משתמש:דער רעבע איז דא/טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:0555a25e-790b-4c1f-a0c7-5e81188cedf1.jpg|250px]] | |||
== תבנית כל הכבוד == | == תבנית כל הכבוד == | ||
{{עיטור|כותרת=|סיבה={{לייק}}|חתימה=}} | {{עיטור|כותרת=|סיבה={{לייק}}|חתימה=}} | ||
גרסה מ־15:04, 14 באפריל 2023
תבנית כל הכבוד
|
ישר כח |
|
הפניה
- הפניה שם הערך
תבניות
בעד
ערך מורחב
| ערך מורחב – ערך |
הפניות
המונח "סנהדרין" מפנה לכאן. לערך העוסק במסכת סנהדרין, ראו מסכת סנהדרין.
תבנית הידעת 233
מספר ימים אחר י"ב תמוז (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים על משפט הספרים) סיפר הרב יהודה לייב גרונר לרב משה בוגומילסקי כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו חב"די ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו נכסי מלוג, ורק ה"גוף" - הספרים והכתי"ק - שייכים לנשים ואלו ה"פרות" - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש"ג), וכאשר זכאי בעל ה"פרות" להם -אין זכות לבעל ה"גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס
{{צוטט|בפסקה
