משתמש:חסיד ליובאוויטש/רבי חיים יוסף דוד אזולאי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "{{טורים|מספר=3|תוכן=" ב־"{{טורים|תוכן=")
(החלפת הדף בתוכן "Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah")
תגית: החלפה
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah
|שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א)
|כינוי=החיד"א
|תאריך לידה=ה'[[תפ"ד]]
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[י"א באדר]] ה'[[תקס"ו]]
|רבותיו=רבי [[חיים בן עטר]], רבי [[שלום שרעבי]], [[יצחק הכהן רפפורט]], רבי [[יונה נבון]] ועוד
|חיבוריו= שם הגדולים, ברכי יוסף ועוד.
|השתייכות=ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים בשנות ה-[[ת"ק]]
}}
הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א) ( ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו), היה רב, מקובל, מגדולי פוסקי ההלכה.
 
==תולדות חייו==
החיד"א נולד ב[[ירושלים]] לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, אשר היה נינו של המקובל רבי אברהם אזולאי. אביו היה דור חמישי ל[[אנוסי ספרד]] שעלה מהעיר פאס, מרוקו, והתיישב בחברון. אמו הייתה ממוצא אשכנזי, בתו של המקובל יוסף בייאלר שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד. סבו של החיד"א היה הראשון לציון הרב אברהם בן דוד יצחקי.
 
התחנך בירושלים אצל תלמידי חכמים, ביניהם בישיבת "יפאר ענוים" אצל רבי יונה נבון{{הערה|מחבר "נחפה בכסף"}} שהחיד"א הפך לתלמידו המובהק. רבו זה הרגילו בעודו צעיר לכתוב תשובות בהלכה והיה מעבד עמו את כתביו ומעיר את הערותיו. אחרי כן למד זמן מה בישיבת "כנסת ישראל" אצל רבי חיים בן עטר מחבר הספר אור החיים. בישיבת "בית יעקב"{{הערה|אצל רבי יצחק הכהן רפפורט}}, ולבסוף יחד עם רבי יום טוב אלגאזי בישיבת המקובלים בית אל למד בחבורתו של רבי שלום שרעבי{{הערה|הרש"ש}}{{הערה|שהיה ראש הישיבה וגדול המקובלים}}.
 
===משפחתו===
אשתו הראשונה הייתה רחל בת הרב ניסים ברכה מחכמי ירושלים. ממנה נולדו לו שני בנים{{הערה|שהם היו שד"רים}}: הרב רפאל ישעיה, היה אב בית-דין באנקונה{{הערה|שבאיטליה}}, והרב אברהם שהיה מחכמי ירושלים. ושלש בנות: שרה שהייתה נשואה לתושב ליוורנו, ושמחה אשת הרב אברהם, בנו של הרב דוד פארדו. בת שלישית קלרה נפטרה בילדותה. בעת היותו בתוניס בשליחות הקהילה היהודית בחברון נפטרה אשתו בחברון בכ' סיון תקל"ג.
 
==מסעות החיד"א==
את מסעותיו הארוכים תיעד החיד"א ביומן מסע שכתב לעצמו בשם '''"מעגל טוב"'''. אל מסעו הראשון לטובת הקהילה בחברון, שנמשך שש שנים, יצא בד' שבט תקי"ג וחזר לירושלים ביום ד' ניסן תקי"ח. בשנת תקכ"א הוצעה לחיד"א משרת ה'חכם' בקהילה הספרדית והפורטוגזית באמסטרדם, החשובה והעשירה מבין הקהילות הספרדיות בעולם, אך הוא סירב להצעה ונשאר כמה שנים בירושלים וכיהן בה כדיין.
 
בין שתי השליחויות מטעם קהילת חברון יצא החיד"א לקושטא כשליח יהודי ירושלים, כדי לנסות ולשכנע את השלטונות העות'מאניים לבטל מינוי לא ראוי של מנהיג לקהילה - אך נכשל במשימתו. הוא לא חזר לירושלים ובחר לעבור למצרים. בשבט תקכ"ד יצא למצרים והיה רב ואב בית הדין בקהיר חמש שנים עד ה' אדר ב' תקכ"ט. בעקבות אירועים פוליטיים במצרים, חזר בכ"ד סיון לארץ והתיישב בחברון.
 
===פטירתו===
בערב ר"ח חשון תקל"ג יצא למסעו האחרון לטובת הקהילה היהודית בחברון ממנו לא שב. בכ"ח אלול תקל"ח הוא סיים את שליחותו בעיר לִיווֹרְנוֹ שבאיטליה ולבקשתה של הקהילה היהודית המקומית השתקע בעיר עד פטירתו. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת והדפסת חיבוריו, ואכן שם פורסמו מרביתם ושם גם נפטר ונקבר. בכל התקופה שבה היה החיד"א קבור בעירם, זכרו יהודי ליוורנו את פועלו: הכיסא שעליו ישב החיד"א בישיבת פירירא הוצג בבית הנכות של הקהילה, ובערבי ימים נוראים הלכו להשתטח על קברו.
 
במסעותיו כשליח (שד"ר) הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, סייר רבות באירופה והותיר רושם בקהילות יהודיות שביקר בהן. מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה, ובכל מקום אליו הגיע הוא בחן את אוספי הספרים שמצא, בספריות ובארכיונים, רבים מהם בכתבי יד שלא הודפסו, מהם גם העתיק בספריו.
 
==החיד"א בליובאוויטש==
 
{{להשלים}}
בעלון [[פרדס חב"ד]]{{הערה|גליון17 עמ' 234}}, מובא שם דוגמאות על הרב החיד"א שמעיד על ביקוריו ב"גן חיות", וכן [[אדמו"ר]] [[מוהרש"ב]] למד מתמונות של בעלי-חיים טמאים בעבודת ה'.{{הערה|ראה שם עמ' 235}} ורמז על ביקוריו של הרבי נשיא-דורינו ב"גן חיות"{{הערה|תיאור מסויים חדש נמצא ב'ימי מלך' כרך א' הנמצא בדפוס}}
 
==חיבוריו==
{{טורים|תוכן=
===הלכה, פרשנות, דרושים===
 
*"חדרי בטן" - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו"ל מכתב יד בירושלים תש"ג
 
*"זיכרון משה" - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא "זיכרון משה"
 
*"דבש לפי" - מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א"ב. (חלק ב' של ספרו מדבר קדמות)
 
*"אהבת דוד" - דרשות
 
*"שפה אחת" - פירוש על הגדה של פסח
 
*"פתח עינים" - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב
 
*"אחורי תרעא" - פירוש על מסכת הוריות
 
*"בית מנוחה" - סדר לימוד ליארצייט
 
*"מחזיק ברכה" - הלכה על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלים[4]
 
*"כיסא דוד"
 
*"כיסא רחמים" - על מסכתות קטנות
 
*"מראית העין" - חידושים ובאורים על הש"ס
 
*"ככר לאדן"
 
*"שיורי ברכה" - תוספות לחיבור מחזיק ברכה
 
*"שמחת הרגל" על הגדה של פסח
 
*"זרוע ימין" - פרוש על מסכת אבות
 
*ברכי יוסף - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותינו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד"א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס
 
*"מורה באצבע" - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה
 
*"ציפורן שמיר" - מוסר, הנהגות ותפילות
 
*"קשר גודל'" - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד"א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו"ת שלו או בספרו ברכי יוסף
 
*"כף אחת"
 
*"יעיר אזן" - על כללי הש"ס
 
*"יוסף בסדר"
 
*"סנסן ליאיר"
 
*"שומר ישראל"
 
*"לב דוד" - פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק החיד"א מכתב יד של ר' חיים ויטאל.
 
===שו"תים===
 
*"טוב עין"
 
*"חיים שאל" - שו"ת בשני חלקים
 
*"יוסף אומץ" - תשובות לשאלות שנשלחו אליו מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל.
===היסטוריה ===
*"שם הגדולים"
 
*"זעיר שם" - תוספות ל"שם הגדולים", כולל גם פירוש על מדרש רבה
 
*"מעגל טוב" - יומן מסע בשלשה חלקים, חלק ראשון על מסעו הראשון כשליח קהילת חברון למצרים, איטליה, אשכנז, צרפת, הולנד ואנגליה. חלק שני על מסע ממנו לא שב למצרים, תוניסיה (שם הגיע ללא תכנון עקב התעללות של רב החובל וחשש מפני אניות מלחמה רוסיות ששטו במימי הים התיכון), איטליה, צרפת, הולנד ושוב חזרה לאיטליה שם סיים את חייו, במהלך מסע זה נמנע מלחזור למדינות אשכנז עקב החשדנות הרבה ששודרה כלפיו במסעו הקודם. חלק שלישי עוסק בחידושי תורה אותם הוא אסף תוך כדי מסעותיו. בספר זה כולל החיד"א רשומות של כספים אותם אסף למען עניי חברון וארץ ישראל ומתעד בהם ממבטו את חיי הקהילות והתנהלותם בשנות ה-ת"ק. במקומות רבים בספר זה מספר החיד"א על ביקורים באתרים בעלי חשיבות היסטורית וממלכתית כארמונות ורסאי, הספרייה הלאומית של פריז, גן החיות הלאומי באמסטרדם ועוד. כמו כן מתאר החיד"א בספרו מפגשים עם אישים רמי מעלה כמלך צרפת ונכבדים המקורבים אליו, פרנסי קהילות מפורסמות, רבנים חשובים וביניהם ר' יהושע פאלק בעל ספר "פני יהושע" על הש"ס ועוד.
 
===פירושים על תנ"ך===
 
*"לחם מן השמים" - פירושים על התורה
 
*"אהל יוסף" - פירוש על תהלים
 
*"יוסף תהלות" - פירוש על תהלים
 
*"חומת אנ"ך" - (יצא לאור: תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)
 
*ספרים ערוכים מכתביו
 
*בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, "סידור החיד"א" - החיד"א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:
 
סידור החיד"א - ליקוט מספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה.
פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח - 4 כרכים.
פרדס החיד"א - ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
תורת החיד"א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים.
אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו.
 
|}}
{{הערות שוליים}}
 
{{ניווט קבוצות
|כותרת='''[[אחרונים]]'''
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|קבוצה1={{שורה אחת|חכמי יהדות אשכנז}}
|רשימה1= [[רבי משה איסרליש]] • רבי [[שלמה לוריא]] • רבי [[מרדכי יפה]] • רבי [[יהושע פלק כץ]] • רבי [[שמואל אליעזר איידלס]] • [[רבי יואל סירקיש]] • רבי [[הש"ך|שבתי כהן]] • רבי [[הט"ז|דוד הלוי סגל]] • רבי [[אברהם אבלי גומבינר]] • רבי [[יעקב יהושע פלק]] • רבי [[אריה לייב גינצבורג]] • רבי [[נתנאל וייל]] • רבי [[יוסף תאומים]] • רבי [[יחזקאל לנדא]] • [[הגאון מווילנא]] • [[אדמו"ר הזקן]] • רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] • רבי [[אריה לייב הלר]] • רבי [[יצחק מאיר אלתר]] • רבי [[אברהם דנציג]] • רבי [[יעקב לורברבוים]] • [[רבי עקיבא איגר]] • [[אדמו"ר האמצעי]] • [[החת"ם סופר]] • רבי [[נחמיה בירך מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה בירך מדוברובנה]] • [[אדמו"ר הצמח צדק]] • רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] • רבי [[שלמה קלוגר]] • [[אדמו"ר המהר"ש]] • רבי [[שלמה נצפרים]] • רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] • רבי [[יחיאל מיכל אפשטיין]] • רבי [[שלום מרדכי שבדרון]] • רבי [[ישראל מאיר הכהן]] • [[אדמו"ר הרש"ב]] • רבי [[חיים עוזר גרודזנסקי]] • רבי [[חיים הלוי סולובייצ'יק|חיים מבריסק]] • רבי [[יוסף רוזין]] • [[אדמו"ר הריי"צ]] • רבי [[שמעון שקופ]] • רבי [[ברוך בער לייבוביץ']] • רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]] • רבי [[משה פיינשטיין]] • [[אדמו"ר שליט"א]]
|קבוצה2=חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד
|רשימה2=רבי [[שמואל די מדינה]] • רבי [[אברהם די בוטון]] • רבי [[יוסף קורקוס]] • רבי [[יהודה רוזאניס]] • רבי [[חיים בנבנישתי]] • רבי [[אפרים נבון]] • רבי [[שלום מזרחי שרעבי]] • רבי [[יחיא צאלח]] • רבי [[חיים יוסף דוד אזולאי]] • רבי [[מרדכי כרמי]] • רבי [[יום-טוב אלגאזי]] • רבי [[חיים פלאג'י]] • רבי [[עבדאללה סומך]] • רבי [[יוסף חיים מבגדד]]
|קבוצה3=חכמי [[ארץ ישראל]]
|רשימה3=רבי [[דוד בן זמרא]] • רבי [[יוסף קארו]] • רבי [[משה מטראני]] • רבי [[בצלאל אשכנזי]] • רבי [[יוסף מטראני]] • רבי [[לוי בן חביב]] • רבי [[אברהם יצחק קוק]] • הרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל]] • הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] • הרב [[צבי פסח פרנק]] • רבי [[שלמה זלמן אוירבך]] • רבי [[אליעזר יהודה וולדנברג]] • הרב [[מרדכי אליהו]] • הרב [[יוסף שלום אלישיב]] • הרב [[עובדיה יוסף]] • הרב [[שמואל וואזנר]] • הרב [[ניסים קרליץ]]
}}
<noinclude> </noinclude>
 
[[קטגוריה:אחרונים|*]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

גרסה מ־09:33, 21 באוקטובר 2022

Menachem Mendel Schneerson is not the mashiah

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=משתמש:חסיד_ליובאוויטש/רבי_חיים_יוסף_דוד_אזולאי&oldid=568892"