ו' קצוות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''שש קצוות''' הוא לשונו של [[ספר יצירה]], המתאר את שש הגבולות של העולם: למעלה ולמטה, וארבע רוחות השמים. מבואר כי שש קצוות הם ששת ה[[מידות]].  
'''שש קצוות''' הוא לשונו של [[ספר יצירה]]{{מקור}}, המתאר את שש הגבולות של העולם: למעלה ולמטה, וארבע רוחות השמים. מבואר{{מקור}} כי שש קצוות הם ששת ה[[מידות]].  


==ביאור==
==ביאור==
שש קצוות המוזכרות בספר יצירה הם: למעלה, למטה, מזרח, מערב, צפון, דרום. מבואר כי שש קצוות אלו הם ששת ה[[מידות]]. ש[[חסד]] הוא כנגד דרום, [[גבורה]] הוא כנגד צפון, [[תפארת]] הוא כנגד מערב, [[נצח]] הוא כנגד מעלה, [[הוד]] כנגד מטה, ו[[יסוד]] כנגד מזרח.
שש קצוות המוזכרות בספר יצירה הם: למעלה, למטה, מזרח, מערב, צפון, דרום. מבואר כי שש קצוות אלו הם ששת ה[[מידות]]. כאשר [[חסד]] הוא כנגד דרום, [[גבורה]] הוא כנגד צפון, [[תפארת]] הוא כנגד מזרח, [[נצח]] הוא כנגד מעלה, [[הוד]] כנגד מטה, ו[[יסוד]] כנגד מערב.


והענין הוא כי [[הקב"ה]] נקרא בשם מקום, שנקרא "מקומו של עולם". והענין הוא שעל ידי מידת [[מלכות|מלכותו]] של [[הקב"ה]] נמשך בחינת עולם, שהוא מציאות בגלוי ויש של שש קצוות, מעלה ומטה, צפון ודרום, מזרח ומערב. ולהיות [[כח הפועל בנפעל]], הרי שבכח הפועל האלוקי יש ששה קצוות רוחניים, שבחינת מעלה ומטה ברוחניות הוא מה ש[[אור אין סוף]] [[למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית]], וצפון ודרום ומזרח ומערב הוא בחינת כח ההתפשטות לד' סטרין לאורך ורוחב ימין ושמאל וכו'. ומששת קצוות הרוחניים האלו נמשך מאין ליש ששה קצוות גשמיים הנקרא מקום גשמי.


ובכל עולם נקראים השש קצוות מקומו של עולם זה, ששש קצוות של [[עולם העשיה]] נקראים בשם מקומו של עולם העשיה, ושש קצוות של [[עולם היצירה]] נקראים בשם מקום של עולם היצירה. וזהו ענין "ברוך כבוד ה' ממקומו" וכן מאמר רז"ל "הוא מקומו של עולם ואין עולם מקומו".
על כך רומז גם מאמר חז"ל, ש[[הקב"ה]] נקרא "מקומו של עולם"<ref>נושא זה הוא גם המשמעות של הפסוק "ברוך כבוד ה' ממקומו" וכן מאמר רז"ל "הוא מקומו של עולם ואין עולם מקומו".</ref>{{מקור}}. כלומר, על ידי מידת ה[[מלכות]] נוצר ה[[עולם|עולם העשיה הגשמי]], שבו לכל דבר יש אורך, רוחב ועומק (שהם ששת הקצוות) וזו הגדרת המקום הגשמי{{מקור}}.
 
הגדרת המקום הגשמי נובעת מהגדרת המקום הרוחני (כפי שכל [[יש גשמי]] מגיע משורש רוחני). המשמעות הרוחנית היא:
'''מעלה ומטה''' - [[אור אין סוף]] [[למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית]]
'''צפון, דרום, מזרח ומערב''' - כח ההתפשטות של [[הקב"ה]].{{מקור}}
 
ומקצוות רוחניים אלו, [[אור אין סוף]] המתפשט, נוצר היש. לכן גם הגדרתו של היש הגשמי היא על ידי הקצוות הגשמיים.{{מקור}}
 
גם בעולמות [[בי"ע]] ישנם הקצוות הרוחניים, המשתלשלים גם משורשם ב[[אור אין סוף]] כפי שהוזכר קודם. קצוות אלו יוצרים את הגדרתם של עולמות [[בי"ע]].{{מקור}}
 
"ואמרו (פרקי ר"א פמ"ח) חמש אצבעות יש לו להקב"ה, וכולן סוד גדול, קטנה שבהן הראה לנח מעשה התיבה שנאמר "וזה אשר תעשה אותה", הכנוי ליסוד והתיבה למלכות. שניה, בה הכה את המצרים והיא כנגד הוד, שלישית כתב בה את הלוחות והיא כנגד נצח, רביעית הראה למשה שיתנו למשה שקלים והיא כנגד חסד, שבחסד יפדו מן הנגף, חמישית היא כנגד כל היד היא האצבע הגדולה עתיד להכות בה את אדום שנאמר "תרום ידך על צריך" היא כנגד הגבורה שנקראת מדת דין הקשה. והקב"ה הוא הת"ת. וחמש אצבעות שלו הם חמש ספירות אלו:" (ר' יצחק ונה, בספרו "רכב אלקים").
 
{{ערך מורחב|ערך=[[רוחות העולם]]}}


==התכללותם==
==התכללותם==
שש קצוות מתכללים ב[[י"ב גבולי אלכסון]].
צורת ההתכללות של ו' הקצוות, היא [[י"ב גבולי אלכסון]]{{מקור}}. אלו הם חיבורים בין כל 2 מידות (=קצוות) ביניהן, כך שנוצרים סך הכל 12 חיבורים.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 16: שורה 27:


[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ספר יצירה]]
[[קטגוריה:ספר יצירה]]

גרסה אחרונה מ־11:41, 29 במרץ 2023

שש קצוות הוא לשונו של ספר יצירה[דרוש מקור], המתאר את שש הגבולות של העולם: למעלה ולמטה, וארבע רוחות השמים. מבואר[דרוש מקור] כי שש קצוות הם ששת המידות.

ביאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

שש קצוות המוזכרות בספר יצירה הם: למעלה, למטה, מזרח, מערב, צפון, דרום. מבואר כי שש קצוות אלו הם ששת המידות. כאשר חסד הוא כנגד דרום, גבורה הוא כנגד צפון, תפארת הוא כנגד מזרח, נצח הוא כנגד מעלה, הוד כנגד מטה, ויסוד כנגד מערב.


על כך רומז גם מאמר חז"ל, שהקב"ה נקרא "מקומו של עולם"[1][דרוש מקור]. כלומר, על ידי מידת המלכות נוצר העולם העשיה הגשמי, שבו לכל דבר יש אורך, רוחב ועומק (שהם ששת הקצוות) וזו הגדרת המקום הגשמי[דרוש מקור].

הגדרת המקום הגשמי נובעת מהגדרת המקום הרוחני (כפי שכל יש גשמי מגיע משורש רוחני). המשמעות הרוחנית היא: מעלה ומטה - אור אין סוף למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית צפון, דרום, מזרח ומערב - כח ההתפשטות של הקב"ה.[דרוש מקור]

ומקצוות רוחניים אלו, אור אין סוף המתפשט, נוצר היש. לכן גם הגדרתו של היש הגשמי היא על ידי הקצוות הגשמיים.[דרוש מקור]

גם בעולמות בי"ע ישנם הקצוות הרוחניים, המשתלשלים גם משורשם באור אין סוף כפי שהוזכר קודם. קצוות אלו יוצרים את הגדרתם של עולמות בי"ע.[דרוש מקור]

"ואמרו (פרקי ר"א פמ"ח) חמש אצבעות יש לו להקב"ה, וכולן סוד גדול, קטנה שבהן הראה לנח מעשה התיבה שנאמר "וזה אשר תעשה אותה", הכנוי ליסוד והתיבה למלכות. שניה, בה הכה את המצרים והיא כנגד הוד, שלישית כתב בה את הלוחות והיא כנגד נצח, רביעית הראה למשה שיתנו למשה שקלים והיא כנגד חסד, שבחסד יפדו מן הנגף, חמישית היא כנגד כל היד היא האצבע הגדולה עתיד להכות בה את אדום שנאמר "תרום ידך על צריך" היא כנגד הגבורה שנקראת מדת דין הקשה. והקב"ה הוא הת"ת. וחמש אצבעות שלו הם חמש ספירות אלו:" (ר' יצחק ונה, בספרו "רכב אלקים").

ערך מורחב – רוחות העולם

התכללותם[עריכה | עריכת קוד מקור]

צורת ההתכללות של ו' הקצוות, היא י"ב גבולי אלכסון[דרוש מקור]. אלו הם חיבורים בין כל 2 מידות (=קצוות) ביניהן, כך שנוצרים סך הכל 12 חיבורים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. נושא זה הוא גם המשמעות של הפסוק "ברוך כבוד ה' ממקומו" וכן מאמר רז"ל "הוא מקומו של עולם ואין עולם מקומו".