הבדלים בין גרסאות בדף "לייב בעל היסורים"
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רבי '''לייב בעל היסורים''', מקובל לזהותו עם ר' לייב מטערקיש מאהילוב, שהיה מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]].<REF>כן נוקט גם בפשטות בספר אור הגליל מהרב שלום גפנר.</REF> | רבי '''לייב בעל היסורים''', מקובל לזהותו עם ר' לייב מטערקיש מאהילוב, שהיה מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]].<REF>כן נוקט גם בפשטות בספר אור הגליל מהרב שלום גפנר.</REF> | ||
| − | אמנם ישנם | + | אמנם ישנם הטועניםלזהותו עם ר' יהודא ליב בא"א אברהם יהושע העשל, שחתום יחד עם ממוני כולל חב"ד בחברון בשנת [[תקצ"ז]], או עם הרב ר' ליב מבעלז, המוזכר באיגרתו של ר' [[משה מייזליש]], שהינו שוהה באה"ק. |
דמותו אפופת מסתורין, ולא ידועים פרטים רבים על דמותו מעשיו ופועלו, בספר שערי ירושלים מסופר אודותיו "תחילת התיישבות האשכנזים הייתה על ידי הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב ז"ל מאנשי חב"ד, ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב בעל ייסורין. האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלוקים מרבים, ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש צפת, תיבנה ותיקומם, ונפטר שמה זקן ושבע ימים, וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה, רחמנא ליצלן, ישתטח על קברו ויעזרוהו, וכן עושין עד היום" . | דמותו אפופת מסתורין, ולא ידועים פרטים רבים על דמותו מעשיו ופועלו, בספר שערי ירושלים מסופר אודותיו "תחילת התיישבות האשכנזים הייתה על ידי הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב ז"ל מאנשי חב"ד, ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב בעל ייסורין. האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלוקים מרבים, ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש צפת, תיבנה ותיקומם, ונפטר שמה זקן ושבע ימים, וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה, רחמנא ליצלן, ישתטח על קברו ויעזרוהו, וכן עושין עד היום" . | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
== מקורות == | == מקורות == | ||
| − | + | חלק מהערך וכן התמונה הם מתוך האתר [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24467 חב"ד און ליין.] | |
| − | חלק מהערך וכן התמונה | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
| − | + | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24467 חב"ד און ליין.] | |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
גרסה מ־05:46, 19 במרץ 2010
רבי לייב בעל היסורים, מקובל לזהותו עם ר' לייב מטערקיש מאהילוב, שהיה מגדולי תלמידיו של אדמו"ר הזקן.[1]
אמנם ישנם הטועניםלזהותו עם ר' יהודא ליב בא"א אברהם יהושע העשל, שחתום יחד עם ממוני כולל חב"ד בחברון בשנת תקצ"ז, או עם הרב ר' ליב מבעלז, המוזכר באיגרתו של ר' משה מייזליש, שהינו שוהה באה"ק.
דמותו אפופת מסתורין, ולא ידועים פרטים רבים על דמותו מעשיו ופועלו, בספר שערי ירושלים מסופר אודותיו "תחילת התיישבות האשכנזים הייתה על ידי הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב ז"ל מאנשי חב"ד, ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב בעל ייסורין. האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלוקים מרבים, ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש צפת, תיבנה ותיקומם, ונפטר שמה זקן ושבע ימים, וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה, רחמנא ליצלן, ישתטח על קברו ויעזרוהו, וכן עושין עד היום" .
רבי לייב היה מראשוני חסידי חב"ד שהתיישבו בחברון. לקראת זקנותו עבר לדור בעיר צפת.[2]
מפי השמועה, שמו בעל הייסורים נדבק בו, בשל ייסורים רבים אותם עבר, חלקם על ידי המתנגדים לתנועת החסידות.
אדמו"ר הזקן אמר עליו כי הוא מופשט לגמרי מן העולם הזה, ואף מינה אותו להדריך ולנהל את האברכים הצעירים.
הוא נפטר בשנת בטו מרחשון תקצ"ז ומנוחתו כבוד בצפת, אחרי החלקה הצבאית.
מקובל שלפני הסתלקותו הבטיח לעזור לכל מי שיזדקק לישועה וישתטח על קברו, באמירת כל התהילים ברציפות בערב שבת אחרי חצות.
עקב כך עולים מאות לקברו בכל שנה, בינהם גם מתנגדים ואנשים אשר שייכים לחסידות הכללית.
מקורות
חלק מהערך וכן התמונה הם מתוך האתר חב"ד און ליין.
