שעשועי המלך בעצמותו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
עם זאת, אצל הנבראים למטה, התענוג נוצר אצל האדם מדבר שלא היה לו עד עתה והתווסף לו, אך אצל הקב"ה, שאין שום דבר שהוא באמת 'מחוץ' אליו - אמיתית התענוג הוא 'שעשועי המלך בעצמותו', שהוא והעתנוג שלו - הם דבר אחד, וכל שאר השעשועים שמיוחסים לקב"ה, הם תענוג מכך שמשפיע (ולא ממה שהוא 'מקבל', כפי שזה אצל הנבראים){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/27a.htm לקוטי תורה שיר השירים כז, א].}}.
עם זאת, אצל הנבראים למטה, התענוג נוצר אצל האדם מדבר שלא היה לו עד עתה והתווסף לו, אך אצל הקב"ה, שאין שום דבר שהוא באמת 'מחוץ' אליו - אמיתית התענוג הוא 'שעשועי המלך בעצמותו', שהוא והעתנוג שלו - הם דבר אחד, וכל שאר השעשועים שמיוחסים לקב"ה, הם תענוג מכך שמשפיע (ולא ממה שהוא 'מקבל', כפי שזה אצל הנבראים){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/27a.htm לקוטי תורה שיר השירים כז, א].}}.


(התורה היא שעשועיו של המלך דווקא, ולכן דוד המלך נענש על כך שאמר 'תורתך שעשועי' ו'זמירות'{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_4852/ אגרות הקודש ו', 'דוד זמירות קרית להו']. [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/43/352.htm המשך תער"ב חלק ראשון פרשת ואתחנן תרע"ג, עמוד שנב]. ועוד.}}).
(התורה היא שעשועיו של המלך דווקא, ולכן דוד המלך נענש על כך שאמר 'תורתך שעשועי' ו'זמירות'{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%95%27 קונטרס אחרון בתניא, פרק ו' 'דוד זמירות קרית להו'] ([https://abc770.org/article_node_4852/ עם ביאור]). [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/43/352.htm המשך תער"ב חלק ראשון פרשת ואתחנן תרע"ג, עמוד שנב]. ועוד.}}).


התגלות בחינה זו של התענוגים העצמיים, היא דווקא בהמשכת התורה למטה וקיומה בפועל על ידי בני ישראל, כלשון הפסוק "ושעשועי - את בני אדם"{{הערה|1=מבואר במקומות רבים. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-3/25/32.htm מאמר יום ב' דחג השבועות תשכ"ד].}}, וזמן הגילוי שלה הוא ב[[שמחת תורה]] ועליה מברכים 'שהחיינו' בשמחת תורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/10/73.htm שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשי"ב].}}, ועיקר ההתגלות שלה יהיה לעתיד לבוא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/24/index.htm מאמר ד"ה 'אלפיים שנה קדמה תורה לעולם', ב' דחג השבועות תשי"א].}}.
התגלות בחינה זו של התענוגים העצמיים, היא דווקא בהמשכת התורה למטה וקיומה בפועל על ידי בני ישראל, כלשון הפסוק "ושעשועי - את בני אדם"{{הערה|1=מבואר במקומות רבים. ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-3/25/32.htm מאמר יום ב' דחג השבועות תשכ"ד].}}, וזמן הגילוי שלה הוא ב[[שמחת תורה]] ועליה מברכים 'שהחיינו' בשמחת תורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/10/73.htm שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשי"ב].}}, ועיקר ההתגלות שלה יהיה לעתיד לבוא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/24/index.htm מאמר ד"ה 'אלפיים שנה קדמה תורה לעולם', ב' דחג השבועות תשי"א].}}.

גרסה מ־20:00, 26 בדצמבר 2022

שעשועי המלך בעצמותו הוא מקור התענוגים בעצמותו ומהותו יתברך, שנמשך למטה ומתגלה על ידי לימוד התורה.

ביאור המושג

מקור הביטוי הוא בלשון הפסוק שנאמר על התורה "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת"[1], ובספר עמק המלך דרוש 'שעשוע המלך' (שמבאר בטעם הדבר שנקרא 'שעשוע', כי תענוג כולל רצוא ושוב, ולכן המילה שעשוע כוללת פעמיים את המילה 'שע', מלשון פניה[2], רצוב ושוב)[3].

האדם נברא בדוגמת הקב"ה, ואצל האדם למטה, מבין כוחות הנפש כח התענוג הוא הכח הגבוה והנעלה ביותר, המושרש בעצם הנפש, וכך גם אצל הקב"ה, כח התענוג הוא הוא הנעלה ביותר מבין הכוחות.

בחינה זו המכונה גם 'תענוג הפשוט', נקראת בלשון הפסוק "כי עמך מקור חיים", והיא באין ערוך לכל שאר התענוגים, ואפילו התענוגים האלוקיים הנעלים ביותר כמו גן עדן העליון[4], והיא כלולה בבחינת טהירו עילאה[5].


עם זאת, אצל הנבראים למטה, התענוג נוצר אצל האדם מדבר שלא היה לו עד עתה והתווסף לו, אך אצל הקב"ה, שאין שום דבר שהוא באמת 'מחוץ' אליו - אמיתית התענוג הוא 'שעשועי המלך בעצמותו', שהוא והעתנוג שלו - הם דבר אחד, וכל שאר השעשועים שמיוחסים לקב"ה, הם תענוג מכך שמשפיע (ולא ממה שהוא 'מקבל', כפי שזה אצל הנבראים)[6].

(התורה היא שעשועיו של המלך דווקא, ולכן דוד המלך נענש על כך שאמר 'תורתך שעשועי' ו'זמירות'[7]).

התגלות בחינה זו של התענוגים העצמיים, היא דווקא בהמשכת התורה למטה וקיומה בפועל על ידי בני ישראל, כלשון הפסוק "ושעשועי - את בני אדם"[8], וזמן הגילוי שלה הוא בשמחת תורה ועליה מברכים 'שהחיינו' בשמחת תורה[9], ועיקר ההתגלות שלה יהיה לעתיד לבוא[10].

באופן פרטי, הטעמים שבתורה נמשכים מהתענוג העליון העצמי[11].

ההתבוננות בענין זה הוא היסוד ללימוד התורה, כפי שפוסק אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו[12].

הערות שוליים

  1. ↑ משלי ח, ל.
  2. ↑ כמו 'ואל הבל ומנחתו לא שעה'.
  3. ↑ התבאר בלקוטי תורה במדבר יח, ד. מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים עמוד תקנה. ועוד.
  4. ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי הנחות תקע"ז עמוד קסד, ושם, שזהו פירוש הלשון "אין ערוך לך . . בעולם הזה . . לחיי העולם הבא".
  5. ↑ נר מצוה ותורה אור, שער היחוד, קכב, א.
  6. ↑ לקוטי תורה שיר השירים כז, א.
  7. ↑ קונטרס אחרון בתניא, פרק ו' 'דוד זמירות קרית להו' (עם ביאור). המשך תער"ב חלק ראשון פרשת ואתחנן תרע"ג, עמוד שנב. ועוד.
  8. ↑ מבואר במקומות רבים. ראו לדוגמא מאמר יום ב' דחג השבועות תשכ"ד.
  9. ↑ שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשי"ב.
  10. ↑ מאמר ד"ה 'אלפיים שנה קדמה תורה לעולם', ב' דחג השבועות תשי"א.
  11. ↑ איתא במדרש תילים, תורת שמואל תרל"ב חלק ב' עמוד תקג. שם עמוד תקסח. ועוד.
  12. ↑ או"ח סמ"ז ס"א. התבאר בהרחבה בשיחת יום שמחת תורה תש"כ סי"ב.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שעשועי_המלך_בעצמותו&oldid=576269"