שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:שניאור זלמן שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|הרב]] | |||
[[הרב]] [[החסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות רעפקא, סטארדוב, והומיל, ובן אדמו"ר מרצ'יצ'ה, רבי [[שלום בער שניאורסאהן]], שהיה בן הרה"ק הרב [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל מקאפוסט]], בן כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] נ"ע זי"ע. | [[הרב]] [[החסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות רעפקא, סטארדוב, והומיל, ובן אדמו"ר מרצ'יצ'ה, רבי [[שלום בער שניאורסאהן]], שהיה בן הרה"ק הרב [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל מקאפוסט]], בן כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] נ"ע זי"ע. | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב כ"ק [[[אדמו"ר הרש"ב]] זיע"א, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן. | כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב כ"ק [[[אדמו"ר הרש"ב]] זיע"א, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן. | ||
בהגיעו לפרקו נישא לבת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים". | |||
לאחר נישואיו ישב סמוך על שולחן חותנו. לאחר מספר שנים נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו. בעוד שחותנו רצה שיכהן ברבנות, סירב ר' שניאור זלמן והעדיף לעסוק במסחר. אם זאת, לאחר כשנה נהפך עליו הגלגל והוא הפסיד את כל כספו. | |||
הוא נסע לחצר אביו, האדמו"ר מרעצ'יצא, שם ישב על התורה ועל העבודה. | |||
באותם שנים הייתה העיר רעפקא מפולגת ומסוכסכת, ולא היה לה רב. כאשר הגיע לאוזני אנשי העיר שר' שניאור זלמן יושב ברעצ'יצ'א, יצאו במשלחת גדולה וביקשוהו לקבל על עצמו את רבנות העיר. ר' שניאור זלמן סירב, אך אביו אמר לו: "אם על ידי הרבנות שלך תאחד את העיר, אין לך מצווה גדולה מזו, לך וה' יצליח דרכך". מיד ארז ר' שניאור זלמן את חפציו, ואץ לקבל על עצמו את הרבנות, שם כיהן במשך שנים אחדות, ונערץ בפי כל תושבי העיר – יהודים ולהבדיל- גויים כאחד. | |||
לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בסטארדוב, וחסידי חב"ד נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחת של עשרות חסידים הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם. | |||
המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, הרש"ב. הוא הכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: "ארבע שנים השפעת רוחניות וגשמיות ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג". ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרה"ח מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי. | |||
בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל עם ישראל. באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב (ח"ד עמ' קכ"ז), משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן. | |||
== שותף לפועלתו המחתרתית של הרבי הקודם == | |||
בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות הומיל. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של אדמו"ר הריי"צ להפצת יהדות ברחבי רוסיה. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי אדמו"ר הריי"צ אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ". | |||
בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיעלה לארצות הברית, ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל. | |||
ר' שניאור זלמן נפטר זקן ושבע ימים בעיר הומיל בשנת תרפ"ח. | |||
== מקורות == | |||
[ התמונה והמידע בערך זה הם מהרב ברוך שלום קליין.] | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
גרסה מ־21:09, 28 במרץ 2010
הרב החסיד רבי שניאור זלמן שניאורסאהן, היה רבה של העיירות רעפקא, סטארדוב, והומיל, ובן אדמו"ר מרצ'יצ'ה, רבי שלום בער שניאורסאהן, שהיה בן הרה"ק הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע זי"ע.
רבי שניאור זלמן היה ממקורבי אדמו"ר הרש"ב זי"ע.
ר' שניאור זלמן היה שילוב מיוחד של תורה, חסידות, אצילות, נעם ופשטות. בקיאותו בתורת החסידות עשתה לה שם דבר.
היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם.
כשרונותיו הגדולים, וכשרון הדיבור שלו, גרמו לבני העיר לאהוב לשמוע אותו, ולאהוב לשמוע את מאמרי הדא"ח, אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב כ"ק [[[אדמו"ר הרש"ב]] זיע"א, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן.
בהגיעו לפרקו נישא לבת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים".
לאחר נישואיו ישב סמוך על שולחן חותנו. לאחר מספר שנים נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו. בעוד שחותנו רצה שיכהן ברבנות, סירב ר' שניאור זלמן והעדיף לעסוק במסחר. אם זאת, לאחר כשנה נהפך עליו הגלגל והוא הפסיד את כל כספו.
הוא נסע לחצר אביו, האדמו"ר מרעצ'יצא, שם ישב על התורה ועל העבודה.
באותם שנים הייתה העיר רעפקא מפולגת ומסוכסכת, ולא היה לה רב. כאשר הגיע לאוזני אנשי העיר שר' שניאור זלמן יושב ברעצ'יצ'א, יצאו במשלחת גדולה וביקשוהו לקבל על עצמו את רבנות העיר. ר' שניאור זלמן סירב, אך אביו אמר לו: "אם על ידי הרבנות שלך תאחד את העיר, אין לך מצווה גדולה מזו, לך וה' יצליח דרכך". מיד ארז ר' שניאור זלמן את חפציו, ואץ לקבל על עצמו את הרבנות, שם כיהן במשך שנים אחדות, ונערץ בפי כל תושבי העיר – יהודים ולהבדיל- גויים כאחד.
לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בסטארדוב, וחסידי חב"ד נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחת של עשרות חסידים הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם.
המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, הרש"ב. הוא הכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: "ארבע שנים השפעת רוחניות וגשמיות ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג". ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרה"ח מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי.
בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל עם ישראל. באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב (ח"ד עמ' קכ"ז), משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.
שותף לפועלתו המחתרתית של הרבי הקודם
בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות הומיל. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של אדמו"ר הריי"צ להפצת יהדות ברחבי רוסיה. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי אדמו"ר הריי"צ אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ".
בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיעלה לארצות הברית, ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל.
ר' שניאור זלמן נפטר זקן ושבע ימים בעיר הומיל בשנת תרפ"ח.
מקורות
[ התמונה והמידע בערך זה הם מהרב ברוך שלום קליין.]