כל מה דעביד רחמנא לטב עביד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ט"ס) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרבי מסביר כי באמרה זו טמונה שיטה, השונה משיטת נחום איש גמזו, שהיה נוהג לומר "גם זו לטובה", כי כשאומרים "כל מה דעביד כו' הרי פירושו של דבר שכרגע המצב אינו טוב, אך בסופו של דבר - יצא מענין זה דבר חיובי. | הרבי מסביר כי באמרה זו טמונה שיטה, השונה משיטת נחום איש גמזו, שהיה נוהג לומר "גם זו לטובה", כי כשאומרים "כל מה דעביד כו' הרי פירושו של דבר שכרגע המצב אינו טוב, אך בסופו של דבר - יצא מענין זה דבר חיובי. | ||
== שני דרגות == | |||
ישנן שני דרגות: | |||
האחת כל מאי דעביד רחמנא לטב - עביד, שהמטרה והתכלית היא לטוב. | |||
הדרגה השניה הנעלית יותר, היא גם זו לטובה, שגם המעשה עצמו הוא טובה. | |||
== מקורות == | |||
*אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/9/2683&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%9E%D7%94+%D7%93%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%93 כרך ט] | |||
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]] | |||
גרסה מ־23:51, 24 במרץ 2010
המשפט כל מה דעביד רחמנא לטב עביד הוא ביטוי מן הגמרא, שכאשר הלך רבי עקיבא בדרך ועקב תקלות שונות נהרג חמורו נטרף תרנגולו ונרו כבה, ואף לא נתנו לו להכנס לעיר לישון. הרי בכל פעם אמר רבי עקיבא "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד". ובאמת בסופו של דבר - התברר שהמעשה היה לטובתו, שאל העיר הגיעו שודדים, ואם היה לן בעיר היה נהרג. ואם תרנגולו לא היה נטרף - היה מקרקר, ואם חמורו לא היה נטרף היה נוער, ואם נרו לא היה כבה - היו רואים השודדים את אורו.
הרבי מסביר כי באמרה זו טמונה שיטה, השונה משיטת נחום איש גמזו, שהיה נוהג לומר "גם זו לטובה", כי כשאומרים "כל מה דעביד כו' הרי פירושו של דבר שכרגע המצב אינו טוב, אך בסופו של דבר - יצא מענין זה דבר חיובי.
שני דרגות
ישנן שני דרגות:
האחת כל מאי דעביד רחמנא לטב - עביד, שהמטרה והתכלית היא לטוב.
הדרגה השניה הנעלית יותר, היא גם זו לטובה, שגם המעשה עצמו הוא טובה.
מקורות
- אגרות קודש כרך ט