ניגוני חב"ד לימים נוראים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(44 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
במוצאי שבת שמות כ"ג אור לכ"ד טבת ליל הסתלקות אדמו"ר הזקן המצב היה חמור החל הצמח צדק להתפלל מעריב במנגינת יום כיפור, אמר לו אדמו"ר הזקן, שאין לנגן כן רק בימים נוראים, ומנגינה זו בזמן אחר ממשיך גבורות{{הערה|ראה [[המסע האחרון (ספר)| המסע האחרון]] לר' [[יהושע מונדשיין]]}}.
במוצאי שבת שמות כ"ג אור לכ"ד טבת ליל הסתלקות אדמו"ר הזקן המצב היה חמור החל הצמח צדק להתפלל מעריב במנגינת יום כיפור, אמר לו אדמו"ר הזקן, שאין לנגן כן רק בימים נוראים, ומנגינה זו בזמן אחר ממשיך גבורות{{הערה|ראה [[המסע האחרון (ספר)| המסע האחרון]] לר' [[יהושע מונדשיין]]}}.


==הקפדה על נוסח המנגינה==
==מקור נוסח המנגינה בתפלה==
נוסח{{הערה|ראה שיחת ליל שביעי של פסח תרח"צ}} המנגינה בתפלה לימים נוראים "הנוסח" המקובל אצל עם ישראל (קהילות אשכנז), נקראים "סקארבאווע ניגונים" התגלה ל[[מהר"ל מפראג|מהר"ל]]{{הערה| ויש שכתבו [[יעקב הלוי בן משה מולין|מהרי"ל.]], אך בהנחה מהשיחה כתוב מהר"ל. ואולי ההנחה אינה מדוייקת.}} אשר ביקש שיגלו לו משמים [[ניגונים]] לתפילה בהם יוכלו כלל ישראל לעורר [[רחמים]] העליונים.
 
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר על [[ניגונים]] אלו שהם משירי הלויים ב[[בית המקדש]] ולכן הקפידו מאוד שהחזנים למיניהם לא ישנו מנוסח זה.
 
אמנם היו חזנים מיוחדים ב[[ליובאוויטש]] שהיה להם את סגנונם המיוחד היו מנגנים את נוסח התפילה של המהר"ל מפראג, כאלו היו ר' [[איסר החזן]] ור' [[יחיאל הלפרין]].
 
ישנם שלושה ניגוני תפילה לימים נוראים ספר הניגונים והם [[ניגון צ"ז]], [[ניגון צ"ח]] ו[[ניגון צ"ט]] שב[[ספר הניגונים]].
 
==ההקפדה על הנוסח==
 
רבותנו נשאינו הקפידו מאוד על נוסח המנגינות בתפלות ימים נוראים.  
רבותנו נשאינו הקפידו מאוד על נוסח המנגינות בתפלות ימים נוראים.  


הרב [[יוסף וינברג]] כותב{{הערה|ראה שמועות וסיפורים עמוד ?}}, שבראש השנה ת"ש בעת מלחמת העולם השניה כששהה הרב הריי"צ בורשה והשליח ציבור היה בחור שלא בקי בנוסח התפלה. הדבר גרם לעוגמת נפש לרבי.
הרב [[יוסף וינברג]] כותב{{הערה|ראה שמועות וסיפורים עמוד ?}}, שבראש השנה ת"ש בעת מלחמת העולם השנייה כששהה הרב הריי"צ בוורשה והשליח ציבור היה בחור שלא בקי בנוסח התפלה. הדבר גרם לעוגמת נפש לרבי.


מבחי הבט על המצב שהגרמנים הפציצו את ורשה במסרות נפש הגיע אחד מהבחורים לקרא לו להגיע מחלק אחר של העיר על מנת שיהיה בעל מנגן שיודע נוסח התפלה. וראו שהדבר היה לרצון הרבי.
מבלי הבט על המצב שהגרמנים הפציצו את ורשה במסרות נפש הגיע אחד מהבחורים לקרא לו להגיע מחלק אחר של העיר על מנת שיהיה בעל מנגן שיודע נוסח התפלה. וראו שהדבר היה לרצון הרבי.


לרביים היה מנגינה שנמסרה מדור לדור של תפלות ראש השנה ויום הכיפורים {{הערה|רשימת ענינים וסיפורים עמ' ?}}.
לרביים היה מנגינה שנמסרה מדור לדור של תפלות ראש השנה ויום הכיפורים{{הערה|רשימת ענינים וסיפורים עמ' ?}}.


אפשר לומר שחלק ניכר ביותר מנוסח התפלה החב"די הינו מפיו של החזנים שהיו בליובאוייטש הרב [[איסר החזן]] והרב [[יחיאל הלפרין]].
אפשר לומר שחלק ניכר ביותר מנוסח התפלה החב"די הינו מפיו של החזנים שהיו בליובאוייטש הרב [[איסר החזן]] והרב [[יחיאל הלפרין]].


==רשימת הניגונים==
==רשימת הניגונים==
ניגוני חב"ד לימים נוראים, יש מהם שנוהגים לנגן בשעת התוועדות בחודש אלול ובימים נוראים, ויש מהם שהם על חלקי התפלה. חלק מהניגונים הרבי היה מורה לנגן בהתוועדיות שנערכו מ[[ט"ו מנחם אב]] עד ר"ח חשון.
ניגוני חב"ד לימים נוראים, יש מהם שנוהגים לנגן בשעת התוועדות בחודש אלול ובימים נוראים, ויש מהם שהם על חלקי התפלה. חלק מהניגונים הרבי היה מורה לנגן בהתוועדויות שנערכו מ[[ט"ו מנחם אב]] עד ר"ח חשון.


חלקם ניגונים מקוריים שחוברו לקטעים מסויימים. וחלקם בעלי תפלה ב-770 בדרך כלל הניהיגו לנגן על קטעים מסויימים בתפלות הימים הנוראים.
חלקם ניגונים מקוריים שחוברו לקטעים מסויימים. וחלקם בעלי תפלה ב-770 בדרך כלל הניהיגו לנגן על קטעים מסויימים בתפלות הימים הנוראים.


מהם ניגון שלם, ומהם רק תנועה.
מהם ניגון שלם, ומהם רק תנועה.
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[התפילה ב-770]]}}


==ניגוני התקופה==
==ניגוני התקופה==
שורה 35: שורה 43:
*[[ניגון קול דודי דופק|קול דודי דופק]] - מ[[עשרת הניגונים]] של אדמו"ר הזקן
*[[ניגון קול דודי דופק|קול דודי דופק]] - מ[[עשרת הניגונים]] של אדמו"ר הזקן
*[[קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב (ניגון)|קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]
*[[קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב (ניגון)|קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]
*נוסח הוידוי [[אז ר' לוי יצחק מברדיטשוב (ניגון)|אז ר' לוי יצחק מברדיטשוב]] הינו ניגון באידיש ורוסית על נוסח העל חטא
*ניגון על נוסח הוידוי "[[אז ר' לוי יצחק מברדיטשוב (ניגון)|אז ר' לוי יצחק מברדיטשוב]]", הניגון משלב מילים באידיש ורוסית
===בקשר עם הנסיעה לרבי===
===בקשר עם הנסיעה לרבי===
*אז דער אויבשטער וועט געבטען
*אז דער אויבשטער וועט געבטען
שורה 41: שורה 49:


==ניגוני התפלות==
==ניגוני התפלות==
{{טורים|מספר=3|
{{טורים|
===סליחות===
===סליחות===
*[[רחמנא דעני (ניגון)|רחמנא דעני]], נהוג לנגן לאחר סליחות, הרבה פעמים הרבי התחיל בעצמו, ובמהלך התפלה ביום היכפורים. הולחן על ידי סבו של הרבי הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]
*[[רחמנא דעני]], נהוג לנגן לאחר סליחות, הרבה פעמים הרבי התחיל בעצמו, ובמהלך התפלה ביום היכפורים. הולחן על ידי סבו של הרבי הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]


===ראש השנה===
===ראש השנה===
שורה 67: שורה 75:
*[[ניגון ונסלח|ונסלח]]
*[[ניגון ונסלח|ונסלח]]
*[[יעלה (ניגון)|יעלה תחננו]]
*[[יעלה (ניגון)|יעלה תחננו]]
*[[דרכך אלוקנו (ניגון)|דרכך אלוקנו]]
*[[דרכך אלוקנו (ניגון)|דרכך אלוקנו]]
*[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך א']]
*[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך א']]
שורה 73: שורה 80:
*סלחתי
*סלחתי
*כי הנה כחומר
*כי הנה כחומר
*ועל כולם אלו-ה סליחות
*ועל כולם אלו-ה סליחות: ניגון רמ"ו בספר הניגונים - [[ניגון]]-נוסח מסורתי בו אומר ה[[שליח ציבור]] את הפיסקא "ועל כולם" שבתפילת [[יום הכיפורים]]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]].
 
*"ועל חטא" לסיים את קטעי הועל חטא שבו[[וידוי]] [[יום הכיפורים]]. נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]]. ניגון רמ"ה בספר הניגונים.
====שחרית מוסף וסדר עבודה====
====שחרית מוסף וסדר עבודה====
*וכל מאמינים - ניגון יחי.
*וכל מאמינים - ניגון יחי.
*[[ניגון אשרי איש|אשרי איש]]
*[[ניגון האדרת והאמונה ב'|ניגון האדרת והאמונה]] לר' שלמה דער געלער
*[[ניגון האדרת והאמונה ב'|ניגון האדרת והאמונה]] לר' שלמה דער געלער
*סדר עבודה הרב [[איסר החזן]]
*סדר עבודה הרב [[איסר החזן]]
שורה 88: שורה 96:
*[[מארש נפוליון (ניגון)| מארש נפליון]], נהוג לנגן לפני תקיעת שופר במוצאי יום כיפור.
*[[מארש נפוליון (ניגון)| מארש נפליון]], נהוג לנגן לפני תקיעת שופר במוצאי יום כיפור.


==סוכות==
===סוכות===
*[[ניגון אום אני חומה|אום אני חומה]]
*[[ניגון אום אני חומה|אום אני חומה]]
===שמיני עצרת===
===שמיני עצרת===
שורה 94: שורה 102:
*[[על הסלע הך (ניגון)|על הסלע הך הך]]
*[[על הסלע הך (ניגון)|על הסלע הך הך]]
}}
}}
==ניגוני ההקפות==
בשעת ההקפות בדרך כלל מנגנים אותם ניגונים, חלקם הגדול הונהג על ידי הרבי.
בדרך כלל כשהרבי נכנס להקפות ניגנו "כתיבה וחתימה טובה" ללא מילים, במידה והרבי מסמן מנגנים ניגון הקפות הרגיל לפני "אתה הראת".
בסיום "אתה הראת" בפעם הראשונה בדרך כלל הרבי ניגן ניגון הקפות הרב לוי יצחק, בסיום "אתה הראת" בפעם השניה בדרך כלל ניגן "זאל שוין זיין דגאולה", ובסיום "אתה הראת" בפעם השלישית ולאחר אמירת הפסוק "והיה זרעך...." ניגן "ופרצת".
ההתקפות עצמם הרבי הרוב השנים לא התחיל הניגונים אבל החסידים התחילו ואלו הניגונים שבדרך כלל ניגנו:
ניגון הקפות, ניגון שמחה, הושיעה את עמך, בך ה' חסיתי, על הסלע אך, עצו עצה ותפר, וכל קרני רשעים, ניעט ניעט ניקאוו, הקאפיטל של אותה שנה, ניגון הקפות הרב לוי יצחק.
בשנת ה'תשל"ד הרבי לימד "האדרת והאמונה" במארש הצרפתי.
מאז ה'תשמ"א ניגנו ווי וואנט משיח נאו.
מאז ה'תשמ"ח ניגנו הרבי שליט"א.
בשנים האחרונות ניגנו שישו ושמחו בשמחת הגאולה, פראם 770, יחי אדונינו.
כמובן שזה באופן כללי, תמיד נעשו שינויים והסדר השתנה.
{{להשלים}}


==בעלי תפלה שחיברו ניגונים==
==בעלי תפלה שחיברו ניגונים==
* ר' [[שלמה מצאשניק]], בעל תפלה אצל אדמו"ר הזקן
* ר' [[שלמה מצאשניק]], בעל תפלה אצל אדמו"ר הזקן.
*ר' [[איסר החזן]], ב֫על תפלה אצל אדמו"ר המהר"ש
*ר' [[איסר החזן]], ב֫על תפלה אצל אדמו"ר המהר"ש.
*ר' [[יחיאל הלפרין]], בעל תפלה אצל אדמו"ר הרש"ב
*ר' [[יחיאל הלפרין]], בעל תפלה אצל אדמו"ר הרש"ב.
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רב העיר [[ניקולייב]], וסבו של כ"ק אדמו"ר שליט"א
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רב העיר [[ניקולייב]], וסבו של [[הרבי מליובאוויטש]].
 
==אלבומים בנושא==
 
[[קובץ:ימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדיסק 'ניגוני חב"ד לימים הנוראים']]
 
הדיסק "ניגוני חב"ד לימים הנוראים" מכיל בתוכו אוסף של 25 [[ניגוני חב"ד]] לתפילות הימים הנוראים.
 
הדיסק יצא לאור על ידי הרב יוסף רוטמן, לו נסיון רב בתפילות הימים הנוראים בקהילות חב"ד ברחבי העולם.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/musicnews/194190/ נוסח תפילת ראש השנה ע"י הש"ץ בבית חיינו]
*[https://chabad.info/musicnews/194190/ נוסח תפילת ראש השנה על ידי הש"ץ בבית חיינו]
*[https://chabad.info/musicnews/89361/ מכל נדרי עד נעילה: נוסח התפילה ע"י הש"ץ בבית חיינו]
*[https://chabad.info/musicnews/89361/ מכל נדרי עד נעילה: נוסח התפילה על ידי הש"ץ בבית חיינו]
*[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/1258509_128E-02.pdf "מראה כהן" תשורה שבתוכה סקירה על הניגונים והחזנים בליובאוויטש]
*[https://col.org.il/news/126351 נוסח בעלי תפילה חב"דיים בנוסח ה'ימים הנוראים' לשמיעה בטלפון במערכת באוצר החסידות]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוגי ניגונים|תפילה]]
[[קטגוריה:ניגוני ראש השנה]]
[[קטגוריה:דיסקים וקלטות לשמיעה]]

גרסה אחרונה מ־00:47, 25 באוגוסט 2022

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

ניגוני חב"ד לימים נוראים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגוני הימים הנוראים נוהגים לנגנם רק בימים הנוראים.

במוצאי שבת שמות כ"ג אור לכ"ד טבת ליל הסתלקות אדמו"ר הזקן המצב היה חמור החל הצמח צדק להתפלל מעריב במנגינת יום כיפור, אמר לו אדמו"ר הזקן, שאין לנגן כן רק בימים נוראים, ומנגינה זו בזמן אחר ממשיך גבורות[1].

מקור נוסח המנגינה בתפלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוסח[2] המנגינה בתפלה לימים נוראים "הנוסח" המקובל אצל עם ישראל (קהילות אשכנז), נקראים "סקארבאווע ניגונים" התגלה למהר"ל[3] אשר ביקש שיגלו לו משמים ניגונים לתפילה בהם יוכלו כלל ישראל לעורר רחמים העליונים.

אדמו"ר הצמח צדק אמר על ניגונים אלו שהם משירי הלויים בבית המקדש ולכן הקפידו מאוד שהחזנים למיניהם לא ישנו מנוסח זה.

אמנם היו חזנים מיוחדים בליובאוויטש שהיה להם את סגנונם המיוחד היו מנגנים את נוסח התפילה של המהר"ל מפראג, כאלו היו ר' איסר החזן ור' יחיאל הלפרין.

ישנם שלושה ניגוני תפילה לימים נוראים ספר הניגונים והם ניגון צ"ז, ניגון צ"ח וניגון צ"ט שבספר הניגונים.

ההקפדה על הנוסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבותנו נשאינו הקפידו מאוד על נוסח המנגינות בתפלות ימים נוראים.

הרב יוסף וינברג כותב[4], שבראש השנה ת"ש בעת מלחמת העולם השנייה כששהה הרב הריי"צ בוורשה והשליח ציבור היה בחור שלא בקי בנוסח התפלה. הדבר גרם לעוגמת נפש לרבי.

מבלי הבט על המצב שהגרמנים הפציצו את ורשה במסרות נפש הגיע אחד מהבחורים לקרא לו להגיע מחלק אחר של העיר על מנת שיהיה בעל מנגן שיודע נוסח התפלה. וראו שהדבר היה לרצון הרבי.

לרביים היה מנגינה שנמסרה מדור לדור של תפלות ראש השנה ויום הכיפורים[5].

אפשר לומר שחלק ניכר ביותר מנוסח התפלה החב"די הינו מפיו של החזנים שהיו בליובאוייטש הרב איסר החזן והרב יחיאל הלפרין.

רשימת הניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגוני חב"ד לימים נוראים, יש מהם שנוהגים לנגן בשעת התוועדות בחודש אלול ובימים נוראים, ויש מהם שהם על חלקי התפלה. חלק מהניגונים הרבי היה מורה לנגן בהתוועדויות שנערכו מט"ו מנחם אב עד ר"ח חשון.

חלקם ניגונים מקוריים שחוברו לקטעים מסויימים. וחלקם בעלי תפלה ב-770 בדרך כלל הניהיגו לנגן על קטעים מסויימים בתפלות הימים הנוראים.

מהם ניגון שלם, ומהם רק תנועה.

ניגוני התקופה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקשר עם הנסיעה לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגוני התפלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

סליחות

ראש השנה

(ניגונים ששייכים כמה פעמים מופעים בפעם הראשונה בלבד)

  • מכלכל חיים
  • אבינו מלכנו (נהוג לנגן לפני כל תפלה ביום הכיפורים (שלא חל בשבת))
  • סדר התקיעות הפסוקים והברכות כפי שנשמע מפי קודשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א
  • הנני העני ממעש ... ידעתי וכו'
  • לא-ל עורך דין - יש את ניגון הנוסח, יש מהבעלי תפלה ב-770 שמנגנים יחד עם הקהל במגינת יחי.
  • ניגון עלינו לשבח
  • הוא אלקנו
  • אתה בחרתנו
  • אוחילה לא-ל
  • היום הרת עולם
  • ארשת שפתנו
  • הבן יקיר לי
  • וביום שמחתכם
  • גאוותו גדלה עולם מהכיל
  • ברכת כהנים

יום כיפור

כל נדרי ומעריב

שחרית מוסף וסדר עבודה

נעילה

סוכות

שמיני עצרת

ניגוני ההקפות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשעת ההקפות בדרך כלל מנגנים אותם ניגונים, חלקם הגדול הונהג על ידי הרבי.


בדרך כלל כשהרבי נכנס להקפות ניגנו "כתיבה וחתימה טובה" ללא מילים, במידה והרבי מסמן מנגנים ניגון הקפות הרגיל לפני "אתה הראת".

בסיום "אתה הראת" בפעם הראשונה בדרך כלל הרבי ניגן ניגון הקפות הרב לוי יצחק, בסיום "אתה הראת" בפעם השניה בדרך כלל ניגן "זאל שוין זיין דגאולה", ובסיום "אתה הראת" בפעם השלישית ולאחר אמירת הפסוק "והיה זרעך...." ניגן "ופרצת".

ההתקפות עצמם הרבי הרוב השנים לא התחיל הניגונים אבל החסידים התחילו ואלו הניגונים שבדרך כלל ניגנו: ניגון הקפות, ניגון שמחה, הושיעה את עמך, בך ה' חסיתי, על הסלע אך, עצו עצה ותפר, וכל קרני רשעים, ניעט ניעט ניקאוו, הקאפיטל של אותה שנה, ניגון הקפות הרב לוי יצחק.

בשנת ה'תשל"ד הרבי לימד "האדרת והאמונה" במארש הצרפתי. מאז ה'תשמ"א ניגנו ווי וואנט משיח נאו. מאז ה'תשמ"ח ניגנו הרבי שליט"א. בשנים האחרונות ניגנו שישו ושמחו בשמחת הגאולה, פראם 770, יחי אדונינו.

כמובן שזה באופן כללי, תמיד נעשו שינויים והסדר השתנה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בעלי תפלה שחיברו ניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלבומים בנושא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדיסק 'ניגוני חב"ד לימים הנוראים'

הדיסק "ניגוני חב"ד לימים הנוראים" מכיל בתוכו אוסף של 25 ניגוני חב"ד לתפילות הימים הנוראים.

הדיסק יצא לאור על ידי הרב יוסף רוטמן, לו נסיון רב בתפילות הימים הנוראים בקהילות חב"ד ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ראה המסע האחרון לר' יהושע מונדשיין
  2. ראה שיחת ליל שביעי של פסח תרח"צ
  3. ויש שכתבו מהרי"ל., אך בהנחה מהשיחה כתוב מהר"ל. ואולי ההנחה אינה מדוייקת.
  4. ראה שמועות וסיפורים עמוד ?
  5. רשימת ענינים וסיפורים עמ' ?