משתמש:שמואל חיים/תומכי תמימים: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''תומכי תמימים''' הוא שמם של ישיבות חב"ד ברחבי העולם{{הערה|מלבד מספר ישיבות הנושאות שם אח...") |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | |||
'''תומכי תמימים''' הוא שמם של ישיבות [[חב"ד]] ברחבי העולם{{הערה|מלבד מספר ישיבות הנושאות שם אחר כגון [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], [[אחי תמימים]].}}, על בסיס השם שניתן לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בידי מייסדה [[הרבי הרש"ב]]. | '''תומכי תמימים''' הוא שמם של ישיבות [[חב"ד]] ברחבי העולם{{הערה|מלבד מספר ישיבות הנושאות שם אחר כגון [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], [[אחי תמימים]].}}, על בסיס השם שניתן לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בידי מייסדה [[הרבי הרש"ב]]. | ||
== | ==מטרת הישיבה== | ||
ב[[קונטרס עץ החיים]] הסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] כי המטרה ביסוד הישיבה היה, שלימוד [[תורת החסידות]] יהיה כחלק מסדרי הישיבה, והעיקר שהלימוד יביא לידי מעשה בפועל - הדרכה והנהגה בדרכי החסידות. אדמו"ר הרש"ב הסביר גם, כי החשיבות בלימוד החסידות בישיבה, הוא מכיוון שעל ידי כך יוכר ויוזכר "נותן התורה" - [[הקב"ה]] שבשבילו נובעת החשיבות בלימוד התורה. | |||
=== | הרבי ב[[רשימות|רשימותיו]] עסק בחידושה והתבדלותה של ישיבות תומכי תמימים, שבהם הונהגה השיטה שלכל אחד ניתן הכוח לעלות ולהגיע למעשי אבותיו אברהם יצחק ויעקב, ולדעת שגם שבהיותו בחוץ לישיבה ובהתעסקות בענייני העולם עליו לשמש כשלוחו של מקום, ולהתגבר על העלמות וההסתרים שבאותו מקום{{הערה|רשימות, חוברת קי"א, אות ד'.}}. | ||
==חשיבות הלימוד בישיבה== | |||
הרבי הדגיש מספר פעמים כי הכניסה לישיבה צריכה להיות כמה שיותר מוקדם ומהר, וזאת מכיוון שהשפעה של הישיבה על חייו של הנער היא משמעותית ביותר, וכיוון שכך יש להקדימה כמה שיותר{{הערה|אגרות קודש, חלק כ"ב, עמ' רפ"ד, חלק ח', עמ' ט"ז.}}. הרבי גם עודד להאריך את זמן הלימוד והשהייה בישיבה, הן באיכות והן בכמות{{הערה|אגרות קודש, חלק י"ז, עמ' שנ"ז.}}. | |||
הרבי כתב באחד ממכתביו: "השנים שמקדישים אך ורק ללימוד תורה בהווה [בישיבה], אין זה בשביל חיי עולם הבא בלבד, אלא זוהי ההכנה הנכונה להחיים בעולם הזה"{{הערה|אגרות קודש, חלק י"ח, עמ' תקל"ג.}}. הרבי גם כתב כי בנוסף לערך בלימוד בישיבה{{הערה|ראה אגרות קודש, חלק ו', עמ' צ"ב.}}, ישנו גם צורך כי הבחור ישהה בישיבה גם בשעות הפנאי והשינה, כדי לספוג את האווירה במקום, ולקבל חסיון נגד הרוחות הנושבות בעולם{{הערה|אגרת קודש, חלק י"ח, עמ' תט"ז.}}. | |||
בנוסף ציין הרבי את החשיבות בלימוד דווקא בישיבות תומכי תמימים שהם: "הישיבות הטובות ביותר בעולם"{{הערה|אגרות קודש מותרגמות, חלק א', עמ' 335.}}. בשיחה שנשא הרבי ב[[י"ב תמוז]] [[תש"י]] דיבר הרבי על החשיבות בלימוד בישיבה של הרבי: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צריכים לדעת את גודל הזכות שבלימוד בישיבה של הרבי, ואלה שזכו לכך צריכים להודות ולשבח את השי"ת על גודל הזכות שנפלה בחלקם, ולהאחז בזה בכל בתוקף. ואלה שעשו את השטחות הגדולה ויצאו משם - מטוב שיחזרו ויבקשו אצל ההנהלה, וכולי האי ואולי יכניסו אותם|מקור=[[תורת מנחם]] תש"י, חלק א', עמ' 130}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:32, 23 באוגוסט 2022
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
תומכי תמימים הוא שמם של ישיבות חב"ד ברחבי העולם[1], על בסיס השם שניתן לישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בידי מייסדה הרבי הרש"ב.
מטרת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקונטרס עץ החיים הסביר אדמו"ר הרש"ב כי המטרה ביסוד הישיבה היה, שלימוד תורת החסידות יהיה כחלק מסדרי הישיבה, והעיקר שהלימוד יביא לידי מעשה בפועל - הדרכה והנהגה בדרכי החסידות. אדמו"ר הרש"ב הסביר גם, כי החשיבות בלימוד החסידות בישיבה, הוא מכיוון שעל ידי כך יוכר ויוזכר "נותן התורה" - הקב"ה שבשבילו נובעת החשיבות בלימוד התורה.
הרבי ברשימותיו עסק בחידושה והתבדלותה של ישיבות תומכי תמימים, שבהם הונהגה השיטה שלכל אחד ניתן הכוח לעלות ולהגיע למעשי אבותיו אברהם יצחק ויעקב, ולדעת שגם שבהיותו בחוץ לישיבה ובהתעסקות בענייני העולם עליו לשמש כשלוחו של מקום, ולהתגבר על העלמות וההסתרים שבאותו מקום[2].
חשיבות הלימוד בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הדגיש מספר פעמים כי הכניסה לישיבה צריכה להיות כמה שיותר מוקדם ומהר, וזאת מכיוון שהשפעה של הישיבה על חייו של הנער היא משמעותית ביותר, וכיוון שכך יש להקדימה כמה שיותר[3]. הרבי גם עודד להאריך את זמן הלימוד והשהייה בישיבה, הן באיכות והן בכמות[4].
הרבי כתב באחד ממכתביו: "השנים שמקדישים אך ורק ללימוד תורה בהווה [בישיבה], אין זה בשביל חיי עולם הבא בלבד, אלא זוהי ההכנה הנכונה להחיים בעולם הזה"[5]. הרבי גם כתב כי בנוסף לערך בלימוד בישיבה[6], ישנו גם צורך כי הבחור ישהה בישיבה גם בשעות הפנאי והשינה, כדי לספוג את האווירה במקום, ולקבל חסיון נגד הרוחות הנושבות בעולם[7].
בנוסף ציין הרבי את החשיבות בלימוד דווקא בישיבות תומכי תמימים שהם: "הישיבות הטובות ביותר בעולם"[8]. בשיחה שנשא הרבי בי"ב תמוז תש"י דיבר הרבי על החשיבות בלימוד בישיבה של הרבי:
צריכים לדעת את גודל הזכות שבלימוד בישיבה של הרבי, ואלה שזכו לכך צריכים להודות ולשבח את השי"ת על גודל הזכות שנפלה בחלקם, ולהאחז בזה בכל בתוקף. ואלה שעשו את השטחות הגדולה ויצאו משם - מטוב שיחזרו ויבקשו אצל ההנהלה, וכולי האי ואולי יכניסו אותם
— תורת מנחם תש"י, חלק א', עמ' 130
הערות שוליים
- ↑ מלבד מספר ישיבות הנושאות שם אחר כגון ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, אחי תמימים.
- ↑ רשימות, חוברת קי"א, אות ד'.
- ↑ אגרות קודש, חלק כ"ב, עמ' רפ"ד, חלק ח', עמ' ט"ז.
- ↑ אגרות קודש, חלק י"ז, עמ' שנ"ז.
- ↑ אגרות קודש, חלק י"ח, עמ' תקל"ג.
- ↑ ראה אגרות קודש, חלק ו', עמ' צ"ב.
- ↑ אגרת קודש, חלק י"ח, עמ' תט"ז.
- ↑ אגרות קודש מותרגמות, חלק א', עמ' 335.