עולם העשייה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (חלוקה בוט העביר את הדף עולם העשיה לשם עולם העשייה תוך דריסת הפניה: החלפת טקסט – "עולם העשיה" ב־"עולם העשייה") |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==עולם העשייה הרוחני ועולם העשייה הגשמי== | ==עולם העשייה הרוחני ועולם העשייה הגשמי== | ||
בדרך כלל מתחלק עולם העשייה לשני חלקים, [[עולם העשייה הרוחני]] ו[[עולם העשייה הגשמי]]. [[עולם העשייה הרוחני]] כולל את [[עשר הספירות]] של עולם העשייה, מהם | בדרך כלל מתחלק עולם העשייה לשני חלקים, [[עולם העשייה הרוחני]] ו[[עולם העשייה הגשמי]]. [[עולם העשייה הרוחני]] כולל את [[עשר הספירות]] של עולם העשייה, מהם מתהוות ה[[נשמות]], ה[[מלאכים]] שנקראים [[אופנים]] ועוד. גם ה[[קליפות]]: [[קליפת נוגה]] שממנה יונקים ה[[ג' קליפות הטמאות]] והקליפות האלה ממלאים את העולם הזה הגשמי. | ||
[[עולם העשייה הגשמי]] הוא החלק התחתון בעולם העשייה, והוא עולם הזה הגשמי. התהוות של עולם זה היא לא באופן של עילה ועילול אלא בכח האין סוף. העולם הזה הוא העולם "התחתון שאין תחתון למטה הימנו" והוא "מלא [[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שהן נגד הוי' ממש". | [[עולם העשייה הגשמי]] הוא החלק התחתון בעולם העשייה, והוא עולם הזה הגשמי. התהוות של עולם זה היא לא באופן של עילה ועילול אלא בכח האין סוף. העולם הזה הוא העולם "התחתון שאין תחתון למטה הימנו" והוא "מלא [[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שהן נגד הוי' ממש". | ||
גרסה אחרונה מ־22:28, 13 באוקטובר 2022
המונח "עשיה" מפנה לכאן. לערך העוסק בלבוש השלישי של הנפש - לבוש העשיה, ראו מעשה.
עולם העשייה הוא העולם התחתון ביותר, "תחתון שאין למטה הימנו" מבין ארבעת העולמות אבי"ע: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה.
על עולם העשייה בכללותו נאמר כי "אופן בעשיה", וכן נקרא הוא בכללותו "עולם הגלגלים", שעולם זה כולו קשור בהנהגה בפועל של עולם הזה.
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עולם העשייה הוא העולם הנמוך יותר מבין ארבעת עולמות אבי"ע. שמן עולם האצילות שבו שוכן אור אין סוף ממש, נתעלם האור על ידי פרסא על מנת שיהיה התהוות של עולם הבריאה, ומן עולם הבריאה משתלשל האור ומצטצמם אל עולם היצירה ומשם מצטמצם עוד יותר בירידתו לעולם העשייה. נמצא שעולם העשייה הוא הנמוך יותר בארבעה עולמות אבי"ע. ומובן שעולם זה נמוך יותר מן העולמות שלפני עולם האצילות, שהוא העולם האחרון והנמוך ביותר בסדר ההשתלשלות.
מבואר כי ההפרש שבין עולם היצירה לעולם העשייה הוא הפרש באופן של ריחוק. שעולם הבריאה הוא כנגד מחשבה ועולם היצירה כנגד דיבור, ויש ערך ביניהם, שמה שאדם חושב הוא מדבר. מה שאין כן בעולם העשייה שהוא כנגד מעשה, שהוא רחוק מן המחשבה והדיבור. ולכן נאמר "אף עשיתיו", שעולם העשייה הוא בבחינת ריחוק.
התהוות עולם העשייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדרך פרט התהוות עולם העשייה היא על ידי מלכות דמלכות של עולם היצירה, שיורדת ונעשית כתר ועתיק יומין לעולם העשייה, וזהו מה שנאמר "כל אשר חפץ ה' עשה".
בדרך כלל יותר של התגלות עשר הספירות של עולם האצילות בעולמות אבי"ע, נאמר כי "אופן בעשיה" שמלכות דאצילות שורה בעולם העשייה.
בדרך כללות נקרא עולם העשייה "עולם הגלגלים", לעומת עולם היצירה שנקרא בשם "עולם המלאכים", ועולם הבריאה שנקרא "עולם הנשמות".
עולם העשייה הרוחני ועולם העשייה הגשמי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדרך כלל מתחלק עולם העשייה לשני חלקים, עולם העשייה הרוחני ועולם העשייה הגשמי. עולם העשייה הרוחני כולל את עשר הספירות של עולם העשייה, מהם מתהוות הנשמות, המלאכים שנקראים אופנים ועוד. גם הקליפות: קליפת נוגה שממנה יונקים הג' קליפות הטמאות והקליפות האלה ממלאים את העולם הזה הגשמי.
עולם העשייה הגשמי הוא החלק התחתון בעולם העשייה, והוא עולם הזה הגשמי. התהוות של עולם זה היא לא באופן של עילה ועילול אלא בכח האין סוף. העולם הזה הוא העולם "התחתון שאין תחתון למטה הימנו" והוא "מלא קליפות וסטרא אחרא שהן נגד הוי' ממש".
בדרך פרט התהוות של עולם הזה הגשמי היא שממלכות דמלכות העשר ספירות של עולם העשייה נמשך לאופנים. משמרי האופנים, שהוא החלק החיצוני של האופנים והפסולת שבהם, נמשך לע' שרים. מע' שרים נמשכת ההשפעה לגלגל המזלות. השפעת המזלות על עולם הזה היא כמאמר "אין לך עשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל".
קליפות עולם העשייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
קליפת נוגה בעולם העשייה היא רובו ככולו רע, רק מעט טוב מעורב בתוכה. עולם העשייה קרוב למדור הקליפות והחיצונים, ולכן הנפש של עולם העשייה יכולה לעשות רע גמור.
התהוות הקליפות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפרסות (מסכים) של עולמות אצילות, בריאה ויצירה, כולם הם בקדושה, אלא שהם מבדילים בין קדושה יתירה, בין העולם העליון לתחתון. אבל בעולם העשייה שהוא עולם השפל שאין למטה הימנו במדרגה, שהוא תכלית המדריגות של הקדושה של סדרי ההשתלשלות כולן, לכך הפרסא שבו היא להבדיל בין הקדש ובין החול, בין עשר ספירות של הקדושה של עולם העשייה ובין עשר ספירות שבנוגה של עולם העשייה (שהסתעפות קליפת נוגה היא מעולם העשייה).