שמעון מנשה חייקין: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''שמעון מנשה חייקין''' ([[תקנ"ח]]-[[כ"ט סיון]] [[תרנ"ג]]) היה רבה של קהילת חב"ד | ר' '''שמעון מנשה חייקין''' ([[תקנ"ח]]-[[כ"ט סיון]] [[תרנ"ג]]) היה רבה של [[קהילת חב"ד בחברון]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[שקלוב]] בשנת [[תקנ"ח]], ובילדותו זכה להסתופף בחצרו של אדמו"ר הזקן. | נולד ב[[שקלוב]] בשנת [[תקנ"ח]] לאביו ר' משה חייקין{{הערה|אחיו של ר' [[צבי הירש חייקין]].}}, ובילדותו זכה להסתופף בחצרו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
בגיל 18 בשנת [[תקע"ו]] ועלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[צפת]]. כאשר [[אדמו"ר האמצעי]] הורה לחסידיו שב[[ארץ הקודש]] להתיישב ב[[חברון]] בשנת [[תקפ"ג]] היה הוא מהראשונים שעברו מצפת לחברון, ובהמשך נהיה לרב קהילת חב"ד חברון. | בגיל 18 בשנת [[תקע"ו]] ועלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[צפת]]. כאשר [[אדמו"ר האמצעי]] הורה לחסידיו שב[[ארץ הקודש]] להתיישב ב[[חברון]] בשנת [[תקפ"ג]] היה הוא מהראשונים שעברו מצפת לחברון, ובהמשך נהיה לרב קהילת חב"ד חברון. | ||
זמן קצר לאחר התיישבותו בחברון כבר היה מראשי הפעילים בקהילה ונסע כ[[שד"ר]] ל[[רוסיה]] וניצל את ההזדמנות להתראות עם | זמן קצר לאחר התיישבותו בחברון כבר היה מראשי הפעילים בקהילה ונסע כ[[שד"ר]] ל[[רוסיה]] וניצל את ההזדמנות להתראות עם אדמו"ר האמצעי וחזר לחברון. כשחזר לחברון שימש בה כ[[שו"ב]] והתעסק בעניני העדה ומשנת [[תר"ג]] ואילך מופיע שמו בין ממוני עדת חב"ד. | ||
לערך בשנת [[תקצ"ז]] התחיל להתעסק בהוראה; כנראה כעוזר לרב המגיד ר' [[שמואל סגל]] מראהאטשוב, אבל רק לאחר פטירתו עלה על כסא הרבנות. | לערך בשנת [[תקצ"ז]] התחיל להתעסק בהוראה; כנראה כעוזר לרב המגיד ר' [[שמואל סגל]] מראהאטשוב, אבל רק לאחר פטירתו עלה על כסא הרבנות. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
במסגרת עבודתו בניהול קופת "[[כולל חב"ד]]" הוא נסע פעם אל אדמו"ר [[הצמח צדק]] ל[[ליובאוויטש]]. | במסגרת עבודתו בניהול קופת "[[כולל חב"ד]]" הוא נסע פעם אל אדמו"ר [[הצמח צדק]] ל[[ליובאוויטש]]. | ||
משרותיו היו | משרותיו היו רבות ומגוונות: הוא נרשם ב"מפקד תרט"ו" למשל, כראב"ד, ראש ישיבה, פרנס, עומד בראש חברת הכנסת כלה, גבאי חברה בקור חולים ולינה, ואחד משליחי הציבור בימים הנוראים. הדיינים שבבית דינו הם ר' [[אברהם דובער חיטריק]] מסענע ור' [[נחום אריה סגל]] מראהאטשוב. | ||
ב[[כ"ט סיון]] [[תרנ"ג]] נפטר הרב שמעון מנשה, ובכבוד גדול למאד הובל לקבורה, כל תושבי [[חברון]] ספרדים ואשכנזים השתתפו בהלוויתו והשתתפו ב[[הספד]]{{הערה|1=[limudtora.co.il/?app=sale&id=264#.XqinOGhvZPY תיאור מעמד הקבורה].}}. | ב[[כ"ט סיון]] [[תרנ"ג]] נפטר הרב שמעון מנשה, ובכבוד גדול למאד הובל לקבורה, כל תושבי [[חברון]] ספרדים ואשכנזים השתתפו בהלוויתו והשתתפו ב[[הספד]]{{הערה|1=[limudtora.co.il/?app=sale&id=264#.XqinOGhvZPY תיאור מעמד הקבורה].}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
בין בני משפחתו נמנים: אשתו ששמה היה "זיסא", או "זיסל"{{הערה|1=יש משערים שהייתה בתו של רבי ישראל משקלוב שעלה לארץ יחד עימו באותה תקופה.}}. אשתו השניה דבורה, בנו אברהם שככל הנראה נפטר או עזב את [[חברון]] לפני תרט"ו. בנו חורגו (בן אשתו השנייה) משה מרדכי, חתנו של ר' [[עקיבא יוסף שלזינגר]], שהו"ל את ספרו "ברית עולם" בתוספות הערותיו{{הערה|1=ירושלים תרס"ב-ג.}}. | בין בני משפחתו נמנים: אשתו ששמה היה "זיסא", או "זיסל"{{הערה|1=יש משערים שהייתה בתו של רבי ישראל משקלוב שעלה לארץ יחד עימו באותה תקופה.}}. אשתו השניה דבורה, בנו אברהם שככל הנראה נפטר או עזב את [[חברון]] לפני תרט"ו. בנו חורגו (בן אשתו השנייה) משה מרדכי, חתנו של ר' [[עקיבא יוסף שלזינגר]], שהו"ל את ספרו "ברית עולם" בתוספות הערותיו{{הערה|1=ירושלים תרס"ב-ג.}}, ושימש כגבאי בית הכנסת חב"ד בעיר העתיקה. | ||
הוא היה גם מחותן של ר' [[אליהו יוסף מדריבין]], נכדתו ראשה רבקה לבית רבינוביץ הייתה אשתו של דוד צבי ריבלין, בנו של ר' אליהו יוסף מדריבין. | הוא היה גם מחותן של ר' [[אליהו יוסף מדריבין]], נכדתו ראשה רבקה לבית רבינוביץ הייתה אשתו של דוד צבי ריבלין, בנו של ר' אליהו יוסף מדריבין. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
[[קטגוריה:אישים בחברון]] | [[קטגוריה:אישים בחברון]] | ||
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] | [[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] | ||
גרסה מ־20:58, 18 במרץ 2023
ר' שמעון מנשה חייקין (תקנ"ח-כ"ט סיון תרנ"ג) היה רבה של קהילת חב"ד בחברון.
תולדות חיים
נולד בשקלוב בשנת תקנ"ח לאביו ר' משה חייקין[1], ובילדותו זכה להסתופף בחצרו של אדמו"ר הזקן.
בגיל 18 בשנת תקע"ו ועלה לארץ הקודש והתיישב בצפת. כאשר אדמו"ר האמצעי הורה לחסידיו שבארץ הקודש להתיישב בחברון בשנת תקפ"ג היה הוא מהראשונים שעברו מצפת לחברון, ובהמשך נהיה לרב קהילת חב"ד חברון.
זמן קצר לאחר התיישבותו בחברון כבר היה מראשי הפעילים בקהילה ונסע כשד"ר לרוסיה וניצל את ההזדמנות להתראות עם אדמו"ר האמצעי וחזר לחברון. כשחזר לחברון שימש בה כשו"ב והתעסק בעניני העדה ומשנת תר"ג ואילך מופיע שמו בין ממוני עדת חב"ד.
לערך בשנת תקצ"ז התחיל להתעסק בהוראה; כנראה כעוזר לרב המגיד ר' שמואל סגל מראהאטשוב, אבל רק לאחר פטירתו עלה על כסא הרבנות.
כינויו
לעומת ר' שמואל הנ"ל, המכונה תמיד בשם "מגיד", נקרא ר' שמעון מנשה בשם "ראב"ד לעדת האשכנזים בחברון". הוא יסד בית-דין מיוחד לעדת חב"ד שבחברון, והוא עמד בראשו. מאז היו כל עניני העדה נחתכים על פיו. בתפקיד זה כיהן ככל הנראה עד שנת תרמ"ז לערך, שאז מינה לעצמו ממלא מקום. מעת שעלה על כסא הרבנות בחברון הוא חתום ראשון על כל כתבי ראשי העדה.
במסגרת עבודתו בניהול קופת "כולל חב"ד" הוא נסע פעם אל אדמו"ר הצמח צדק לליובאוויטש.
משרותיו היו רבות ומגוונות: הוא נרשם ב"מפקד תרט"ו" למשל, כראב"ד, ראש ישיבה, פרנס, עומד בראש חברת הכנסת כלה, גבאי חברה בקור חולים ולינה, ואחד משליחי הציבור בימים הנוראים. הדיינים שבבית דינו הם ר' אברהם דובער חיטריק מסענע ור' נחום אריה סגל מראהאטשוב.
בכ"ט סיון תרנ"ג נפטר הרב שמעון מנשה, ובכבוד גדול למאד הובל לקבורה, כל תושבי חברון ספרדים ואשכנזים השתתפו בהלוויתו והשתתפו בהספד[2].
משפחתו
בין בני משפחתו נמנים: אשתו ששמה היה "זיסא", או "זיסל"[3]. אשתו השניה דבורה, בנו אברהם שככל הנראה נפטר או עזב את חברון לפני תרט"ו. בנו חורגו (בן אשתו השנייה) משה מרדכי, חתנו של ר' עקיבא יוסף שלזינגר, שהו"ל את ספרו "ברית עולם" בתוספות הערותיו[4], ושימש כגבאי בית הכנסת חב"ד בעיר העתיקה.
הוא היה גם מחותן של ר' אליהו יוסף מדריבין, נכדתו ראשה רבקה לבית רבינוביץ הייתה אשתו של דוד צבי ריבלין, בנו של ר' אליהו יוסף מדריבין.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ אחיו של ר' צבי הירש חייקין.
- ↑ [limudtora.co.il/?app=sale&id=264#.XqinOGhvZPY תיאור מעמד הקבורה].
- ↑ יש משערים שהייתה בתו של רבי ישראל משקלוב שעלה לארץ יחד עימו באותה תקופה.
- ↑ ירושלים תרס"ב-ג.