהחזית יחד עם משפחתו, כמו רבים מהחסידים שנמלטו לעומק רוסיה, והתיישב בטשקנט, לאחר המלחמה היה פעיל בוועד ההצלה שהוקם כדי לסייע לאלפי חסידי חב"ד לצאת מרוסיה, נפטר בטשקנט בי"ז אלול תשי"ג.
משפחתו
- אחיו, מענדל פינסקי, נפטר בשנת תר"ס באופן טראגי, כאשר טבע מנפילה מגשר בעת נסיונו להגיע באופן רגלי לשמוע מאמר חסידות של הרבי הרש"ב.
- אחיו, הרב נטע פינסקי הי"ד נרצח בחרסון בשנת תרע"ט בפוגרום שנערך בעיר.
- בנו, ר' זלמן נטע פינסקי
- בנו, ר' יהודה לייב פינסקי
- בנו, ר' חיים ישראל פינסקי
- בתו, מרת לאה פולנר
- בתו, מרת זלדה קצנלבויגן, רעיית ר' משה קצנלבויגן
הערות שוליים
- ↑ 'מפי השמועה', דורון תשע"ח, עמוד 57.
- ↑ הייתה בת דודתה של הרבנית זעלדא רחל שניאורסאהן ע"ה אמו של כ"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זי"ע (אביו של הרבי), אמה אסתר זילבר הייתה אחותו של הרב שניאור זלמן חייקין אביה של הרבנית זעלדא רחל.
- ↑ ספר התמימים חלק א' עמוד סה.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית עמ' רט"ו.
- ↑ שבועון בית משיח גליון 400 עמוד 66.
