יהודה לייב חסדן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==חסיד 3 אדמו"רים== | ==חסיד 3 אדמו"רים== | ||
נולד | נולד בדאווידאווקע לאביו ר' הירש בער חסדן. | ||
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]]. | משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
אדמו"ר הריי"צ באגרת לנכד הרב [[ישראל חסדן]] גילה כי ברשימותיו ישנם סיפורים אודות הסבא ר' לייב חסדן{{הערה|חסדי ישראל פרק ב}}. | אדמו"ר הריי"צ באגרת לנכד הרב [[ישראל חסדן]] גילה כי ברשימותיו ישנם סיפורים אודות הסבא ר' לייב חסדן{{הערה|חסדי ישראל פרק ב}}. | ||
כיהן כשוחט בעיירה סעביש ברוסיה. בשנים הבאות עבר ל[[הומיל]]. | |||
כינוהו "דער סעבישער שוחט", והחשיבוהו כתלמיד חכם גדול. בתקופה נהג להתפלל שחרית בציבור ורק בשעה 10 הלך לבית | |||
השחיטה ובשעות אחר הצהרים היו מצרפים את ר' לייב לדיינות בבית הדין{{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות מ[[הומיל]] החסידית}}. | |||
== למדן מופלג== | == למדן מופלג== | ||
גרסה מ־06:58, 29 במרץ 2023
הרה"ח ר' יהודה לייב חסדן (לייבקע האמליער), היה מחשובי חסידי חב"ד בהומיל. ומגדולי חסידי אדמו"ר המהר"ש.
חסיד 3 אדמו"רים
נולד בדאווידאווקע לאביו ר' הירש בער חסדן.
משפחת חסדן מיוחסת לחסיד אדמו"ר הזקן הרב זלמן זעזמער.
בצעירותו זכה לבקר אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.
אדמו"ר המהר"ש חיבבו וכינהו "מיין לייבקע".
היה חסידם של אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.
אדמו"ר הריי"צ באגרת לנכד הרב ישראל חסדן גילה כי ברשימותיו ישנם סיפורים אודות הסבא ר' לייב חסדן[1].
כיהן כשוחט בעיירה סעביש ברוסיה. בשנים הבאות עבר להומיל.
כינוהו "דער סעבישער שוחט", והחשיבוהו כתלמיד חכם גדול. בתקופה נהג להתפלל שחרית בציבור ורק בשעה 10 הלך לבית השחיטה ובשעות אחר הצהרים היו מצרפים את ר' לייב לדיינות בבית הדין[2].
למדן מופלג
ר' לייב נחשב ללמדן מופלג ובהומיל סיפרו כי יש לו ידיעה רחבה בש"ס.
משפחתו
- בנו ר' דוד יצחק חסדן
- בנו ר' זלמן חסדן - מחשובי חסידי חב"ד בהומיל
- בנו ר' שמואל חסדן - מעסקני חב"ד בליבוי
- נכדו הרב ישראל חסדן - רב ועסקן חב"די בשבדיה ודרום אפריקה
- נינו הרב דוד יצחק חסדן- שליח הרבי ביוהנסבורג
לקריאה נוספת
- חסדי ישראל תשפ"ג, תולדות נכדו הרב ישראל חסדן
- ↑ חסדי ישראל פרק ב
- ↑ חסדי ישראל, פרק זכרונות מהומיל החסידית