מרדכי בנט: הבדלים בין גרסאות בדף
(חלק מהמידע מקורו בוויקיפדיה) |
|||
| (24 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בנט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנט]] | |||
רבי '''מרדכי בנט''' (ב[[אידיש]]: '''באנעט''') (מכונה '''מהר"ם בנט'''; [[תקי"ג]] - [[י"ג באב]] [[תקפ"ט]]) היה רבה של ניקלשבורג וחבל מורביה (בצ'כית מיקולוב, Mikulov), ומחשובי רבני צ'כיה. | |||
== ימיו הראשונים == | == ימיו הראשונים == | ||
נולד בשורגא (כיום ב[[הונגריה]]). אביו, אברהם ביא (ר"ת: בן יהודה אשכנזי), היה מצאצאי ה"חכם צבי" ר' [[צבי הירש אשכנזי]], ומצד אימו הוא היה צאצא של רבי [[נפתלי כ"ץ]]. מכיוון שהרב בנט גדל מגיל חמש בבית אם אמו בניקלשבורג, הוא נקרא בנט (או בנעט), כשם משפחת אמו. | |||
בילדותו נחשב עילוי ובגיל אחת עשרה נשלח ללמוד בישיבתו של רבי יעקב קצנלבויגן באיטינגן שבמחוז ביירן. בגיל 15 עבר לפורדא ללמוד אצל רבי יוסף שטיינהרט. בגיל 18 עבר לפראג, שם למד, בין השאר, אצל ה"נודע ביהודה" רבי יחזקאל לנדא. בגיל 22 | בילדותו נחשב עילוי ובגיל אחת עשרה נשלח ללמוד בישיבתו של רבי יעקב קצנלבויגן באיטינגן שבמחוז ביירן. בגיל 15 עבר לפורדא ללמוד אצל רבי יוסף שטיינהרט. בגיל 18 עבר לפראג, שם למד, בין השאר, אצל ה"נודע ביהודה" רבי [[יחזקאל לנדא]]. בגיל 22 [[נישואין|נשא]] את בתו של גימפל פרוסטיץ מניקלשבורג, ועבר ללמוד שם אצל רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], מראשי החסידות ורב המקום, אליו התקרב מאוד. | ||
לפי מסורת | לפי מסורת ה[[חסידים]], מגיל צעיר נהג בפרישות, בתעניות ובסגפנות, עד שרבי [[זושא מאניפולי]]{{הערה|לגרסאות אחרות, היה זה רבי [[אלימלך מליז'ענסק|אלימלך]].}} נזף בו על שהוא מסתגף ומאז רק צמצם במאכלו. | ||
== ברבנות == | == ברבנות == | ||
בשנת [[תקמ"ח]] מונה לדיין בניקלשבורג בימי רבנות רבי שמעלקא מניקלשבורג. לאחר מכן מונה לרב בלונדנבורג (מורביה), שם כיהן שנה וחצי, ובססובר (שוסבורג) | בשנת [[תקמ"ח]] מונה לדיין בניקלשבורג בימי רבנות רבי שמעלקא מניקלשבורג. לאחר מכן מונה לרב בלונדנבורג (מורביה), שם כיהן שנה וחצי, ובססובר (שוסבורג) ב[[הונגריה]], שם כיהן כשנה. בשנת [[תקמ"ט]], לאחר פטירת רבו נתקבל להיות רבה של ניקלשבורג ורבה של מורביה, ועמד בראש הישיבה בניקלשבורג שמנתה בשיאה כארבע מאות תלמידים. בניקלשבורג כיהן במשך 40 שנה, עד לפטירתו. | ||
הרב בנט עסק כל ימיו | הרב בנט עסק כל ימיו ב[[ש"ס]] ופוסקים וגם עסק בתחומים נוספים של התורה ביניהם [[מקרא]], [[קבלה]] ו[[דקדוק עברי]]. בתולדות ר' [[יהודה אסאד]] אשר היה תלמידו, מסופר כי קיבל רשות מרבו ללמוד קבלה. | ||
== עם אדמו"ר האמצעי == | == עם [[אדמו"ר האמצעי]] == | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] התראה עמו. | [[אדמו"ר האמצעי]] התראה עמו. | ||
בקשר לכך כתב מכתב אל חתנו [[אדמו"ר הצמח צדק]], | בקשר לכך כתב מכתב אל חתנו [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובו כותב שרבי מרדכי שאל אותו אם צריך לברך על מי המעיינות, כיוון ששותים אותם רק לרפואה, ורבינו ענה לו שצריך לברך, מפני שאין זה דומה לשאר סמי המרפא שאף אם מרפאים בדבר ידוע אבל יכולים לקלקל בענין אחר, מה שאין כן במי מעיינות, שמנקים ומבריאים את ה[[גוף]] כולו. והודה לו רבי מרדכי. | ||
רבינו משבח אותו מאד וכותב: הלואי היו כמותו כל רבני וגאוני ארץ. | |||
כן ביקש רבי מרדכי את רבינו לשלוח לו את ספריו. ורבנו כותב במכתבו אל חתנו [[אדמו"ר הצמח צדק]] לשלוח לו את הספרים, ומציין לו ששיבח אותו לפניו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&hilite=52a65474-004e-4d1d-9699-e45031ec684f&st=עקיבא+איגר אוצר סיפורי חב"ד בשם ילקוטי סיפורים עמוד פו].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבני ערים]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:43, 29 במרץ 2023
רבי מרדכי בנט (באידיש: באנעט) (מכונה מהר"ם בנט; תקי"ג - י"ג באב תקפ"ט) היה רבה של ניקלשבורג וחבל מורביה (בצ'כית מיקולוב, Mikulov), ומחשובי רבני צ'כיה.
ימיו הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשורגא (כיום בהונגריה). אביו, אברהם ביא (ר"ת: בן יהודה אשכנזי), היה מצאצאי ה"חכם צבי" ר' צבי הירש אשכנזי, ומצד אימו הוא היה צאצא של רבי נפתלי כ"ץ. מכיוון שהרב בנט גדל מגיל חמש בבית אם אמו בניקלשבורג, הוא נקרא בנט (או בנעט), כשם משפחת אמו.
בילדותו נחשב עילוי ובגיל אחת עשרה נשלח ללמוד בישיבתו של רבי יעקב קצנלבויגן באיטינגן שבמחוז ביירן. בגיל 15 עבר לפורדא ללמוד אצל רבי יוסף שטיינהרט. בגיל 18 עבר לפראג, שם למד, בין השאר, אצל ה"נודע ביהודה" רבי יחזקאל לנדא. בגיל 22 נשא את בתו של גימפל פרוסטיץ מניקלשבורג, ועבר ללמוד שם אצל רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, מראשי החסידות ורב המקום, אליו התקרב מאוד.
לפי מסורת החסידים, מגיל צעיר נהג בפרישות, בתעניות ובסגפנות, עד שרבי זושא מאניפולי[1] נזף בו על שהוא מסתגף ומאז רק צמצם במאכלו.
ברבנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקמ"ח מונה לדיין בניקלשבורג בימי רבנות רבי שמעלקא מניקלשבורג. לאחר מכן מונה לרב בלונדנבורג (מורביה), שם כיהן שנה וחצי, ובססובר (שוסבורג) בהונגריה, שם כיהן כשנה. בשנת תקמ"ט, לאחר פטירת רבו נתקבל להיות רבה של ניקלשבורג ורבה של מורביה, ועמד בראש הישיבה בניקלשבורג שמנתה בשיאה כארבע מאות תלמידים. בניקלשבורג כיהן במשך 40 שנה, עד לפטירתו.
הרב בנט עסק כל ימיו בש"ס ופוסקים וגם עסק בתחומים נוספים של התורה ביניהם מקרא, קבלה ודקדוק עברי. בתולדות ר' יהודה אסאד אשר היה תלמידו, מסופר כי קיבל רשות מרבו ללמוד קבלה.
עם אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר האמצעי התראה עמו.
בקשר לכך כתב מכתב אל חתנו אדמו"ר הצמח צדק, ובו כותב שרבי מרדכי שאל אותו אם צריך לברך על מי המעיינות, כיוון ששותים אותם רק לרפואה, ורבינו ענה לו שצריך לברך, מפני שאין זה דומה לשאר סמי המרפא שאף אם מרפאים בדבר ידוע אבל יכולים לקלקל בענין אחר, מה שאין כן במי מעיינות, שמנקים ומבריאים את הגוף כולו. והודה לו רבי מרדכי.
רבינו משבח אותו מאד וכותב: הלואי היו כמותו כל רבני וגאוני ארץ.
כן ביקש רבי מרדכי את רבינו לשלוח לו את ספריו. ורבנו כותב במכתבו אל חתנו אדמו"ר הצמח צדק לשלוח לו את הספרים, ומציין לו ששיבח אותו לפניו[2].
הערות שוליים
- ↑ לגרסאות אחרות, היה זה רבי אלימלך.
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד בשם ילקוטי סיפורים עמוד פו.