הבדלים בין גרסאות בדף "ילקוט שמעוני"
(יצירת דף עם התוכן "{{בעריכה}} '''ילקוט שמעוני''' הוא ספר המלקט מדרשים קדומים על התנ"ך. לא ידוע רבות על מחבר...") |
(ביטול גרסה 568571 של רוסיהאוקראינה (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | [[קובץ:ילקוט שמעוני.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|שער הילקוט]] | |
| − | '''ילקוט שמעוני''' הוא ספר המלקט [[מדרש]] | + | '''ילקוט שמעוני''' הוא ספר המלקט [[מדרש]]י חז"ל קדומים על ה[[תורה]] ה[[נביאים]] וה[[כתובים]]. |
| − | + | ==מבנה הספר== | |
| + | הספר בנוי מפרקים הקרויים "רמזים" על פי סּדר התנ"ך, כאשר בכל רמז מובא סיפור או אמרה וכדומה בשם אחד מחז"ל. | ||
| − | + | אין קשר בין מספור פרקי ה[[תנ"ך]] למספור הרמזים. כאשר על פרק אחד יכולים להיות כמה רמזים ועל פרק אחר אין רמזים כלל. | |
| − | + | ==מקורות המדרשים== | |
| + | מדרשי הילקוט מלוקטים מ[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]], מה[[ספרא]] ה[[מכילתא]], [[מדרש רבה]] ו[[מדרש תהלים]], [[אבות דרבי נתן]], [[פרקי דרבי אליעזר]] ו[[מסכתות קטנות]], [[פסיקתא]] ו[[מדרש תנחומא|תנחומא]] ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו, מדרש אספה, מדרש אבכיר, ספרי זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים. | ||
| − | הילקוט | + | ==פירוש על הילקוט== |
| + | רבי אברהם אבֶלי הלוי גומבינר, בעל "[[המגן אברהם]]" חיבר פירוש על הילקוט, בשם "זית רענן". הפירוש היה קיים בשלמותו רק בפני עצמו, אך בצמוד לילקוט נדפס ברוב המהדורות רק תקציר ממנו. | ||
| − | + | ==מחבר הילקוט ודפוסיו== | |
| + | אין מידע מדוייק על מחבר הילקוט או על זמן יצירתו. [[החיד"א]] כותב כי הרב שמעון אשכנזי מ[[פרנקפורט]] הוא שחיבר את הילקוט הקרוי על שמו. | ||
| + | |||
| + | הילקוט נדפס לראשונה בשנת ה'רפ"א ולאחר מכן נדפס במהדורות רבות, חלקם מבוארות ומוערות עם הבאת המפרשים בשלמותם. | ||
| + | |||
| + | ==המדרש המפורסם== | ||
| + | בשנת [[תנש"א]] במהלך [[מלחמת המפרץ]] הכריזה ממשלת [[ארצות הברית]] מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצרה בארץ בהלה גדולה מאוד. | ||
| + | |||
| + | [[הרבי]] בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט{{הערה|ישעיה רמז תצט}}: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם". | ||
| + | |||
| + | הרבי הזכיר גם את המשך המדרש: "שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם". | ||
| + | |||
| + | הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה ואכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס אמר הרבי שניסים אלו מוכיחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] ח"ד עמוד 39}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *[https://hebrewbooks.org/9757 ילקוט שמעוני] - באתר [[היברו בוקס]]. | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:מדרש]] | ||
| + | [[קטגוריה:ספרים תורניים]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:51, 21 באוקטובר 2022
ילקוט שמעוני הוא ספר המלקט מדרשי חז"ל קדומים על התורה הנביאים והכתובים.
תוכן עניינים
מבנה הספר[עריכה]
הספר בנוי מפרקים הקרויים "רמזים" על פי סּדר התנ"ך, כאשר בכל רמז מובא סיפור או אמרה וכדומה בשם אחד מחז"ל.
אין קשר בין מספור פרקי התנ"ך למספור הרמזים. כאשר על פרק אחד יכולים להיות כמה רמזים ועל פרק אחר אין רמזים כלל.
מקורות המדרשים[עריכה]
מדרשי הילקוט מלוקטים מהתלמוד הבבלי והירושלמי, מהספרא המכילתא, מדרש רבה ומדרש תהלים, אבות דרבי נתן, פרקי דרבי אליעזר ומסכתות קטנות, פסיקתא ותנחומא ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו, מדרש אספה, מדרש אבכיר, ספרי זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים.
פירוש על הילקוט[עריכה]
רבי אברהם אבֶלי הלוי גומבינר, בעל "המגן אברהם" חיבר פירוש על הילקוט, בשם "זית רענן". הפירוש היה קיים בשלמותו רק בפני עצמו, אך בצמוד לילקוט נדפס ברוב המהדורות רק תקציר ממנו.
מחבר הילקוט ודפוסיו[עריכה]
אין מידע מדוייק על מחבר הילקוט או על זמן יצירתו. החיד"א כותב כי הרב שמעון אשכנזי מפרנקפורט הוא שחיבר את הילקוט הקרוי על שמו.
הילקוט נדפס לראשונה בשנת ה'רפ"א ולאחר מכן נדפס במהדורות רבות, חלקם מבוארות ומוערות עם הבאת המפרשים בשלמותם.
המדרש המפורסם[עריכה]
בשנת תנש"א במהלך מלחמת המפרץ הכריזה ממשלת ארצות הברית מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצרה בארץ בהלה גדולה מאוד.
הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט[1]: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם הקב"ה כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם".
הרבי הזכיר גם את המשך המדרש: "שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".
הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה ואכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס אמר הרבי שניסים אלו מוכיחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה[2].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ילקוט שמעוני - באתר היברו בוקס.
