ילקוט שמעוני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעריכה}} '''ילקוט שמעוני''' הוא ספר המלקט מדרשים קדומים על התנ"ך. לא ידוע רבות על מחבר...")
 
(ביטול גרסה 568571 של רוסיהאוקראינה (שיחה))
תגית: ביטול
 
(9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
[[קובץ:ילקוט שמעוני.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|שער הילקוט]]
'''ילקוט שמעוני''' הוא ספר המלקט [[מדרש]]ים קדומים על ה[[תנ"ך]].
'''ילקוט שמעוני''' הוא ספר המלקט [[מדרש]]י חז"ל קדומים על ה[[תורה]] ה[[נביאים]] וה[[כתובים]].


לא ידוע רבות על מחבר הילקוט או על זמן יצירתו. [[החיד"א]] כותב כי הרב [[שמעון אשכנזי]] מ[[פרנקפורט]] הוא שחיבר את הילקוט הקרוי על שמו.  
==מבנה הספר==
הספר בנוי מפרקים הקרויים "רמזים" על פי סּדר התנ"ך, כאשר בכל רמז מובא סיפור או אמרה וכדומה בשם אחד מחז"ל.


מדרשי הילקוט מלוקטים מ[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]], מה[[ספרא]] ה[[מכילתא]], [[מדרש רבה]] ו[[מדרש תהלים]], [[אבות דרבי נתן]], [[פרקי דרבי אליעזר]] ו[[מסכתות קטנות]], [[פסיקתא]] ו[[מדרש תנחומא|תנחומא]] ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת [[מדרש ויסעו]], [[מדרש אספה]], [[מדרש אבכיר]], [[ספרי זוטא]], והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים.  
אין קשר בין מספור פרקי ה[[תנ"ך]] למספור הרמזים. כאשר על פרק אחד יכולים להיות כמה רמזים ועל פרק אחר אין רמזים כלל.


פירוש על הילקוט, בשם "זית רענן", חיבר הרב [[אברהם גומבינר]], בעל "המגן אברהם". הפירוש היה קיים בשלמותו רק בפני עצמו, אך בצמוד לילקוט נדפס ברוב המהדורות רק תקציר ממנו.
==מקורות המדרשים==
מדרשי הילקוט מלוקטים מ[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]], מה[[ספרא]] ה[[מכילתא]], [[מדרש רבה]] ו[[מדרש תהלים]], [[אבות דרבי נתן]], [[פרקי דרבי אליעזר]] ו[[מסכתות קטנות]], [[פסיקתא]] ו[[מדרש תנחומא|תנחומא]] ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו, מדרש אספה, מדרש אבכיר, ספרי זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים.


הילקוט נדפס לראשונה בשנת ה'רפ"א וזכה לכתריסר מהדורות [[דפוס|מודפסות]]. בשנת תשל"ג (1973) החל [[מוסד הרב קוק]] להוציא לאור [[מהדורה מדעית]] של הספר בעריכת דוב היימן ויצחק שילוני. עד עתה (2015) יצאו לאור תשעה כרכים על התורה, ושני כרכים על נביאים. מבוא לספר מהרב [[בצלאל לנדוי]] נדפס בתחילת כרך ראשון על נביאים.
==פירוש על הילקוט==
רבי אברהם אבֶלי הלוי גומבינר, בעל "[[המגן אברהם]]" חיבר פירוש על הילקוט, בשם "זית רענן". הפירוש היה קיים בשלמותו רק בפני עצמו, אך בצמוד לילקוט נדפס ברוב המהדורות רק תקציר ממנו.


משנת [[1998]] החלה לצאת ב[[ירושלים]], על ידי הרב רפאל לוין, מהדורה חדשה ומוערת, המביאה גם גרסאות של המכונה [[כתב יד (העתק)|כתב יד]] אוקספורד של הילקוט, שהוא בכיר כתבי היד שלו, וכן לשאר המדרשים המובאים בילקוט. במהדורה זו מובא גם פירוש זית רענן השלם, שבמהדורות הקודמות נדפס רק תקציר שלו. עד היום הודפסו 13 כרכים, הכוללים את חמשת חומשי [[תורה]] ומגילות [[איכה]], [[מגילת רות|רות]] ו[[מגילת אסתר|אסתר]].
==מחבר הילקוט ודפוסיו==
אין מידע מדוייק על מחבר הילקוט או על זמן יצירתו. [[החיד"א]] כותב כי הרב שמעון אשכנזי מ[[פרנקפורט]] הוא שחיבר את הילקוט הקרוי על שמו.
 
הילקוט נדפס לראשונה בשנת ה'רפ"א ולאחר מכן נדפס במהדורות רבות, חלקם מבוארות ומוערות עם הבאת המפרשים בשלמותם.
 
==המדרש המפורסם==
בשנת [[תנש"א]] במהלך [[מלחמת המפרץ]] הכריזה ממשלת [[ארצות הברית]] מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצרה בארץ בהלה גדולה מאוד.
 
[[הרבי]] בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט{{הערה|ישעיה רמז תצט}}: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם".
 
הרבי הזכיר גם את המשך המדרש: "שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".
 
הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה ואכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס אמר הרבי שניסים אלו מוכיחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] ח"ד עמוד 39}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/9757 ילקוט שמעוני] - באתר [[היברו בוקס]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדרש]]
[[קטגוריה:ספרים תורניים]]

גרסה אחרונה מ־22:51, 21 באוקטובר 2022

שער הילקוט

ילקוט שמעוני הוא ספר המלקט מדרשי חז"ל קדומים על התורה הנביאים והכתובים.

מבנה הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר בנוי מפרקים הקרויים "רמזים" על פי סּדר התנ"ך, כאשר בכל רמז מובא סיפור או אמרה וכדומה בשם אחד מחז"ל.

אין קשר בין מספור פרקי התנ"ך למספור הרמזים. כאשר על פרק אחד יכולים להיות כמה רמזים ועל פרק אחר אין רמזים כלל.

מקורות המדרשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדרשי הילקוט מלוקטים מהתלמוד הבבלי והירושלמי, מהספרא המכילתא, מדרש רבה ומדרש תהלים, אבות דרבי נתן, פרקי דרבי אליעזר ומסכתות קטנות, פסיקתא ותנחומא ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו, מדרש אספה, מדרש אבכיר, ספרי זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים.

פירוש על הילקוט[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי אברהם אבֶלי הלוי גומבינר, בעל "המגן אברהם" חיבר פירוש על הילקוט, בשם "זית רענן". הפירוש היה קיים בשלמותו רק בפני עצמו, אך בצמוד לילקוט נדפס ברוב המהדורות רק תקציר ממנו.

מחבר הילקוט ודפוסיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין מידע מדוייק על מחבר הילקוט או על זמן יצירתו. החיד"א כותב כי הרב שמעון אשכנזי מפרנקפורט הוא שחיבר את הילקוט הקרוי על שמו.

הילקוט נדפס לראשונה בשנת ה'רפ"א ולאחר מכן נדפס במהדורות רבות, חלקם מבוארות ומוערות עם הבאת המפרשים בשלמותם.

המדרש המפורסם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תנש"א במהלך מלחמת המפרץ הכריזה ממשלת ארצות הברית מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצרה בארץ בהלה גדולה מאוד.

הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט[1]: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם הקב"ה כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם".

הרבי הזכיר גם את המשך המדרש: "שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה ואכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס אמר הרבי שניסים אלו מוכיחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה[2].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ישעיה רמז תצט
  2. תורת מנחם התוועדויות תנש"א ח"ד עמוד 39