נצח והוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הגוף " ב־"הגוף ")
(דיוק נוסח הכתוב)
 
(13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ספירות '''[[נצח]] ו[[הוד]]''' הם שני הספירות הראשונות מבין ספירות [[נה"י]]. שני ספירות אלו קשורות האחד בשני הן בתכונותם הדומות ובמיקומם הדומה במערכת הספירות, והן בפעולת המשותפת. שני ספירות אלו הם בבחינת רגלים המעמידות את הגוף.
'''[[נצח]] ו[[הוד]]''' הן שני הספירות ה'גבוהות' במכלול המכונה בספרות הקבלה והחסידות – "[[נה"י]]" (הכולל את [[ספירת היסוד|היסוד]]). ספירות הנצח וההוד קשורות ביותר האחת באחותה – כלומר, הן בתכונות דומות, והן במיקום מקביל (זו כנגד זו) במערכת הספירות. על כן ישנו מצב של שיתוף פעולה טבעי ביניהן ורעות (ידידות, או אחוה) ביניהן. ביחד, שני הספירות החשובות הללו הן בבחינת 'רגלים', המעמידות את גוף הספירות על כנו כראוי.


שני ספירות אלו נקראות ב[[פתח אליהו]] בשם "[[תרין שוקין]]". כמו כן נקראים בשם "כליות יועצות" ו"תרין בעין" המבשלות את הזרע הנשפע בספירת ה[[יסוד]].
זוג הספירות הנצח והוד מכונות בתיקון [[פתח אליהו]] בשם "תרין שוקין". כמו כן נקראין בשם "כליות יועצות", ו"תרין בעין" כלומר שהן אלו המבשלות את הזרע הנשפע ל[[יסוד]].


==ענינם==
==ענינם==
ספירות נצח והוד הם שני הספירות הראשונות מבין ספירות [[נה"י]]. ענין ספירות אלו הוא שהם התפשטות המידות. שספירות [[חג"ת]] הם עיקר המידות, וספירות [[נה"י]] הם ענפיהם והתפשטות שלהם. ספירות נצח והוד נקראות בשם "בדי ערבות" שאין בהם לא טעם ולא ריח. שענינם הוא שעושה הדבר שכן כך הוסכם אצלו, ולא שיש לו טעם פנימי בדבר. וכך ספירת ה[[נצח]] היא ענף של ספירת ה[[חסד]], שענינה שעושה חסד מחמת שהוסכם אצלו להיות חפץ חסד וכבר נסתלק הטעם והשכל שהיה בזה, מאיזה טעם הסכים כן, רק נשאר ההסכם בלבד. ספירות נצח והוד נקראות בשם "ירכין" שהם "[[לבר מגופא]]".
ספירות נצח והוד הם שני הספירות הפותחות בספירות [[נה"י]]. ענין ספירות נה"י הוא התפשטות המידות, שכן ספירות ה[[חג"ת]] מהוות את עיקר המידות, וספירות ה[[נה"י]] הן ענפיהם והתפשטות שלהם כלפי ה[[ספירת המלכות|מלכות]].  


אמנם, מבואר כי נצח והוד שרשם הוא מה[[כתר]], שגבוה מן [[חג"ת]] ומן חכמה ובינה. ולכן הם בחינת רגלים, המעמידים את ה[[גוף]] ואת הראש ונושאים את הראש. וגם לרפואת הראש הוא על ידי הרגל, שמשימין במים חמים וכדומה, לפי שיש גידי הראש ברגל כי [[נעוץ תחילתן בסופן]].
ספירות נצח והוד נקראות בשם "בדי ערבות", שכן אין בהם לא טעם ולא ריח. ענינם הוא עשיית הדבר ולו רק על הבסיס שכך הוסכם אצלו, בלי שמחפש טעם פנימי לדבר. כך שספירת ה[[נצח]] נחשבת 'ענף' לספירת ה[[חסד]]. על פי כן כל ענינה הוא עשיית חסד מחמת שנקבע בה להמשיך את מידת "חפץ חסד"–וכבר נסתלק כל עניין הטעם והשכל בכך, ורק על בסיס  הרושם שנחקק בה היא פועלת).
 
ספירות נצח והוד נקראות בשם "ירכין" שהם "[[לבר מגופא]]".
 
אמנם, מבואר כי נצח והוד שרשם הוא מה[[כתר]], שגבוה מן [[חג"ת]] ומן [[חכמה]] ובינה. ולכן הם בחינת רגלים, המעמידים את ה[[גוף]] ואת הראש ונושאים את הראש. וגם לרפואת הראש הוא על ידי הרגל, שמשימין במים חמים וכדומה, לפי שיש גידי הראש ברגל כי [[נעוץ תחילתן בסופן]].


==ביחס לספירת היסוד==
==ביחס לספירת היסוד==
שורה 14: שורה 18:
הכלים של ספירות נצח והוד של [[עולם האצילות]] הוא שם [[צבאו"ת]]. ענין שם זה הוא המשכת האלוקות לעולמות [[בי"ע]] שהם עולמות נפרדים ובהם צבאות של מלאכים. מספירות נצח והוד ומן שם צבאות נמשך ענין הנבואה. ולכן נזכר שם [[צבאו"ת]] על ידי חנה תחילה, ומצוי הוא בספרי הנביאים.
הכלים של ספירות נצח והוד של [[עולם האצילות]] הוא שם [[צבאו"ת]]. ענין שם זה הוא המשכת האלוקות לעולמות [[בי"ע]] שהם עולמות נפרדים ובהם צבאות של מלאכים. מספירות נצח והוד ומן שם צבאות נמשך ענין הנבואה. ולכן נזכר שם [[צבאו"ת]] על ידי חנה תחילה, ומצוי הוא בספרי הנביאים.
{{ספירות}}
{{ספירות}}


[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־23:28, 2 במאי 2023

נצח והוד הן שני הספירות ה'גבוהות' במכלול המכונה בספרות הקבלה והחסידות – "נה"י" (הכולל את היסוד). ספירות הנצח וההוד קשורות ביותר האחת באחותה – כלומר, הן בתכונות דומות, והן במיקום מקביל (זו כנגד זו) במערכת הספירות. על כן ישנו מצב של שיתוף פעולה טבעי ביניהן ורעות (ידידות, או אחוה) ביניהן. ביחד, שני הספירות החשובות הללו הן בבחינת 'רגלים', המעמידות את גוף הספירות על כנו כראוי.

זוג הספירות הנצח והוד מכונות בתיקון פתח אליהו בשם "תרין שוקין". כמו כן נקראין בשם "כליות יועצות", ו"תרין בעין" כלומר שהן אלו המבשלות את הזרע הנשפע ליסוד.

ענינם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספירות נצח והוד הם שני הספירות הפותחות בספירות נה"י. ענין ספירות נה"י הוא התפשטות המידות, שכן ספירות החג"ת מהוות את עיקר המידות, וספירות הנה"י הן ענפיהם והתפשטות שלהם כלפי המלכות.

ספירות נצח והוד נקראות בשם "בדי ערבות", שכן אין בהם לא טעם ולא ריח. ענינם הוא עשיית הדבר ולו רק על הבסיס שכך הוסכם אצלו, בלי שמחפש טעם פנימי לדבר. כך שספירת הנצח נחשבת 'ענף' לספירת החסד. על פי כן כל ענינה הוא עשיית חסד מחמת שנקבע בה להמשיך את מידת "חפץ חסד"–וכבר נסתלק כל עניין הטעם והשכל בכך, ורק על בסיס הרושם שנחקק בה היא פועלת).

ספירות נצח והוד נקראות בשם "ירכין" שהם "לבר מגופא".

אמנם, מבואר כי נצח והוד שרשם הוא מהכתר, שגבוה מן חג"ת ומן חכמה ובינה. ולכן הם בחינת רגלים, המעמידים את הגוף ואת הראש ונושאים את הראש. וגם לרפואת הראש הוא על ידי הרגל, שמשימין במים חמים וכדומה, לפי שיש גידי הראש ברגל כי נעוץ תחילתן בסופן.

ביחס לספירת היסוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספירות נצח והוד נקראות בשם "כליות יועצות" המבשלות את הזרע הנשפע בספירת היסוד.

בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכלים של ספירות נצח והוד של עולם האצילות הוא שם צבאו"ת. ענין שם זה הוא המשכת האלוקות לעולמות בי"ע שהם עולמות נפרדים ובהם צבאות של מלאכים. מספירות נצח והוד ומן שם צבאות נמשך ענין הנבואה. ולכן נזכר שם צבאו"ת על ידי חנה תחילה, ומצוי הוא בספרי הנביאים.