שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב החסיד רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של | [[הרב]] [[החסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות רעפקא, סטארדוב, והומיל, ובן אדמו"ר מרצ'יצ'ה, רבי [[שלום בער שניאורסאהן]], שהיה בן הרה"ק הרב [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל מקאפוסט]], בן כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] נ"ע זי"ע. | ||
רבי שניאור זלמן היה ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]] זי"ע. | |||
רבי שניאור זלמן היה ממקורבי אדמו"ר הרש"ב זי"ע. | |||
ר' שניאור זלמן היה שילוב מיוחד של [[תורה]], [[חסידות]], אצילות, נעם ופשטות. בקיאותו ב[[תורת החסידות]] עשתה לה שם דבר. | ר' שניאור זלמן היה שילוב מיוחד של [[תורה]], [[חסידות]], אצילות, נעם ופשטות. בקיאותו ב[[תורת החסידות]] עשתה לה שם דבר. | ||
היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. | היה לו [[זכרון]] נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. | ||
כשרונותיו הגדולים, וכשרון | כשרונותיו הגדולים, וכשרון ה[[דיבור]] שלו, גרמו לבני העיר לאהוב לשמוע אותו, ולאהוב לשמוע את מאמרי ה[[דא"ח]], אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה. | ||
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב כ"ק [[[אדמו"ר הרש"ב]] זיע"א, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן. | כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב כ"ק [[[אדמו"ר הרש"ב]] זיע"א, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן. | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
גרסה מ־05:07, 22 במרץ 2010
הרב החסיד רבי שניאור זלמן שניאורסאהן, היה רבה של העיירות רעפקא, סטארדוב, והומיל, ובן אדמו"ר מרצ'יצ'ה, רבי שלום בער שניאורסאהן, שהיה בן הרה"ק הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע זי"ע.
רבי שניאור זלמן היה ממקורבי אדמו"ר הרש"ב זי"ע.
ר' שניאור זלמן היה שילוב מיוחד של תורה, חסידות, אצילות, נעם ופשטות. בקיאותו בתורת החסידות עשתה לה שם דבר.
היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם.
כשרונותיו הגדולים, וכשרון הדיבור שלו, גרמו לבני העיר לאהוב לשמוע אותו, ולאהוב לשמוע את מאמרי הדא"ח, אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב כ"ק [[[אדמו"ר הרש"ב]] זיע"א, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן.