הבדלים בין גרסאות בדף "נחום איש גם זו"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''נחום איש גם זו''' היה תנא מהדור השני, הוא נקרא "גם זו" על כך שהיה אומר על...")
 
(6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
+
{{דמות
 +
|שם=
 +
|תמונה=נחום איש גמזו.jpg
 +
|כיתוב=קבר המיוחס לנחום איש גמזו ב[[צפת]]]]
 +
|שנות הפעילות =דור שני ל[[תנאים]]
 +
|תלמידיו=[[רבי עקיבא]]
 +
|מקום קבורה =יש אומרים בצפת.
 +
}}
 
'''נחום איש גם זו''' היה [[תנאים|תנא]] מהדור השני, הוא נקרא "גם זו" על כך שהיה אומר על כל דבר שהיה קורה לו "גם זו לטובה"{{הערה|שם=תענית|[[מסכת תענית]], דף כ"א, ע' א.}}, יש המזהים אותו עם התנא "גמזו".
 
'''נחום איש גם זו''' היה [[תנאים|תנא]] מהדור השני, הוא נקרא "גם זו" על כך שהיה אומר על כל דבר שהיה קורה לו "גם זו לטובה"{{הערה|שם=תענית|[[מסכת תענית]], דף כ"א, ע' א.}}, יש המזהים אותו עם התנא "גמזו".
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
שורה 6: שורה 13:
 
כאשר חזר נחום לפונדק ממנו נשדד, סיפר לבעלים שהחול שהיה לו נהפך לחיצים, הבעלים ששמעו על כך חשבו שיש להם חול שנהפך לחיצים והביאו אותו למלך, כאשר ראה המלך שהחול לא נהפך לחיצים כעס והורה להרוג אותם{{הערה|שם=תענית}}.
 
כאשר חזר נחום לפונדק ממנו נשדד, סיפר לבעלים שהחול שהיה לו נהפך לחיצים, הבעלים ששמעו על כך חשבו שיש להם חול שנהפך לחיצים והביאו אותו למלך, כאשר ראה המלך שהחול לא נהפך לחיצים כעס והורה להרוג אותם{{הערה|שם=תענית}}.
  
[[הרבי]] דיבר בשבחו של נחום איש גם זו, בכך שלמרות שידע שהבעלים החליפו את הדורוך בחול המשיך למלא את שליחותו וסמך על הקב"ה שיעזור לו{{הערה|התוועדויות - שנת [[תשי"א]] חלק שני עמוד 269.}}
+
זמן קצר קודם פטירתו הגיע אליו תלמידיו כדי לפנות אותו מביתו הרעוע, ומצאו אותו שהוא מלא שחין, עיוור וללא ידיים ורגליים. שהם באו לפנות אותו אמר להם רבי נחום לפנות קודם את הכלים שבבית ורק לאחר מכן אותו, מכיוון שכל עוד הוא נמצא בבית, מובטח להם שהבית לא יחרב. לאחר שהבית פונה, שאלו אותו תלמידיו:"'רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך?", והוא בתגובה סיפר להם שהוא ביקש את העונש הזה, על כך שלא הספיק להביא בזמן אוכל לעני{{הערה|[[מסכת תענית]], דף כ"א, ע"א.}}.
{{תנאים}}
+
==בתורת החסידות==
 +
[[הרבי]] דיבר בשבחו של נחום איש גם זו, בכך שלמרות שידע שהבעלים החליפו את הדורון בחול המשיך למלא את שליחותו וסמך על הקב"ה שיעזור לו{{הערה|שם=תשיא}}, הרבי משווה בין סיפורו של נחום איש גם זו לסיפורו של [[רבי עקיבא]] כיצד על ידי זה שנכבה הנר ומתו לו התרנגולת והחמור ואנשי העיר לא הסכימו לקבלו הוא ניצל מהרומאים, שבעוד אצל רבי עקיבא כיבוי הנר ומות התרנגולת והחמור היו משהו מזיק אולם הם הביאו לבסוף לדבר טוב, בעוד אצל נחום איש גם זו עצם החלפת הדורון לאבנים היה דבר טוב וזאת משום שהוא ראה שגם הדברים הרעים הם דבר טוב{{הערה|התוועדויות - שנת תשי"ב חלק שלישי עמוד 127.}}, דבר שמתן לו כוח לעמוד ביסוריו בעת שחלה{{הערה|שם=תשיא|התוועדויות - שנת [[תשי"א]] חלק שני עמוד 269.}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תנאים]]
 
[[קטגוריה:תנאים]]

גרסה מ־21:55, 3 ביולי 2023

נחום איש גם זו
נחום איש גמזו.jpg
מקום קבורה יש אומרים בצפת.
שנות הפעילות דור שני לתנאים
תלמידיו רבי עקיבא

נחום איש גם זו היה תנא מהדור השני, הוא נקרא "גם זו" על כך שהיה אומר על כל דבר שהיה קורה לו "גם זו לטובה"[1], יש המזהים אותו עם התנא "גמזו".

תולדות חיים

היה ככול הנראה מהעיר גמזו[2], והיה רבו של רבי עקיבא[3]. בגמרא מסופר כיצד שלחו אותו להביא דורון לקיסר ובאמצע הדרך עצר בפונדק דרכים שם הוא נשדד בלילה על ידי הבעלים שהחליפו את הדורון בחול, למחרת שהגיע לקיסר, זעם על קיסר על כך שבני ישראל הביאו לו חול ורצה להרוג את נחום, ובתגובה ענה נחום איש גם זו:"גם זו לטובה", ואז הגיע אליהו הנביא שהוא מחופש לאחד ממשרתי המלך והציע לזרוק את החול שאולי הוא יהפך לחיצים, וכאשר זרק המלך את החול הוא נהפך באמת לחיצים, המלך שמח על כך והורה לתת לנחום איש גם זו סל מלא אבנים טובות.

כאשר חזר נחום לפונדק ממנו נשדד, סיפר לבעלים שהחול שהיה לו נהפך לחיצים, הבעלים ששמעו על כך חשבו שיש להם חול שנהפך לחיצים והביאו אותו למלך, כאשר ראה המלך שהחול לא נהפך לחיצים כעס והורה להרוג אותם[1].

זמן קצר קודם פטירתו הגיע אליו תלמידיו כדי לפנות אותו מביתו הרעוע, ומצאו אותו שהוא מלא שחין, עיוור וללא ידיים ורגליים. שהם באו לפנות אותו אמר להם רבי נחום לפנות קודם את הכלים שבבית ורק לאחר מכן אותו, מכיוון שכל עוד הוא נמצא בבית, מובטח להם שהבית לא יחרב. לאחר שהבית פונה, שאלו אותו תלמידיו:"'רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך?", והוא בתגובה סיפר להם שהוא ביקש את העונש הזה, על כך שלא הספיק להביא בזמן אוכל לעני[4].

בתורת החסידות

הרבי דיבר בשבחו של נחום איש גם זו, בכך שלמרות שידע שהבעלים החליפו את הדורון בחול המשיך למלא את שליחותו וסמך על הקב"ה שיעזור לו[5], הרבי משווה בין סיפורו של נחום איש גם זו לסיפורו של רבי עקיבא כיצד על ידי זה שנכבה הנר ומתו לו התרנגולת והחמור ואנשי העיר לא הסכימו לקבלו הוא ניצל מהרומאים, שבעוד אצל רבי עקיבא כיבוי הנר ומות התרנגולת והחמור היו משהו מזיק אולם הם הביאו לבסוף לדבר טוב, בעוד אצל נחום איש גם זו עצם החלפת הדורון לאבנים היה דבר טוב וזאת משום שהוא ראה שגם הדברים הרעים הם דבר טוב[6], דבר שמתן לו כוח לעמוד ביסוריו בעת שחלה[5]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 מסכת תענית, דף כ"א, ע' א.
  2. תולדות תנאים ואמוראים, ח"ג, עמ' 920.
  3. מסכת חגיגה, דף י"ב, ע' א'.
  4. מסכת תענית, דף כ"א, ע"א.
  5. 5.0 5.1 התוועדויות - שנת תשי"א חלק שני עמוד 269.
  6. התוועדויות - שנת תשי"ב חלק שלישי עמוד 127.