אברהם ליפמנ'ס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} רבי '''אהרן לפימנ'ס''' היה רבה של אלוביץ', ומחסידי אדמו"ר הזקן. לאחר פטירת אדמו"ר...")
 
 
(11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
רבי '''אברהם לפימנ'ס''' ([[תקס"ד]] - [[ט' תמוז]] [[תר"ח]]) היה רבה של אלוביץ', ומגדולי חסידי רבי [[אהרן מסטרשלה]]
רבי '''אהרן לפימנ'ס''' היה רבה של אלוביץ', ומחסידי [[אדמו"ר הזקן]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקס"ד]] לר' ליפמן מ[[וילנא]] שהשתייך למשפחת ה[[גר"א]]. ר' אברהם התקרב ל[[אדמו"ר הזקן]] והיה מחסידיו. הוא שימש ברבנות בעיירה אלוביץ' שבפלך [[מוהליוב]] שב[[רוסיה]].


לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הוא [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]]. ר' אהרן שימש כמלמד לבניו של רבי [[אהרן מסטרשלה]]. מסופר כי רבי אהרן מסטרשלה הזמינו לחתונת ביתו, אולם הוא חשש שרבי אהרן ימשך אותו אליו על ידי אמירת מאמרי החסידות שלו. בשל כך הוא קרא לחסיד נוסף, שבמקרה שהוא ירגיש שהוא נמשך לרבי אהרן ימשך אותו חברו במטפחת. בפועל נמשכו שניהם לרבי אהרן, וכאשר הם ניסו למשוך אחד את השני במטפחת היא נקרעה, והם נהפכו לחסידיו. כאשר [[אדמו"ר האמצעי]] שמע על התקרבותו של ר' אהרן ליפמנ'ס לרבי אהרן מסטרשלה אמר: "יהיה קמצן אחד פחות אצלי". צאצאו רבי שלמה זלקניד לנדרס רבה של [[רמת גן]] סיפר, כי משפחתו תלתה את העבודה שהם היו במשך שנים רבות עניים, בקללתו של אדמו"ר האמצעי{{הערה|[[היכל הבעש"ט]], גיליון כ"ד, עמ' קל"ו, הערה 70.}}.
לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הוא [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]]. ר' אברהם שימש כמלמד לבנו של רבי [[אהרן מסטרשלה]], ר' [[חיים רפאל הורביץ]]. מסופר כי רבי אהרן מסטרשלה הזמינו לחתונת ביתו, אולם הוא חשש שרבי אהרן ימשך אותו אליו על ידי אמירת מאמרי החסידות שלו. בשל כך הוא קרא לחסיד נוסף, שבמקרה שהוא ירגיש שהוא נמשך לרבי אהרן ימשך אותו חברו במטפחת.  


לאחר פטירת רבי אהרן מסטרשלה, הוא התקרב יחד עם רבים מחסידי סטרשלה לר' ישראל מוילדניק.
בפועל נמשכו שניהם לרבי אהרן, וכאשר הם ניסו למשוך אחד את השני במטפחת היא נקרעה, והם נהפכו לחסידיו. כאשר [[אדמו"ר האמצעי]] שמע על התקרבותו של ר' אברהם ליפמנ'ס לרבי אהרן מסטרשלה אמר: "יהיה קמצן אחד פחות אצלי". צאצאו רבי שלמה זלקניד לנדרס רבה של [[רמת גן]] סיפר, כי משפחתו תלתה את העובדה שהם היו במשך שנים רבות עניים, בקללתו של אדמו"ר האמצעי{{הערה|[[היכל הבעש"ט]], גיליון כ"ד, עמ' קל"ו, הערה 70.}}.
 
לאחר פטירת ר' חיים רפאל הורביץ, הוצע לו לכהן באדמו"רות, אולם הוא סירב והתקרב יחד עם רבים מחסידי סטרשלה לר' [[ישראל מוילדניק]]{{הערה|[[יצחק אלפסי]], "החכם המופלא", עמ' 9.}}.
 
נפטר ב[[ט' תמוז]] [[תר"ח]] לאחר שנדבק ב[[מגפה]] שהתפשטה אז.
 
==משפחתו==
*בנו, ר' יצחק דובער - רבה של קרוטשע.
*נכדו, ר' [[שלמה אהרנסון]].
==לקריאה נוספת==
*ליקוט שארית ישראל, עמ' שכ"ג - שכ"ד.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפמנ'ס אהרן}}
{{מיון רגיל:ליפמנ'ס אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"R הזקן]].
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידי סטרשלה]]

גרסה אחרונה מ־13:44, 17 באפריל 2023

רבי אברהם לפימנ'ס (תקס"ד - ט' תמוז תר"ח) היה רבה של אלוביץ', ומגדולי חסידי רבי אהרן מסטרשלה

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תקס"ד לר' ליפמן מוילנא שהשתייך למשפחת הגר"א. ר' אברהם התקרב לאדמו"ר הזקן והיה מחסידיו. הוא שימש ברבנות בעיירה אלוביץ' שבפלך מוהליוב שברוסיה.

לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הוא התקשר לאדמו"ר האמצעי. ר' אברהם שימש כמלמד לבנו של רבי אהרן מסטרשלה, ר' חיים רפאל הורביץ. מסופר כי רבי אהרן מסטרשלה הזמינו לחתונת ביתו, אולם הוא חשש שרבי אהרן ימשך אותו אליו על ידי אמירת מאמרי החסידות שלו. בשל כך הוא קרא לחסיד נוסף, שבמקרה שהוא ירגיש שהוא נמשך לרבי אהרן ימשך אותו חברו במטפחת.

בפועל נמשכו שניהם לרבי אהרן, וכאשר הם ניסו למשוך אחד את השני במטפחת היא נקרעה, והם נהפכו לחסידיו. כאשר אדמו"ר האמצעי שמע על התקרבותו של ר' אברהם ליפמנ'ס לרבי אהרן מסטרשלה אמר: "יהיה קמצן אחד פחות אצלי". צאצאו רבי שלמה זלקניד לנדרס רבה של רמת גן סיפר, כי משפחתו תלתה את העובדה שהם היו במשך שנים רבות עניים, בקללתו של אדמו"ר האמצעי[1].

לאחר פטירת ר' חיים רפאל הורביץ, הוצע לו לכהן באדמו"רות, אולם הוא סירב והתקרב יחד עם רבים מחסידי סטרשלה לר' ישראל מוילדניק[2].

נפטר בט' תמוז תר"ח לאחר שנדבק במגפה שהתפשטה אז.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ליקוט שארית ישראל, עמ' שכ"ג - שכ"ד.

הערות שוליים

  1. היכל הבעש"ט, גיליון כ"ד, עמ' קל"ו, הערה 70.
  2. יצחק אלפסי, "החכם המופלא", עמ' 9.