הבדלים בין גרסאות בדף "סדר ניגונים"
| (20 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[ | + | [[קובץ:סדר ניגונים..jpg|ממוזער|איור המתאר סדר ניגונים במכחולו של הצייר [[זלמן קליינמן]]]] |
| − | '''סדר ניגונים''' | + | '''סדר ניגונים''' הוא מעמד בו יושבים [[חסיד|חסידים]] או [[תמימים]] ומנגנים יחד את [[ניגוני חב"ד]]. סדר זה מתקיים ב[[:קטגוריה:ישיבות חב"ד|ישיבות חב"ד בעולם כולו]] ובקהילות חב"ד. |
לרוב, בסיום הסדר, חוזר אחד המשתפפים על [[מאמר]] חסידות בעל פה. | לרוב, בסיום הסדר, חוזר אחד המשתפפים על [[מאמר]] חסידות בעל פה. | ||
| − | כמו בכל קבוצה וארגון ישנו את ה'מנהל' או 'יושב-ראש', כמו | + | כמו בכל קבוצה וארגון ישנו את ה'מנהל' או 'יושב-ראש', כמו כן גם בסדר [[ניגונים]] ישנו את ה[[תמים]] ה'בעל מנגן' היודע ובקי קצת יותר מחבריו בשבילי הניגונים והוא משמש כמנחה ו'מנצח' על סדר הניגונים. |
==ייסוד סדר הניגונים== | ==ייסוד סדר הניגונים== | ||
| − | על ייסוד סדר הניגונים כתב | + | על ייסוד סדר הניגונים כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מיום ט"ו [[כסלו]] [[תר"צ]] (נדפסה ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' ע' ר"ח ואילך. חלק מהבא לקמן הוא תרגום מ[[אידיש]]): |
| − | "אחרי [[חג הסוכות]] בועידה ראשונה של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]] החליטו, כי תלמידי הישיבה ישימו לב להתלמד לנגן ניגוני החסידים. ההחלטה באה לפעולות, וכעבור איזה שבועות הנה נשמע בכל שבת ושבת קודם אמירת המאמר, ובין מנחה | + | "אחרי [[חג הסוכות]] בועידה ראשונה של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]] החליטו, כי תלמידי הישיבה ישימו לב להתלמד לנגן ניגוני החסידים. ההחלטה באה לפעולות, וכעבור איזה שבועות הנה נשמע בכל שבת ושבת קודם אמירת המאמר, ובין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אחר חזרת המאמר, קולם של התלמידים בניגונים מניגונים שונים. כשתי שנים, הנה מזמן לזמן גדלה קבוצת המנגנים, אבל בכל זה לא היה בזה משטר וסדר הן בידיעת הניגונים על ברור והן באופן נגינתם בהברה ברורה, עד אשר בא התלמיד נתן נטע מפהאר בשנת [[תרס"ב]].. כמה פעמים אמר הוד אאמו"ר הרה"ק, כי נהנה הוא אשר נסדר קבוצת מנגנים בתוככי תלמידי תומכי תמימים, כי כך היא דרכו של ה[[פנימי]], אשר כל סדר מסודר אצלו ומה גם ענין הנגינה, אשר הוא אחד ממפתחי החוש והכשרון". |
==זמן ה'סדר'== | ==זמן ה'סדר'== | ||
| − | לרוב, זמנו של סדר ניגונים הוא בזמן "[[רעוא דרעוין]]" של יום ה[[שבת]]. | + | לרוב, זמנו של סדר [[ניגונים]] הוא בזמן "[[רעוא דרעוין]]" של יום ה[[שבת]]. |
יש ישיבות שסדר זה קיים אצלם (אף) בליל שבת, במיוחד בשבתות החורף. לרוב גם אז יחזרו - לאחר שעת הנגינה - מאמר חסידות. הגדילו לעשות ישיבות מסויימות, בהן הוסיפו וקבעו זמן מיוחד באמצע השבוע ללימוד ניגונים, אף הוא בשם "סדר ניגונים" ייקרא. | יש ישיבות שסדר זה קיים אצלם (אף) בליל שבת, במיוחד בשבתות החורף. לרוב גם אז יחזרו - לאחר שעת הנגינה - מאמר חסידות. הגדילו לעשות ישיבות מסויימות, בהן הוסיפו וקבעו זמן מיוחד באמצע השבוע ללימוד ניגונים, אף הוא בשם "סדר ניגונים" ייקרא. | ||
| − | ==תיאור מסדר ניגונים בליובאוויטש== | + | ==תיאור מסדר [[ניגונים]] בליובאוויטש== |
בנוגע לסדר הניגונים ב[[ליובאוויטש]] מתאר הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]: | בנוגע לסדר הניגונים ב[[ליובאוויטש]] מתאר הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]: | ||
| − | "גם את השבת קדש בצאתו לוו בנגונים יפים ונלבבים, כי כך | + | "גם את השבת קדש בצאתו לוו בנגונים יפים ונלבבים, כי כך היה המנהג בליובאוויטש. בבית הכנסת בהאולם הקטן היו מתקבצים קבוצת מנגנים אחרי תפילת המנחה של שבת לעת ערב והיו מנגנים נגונים לבביים שונים עד שעה מאוחרת בלילה. כולם הרגישו אז, כי עת רצון היא "שעת רעוא דכל רעוין", כולם הרגישו איך קדושת השבת חופפת עליהם, געגועים נפשיים היו מתעוררים אז לבורא העולמים, הנפש הייתה מתרפקת על דודה, כאשר כבר נטו צללי ערב, כאשר כבר היה מחשיך ובא, אשר בחול אין אתה סובל את החושך ובכל כחך אתה משתדל לגרש את החשך, לא כן היה בליובאוויטש ב[[שבת]] קדש לעת ערב, בעת השתפכות נפשות המנגנים, אשר גם נפשות השומעים היו אז נמשכות ומשתפכות עמהם." |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*[[ספר הניגונים]] | *[[ספר הניגונים]] | ||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[https://drive.google.com/file/d/1ULwr19RENGutukjY80dda63t5pBbpOsi/view סדר ניגונים ב-770 - בהסכמת הרבנים]''', גליון הערות וביאורים בתורת הרבי 138 פרשת בהר בחוקותי תשפ"ג, עמוד 16 | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:ניגונים|*סדר ניגונים]] |
| − | [[קטגוריה:מושגים | + | [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]] |
גרסה אחרונה מ־02:19, 14 במאי 2023
סדר ניגונים הוא מעמד בו יושבים חסידים או תמימים ומנגנים יחד את ניגוני חב"ד. סדר זה מתקיים בישיבות חב"ד בעולם כולו ובקהילות חב"ד. לרוב, בסיום הסדר, חוזר אחד המשתפפים על מאמר חסידות בעל פה.
כמו בכל קבוצה וארגון ישנו את ה'מנהל' או 'יושב-ראש', כמו כן גם בסדר ניגונים ישנו את התמים ה'בעל מנגן' היודע ובקי קצת יותר מחבריו בשבילי הניגונים והוא משמש כמנחה ו'מנצח' על סדר הניגונים.
תוכן עניינים
ייסוד סדר הניגונים[עריכה]
על ייסוד סדר הניגונים כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת מיום ט"ו כסלו תר"צ (נדפסה באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' ע' ר"ח ואילך. חלק מהבא לקמן הוא תרגום מאידיש):
"אחרי חג הסוכות בועידה ראשונה של תלמידי ישיבת תומכי תמימים החליטו, כי תלמידי הישיבה ישימו לב להתלמד לנגן ניגוני החסידים. ההחלטה באה לפעולות, וכעבור איזה שבועות הנה נשמע בכל שבת ושבת קודם אמירת המאמר, ובין מנחה למעריב אחר חזרת המאמר, קולם של התלמידים בניגונים מניגונים שונים. כשתי שנים, הנה מזמן לזמן גדלה קבוצת המנגנים, אבל בכל זה לא היה בזה משטר וסדר הן בידיעת הניגונים על ברור והן באופן נגינתם בהברה ברורה, עד אשר בא התלמיד נתן נטע מפהאר בשנת תרס"ב.. כמה פעמים אמר הוד אאמו"ר הרה"ק, כי נהנה הוא אשר נסדר קבוצת מנגנים בתוככי תלמידי תומכי תמימים, כי כך היא דרכו של הפנימי, אשר כל סדר מסודר אצלו ומה גם ענין הנגינה, אשר הוא אחד ממפתחי החוש והכשרון".
זמן ה'סדר'[עריכה]
לרוב, זמנו של סדר ניגונים הוא בזמן "רעוא דרעוין" של יום השבת.
יש ישיבות שסדר זה קיים אצלם (אף) בליל שבת, במיוחד בשבתות החורף. לרוב גם אז יחזרו - לאחר שעת הנגינה - מאמר חסידות. הגדילו לעשות ישיבות מסויימות, בהן הוסיפו וקבעו זמן מיוחד באמצע השבוע ללימוד ניגונים, אף הוא בשם "סדר ניגונים" ייקרא.
תיאור מסדר ניגונים בליובאוויטש[עריכה]
בנוגע לסדר הניגונים בליובאוויטש מתאר הרב נחום שמריהו ששונקין:
"גם את השבת קדש בצאתו לוו בנגונים יפים ונלבבים, כי כך היה המנהג בליובאוויטש. בבית הכנסת בהאולם הקטן היו מתקבצים קבוצת מנגנים אחרי תפילת המנחה של שבת לעת ערב והיו מנגנים נגונים לבביים שונים עד שעה מאוחרת בלילה. כולם הרגישו אז, כי עת רצון היא "שעת רעוא דכל רעוין", כולם הרגישו איך קדושת השבת חופפת עליהם, געגועים נפשיים היו מתעוררים אז לבורא העולמים, הנפש הייתה מתרפקת על דודה, כאשר כבר נטו צללי ערב, כאשר כבר היה מחשיך ובא, אשר בחול אין אתה סובל את החושך ובכל כחך אתה משתדל לגרש את החשך, לא כן היה בליובאוויטש בשבת קדש לעת ערב, בעת השתפכות נפשות המנגנים, אשר גם נפשות השומעים היו אז נמשכות ומשתפכות עמהם."
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סדר ניגונים ב-770 - בהסכמת הרבנים, גליון הערות וביאורים בתורת הרבי 138 פרשת בהר בחוקותי תשפ"ג, עמוד 16
