חנוכה (מנהגים): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 97: | שורה 97: | ||
===פרסומי ניסא=== | ===פרסומי ניסא=== | ||
לאחרי הפירסום העיקרי על ידי קיום מצות נר חנוכה בבית הכנסת, ואמירת "[[ | לאחרי הפירסום העיקרי על ידי קיום מצות נר חנוכה בבית הכנסת, ואמירת "[[הנרות הללו (ניגון)|הנרות | ||
הללו]]" כדאי ונכון להוסיף ב"פרסומי ניסא" | הללו]]" כדאי ונכון להוסיף ב"פרסומי ניסא" | ||
גם על ידי הדיבור בעניני חנוכה. | גם על ידי הדיבור בעניני חנוכה. |
גרסה מ־02:23, 4 במאי 2007
ערב חנוכה
כשנותנים צדקה לעני בערב חנוכה שהוא ערב שבת, לא די לתת לו כראוי לצרכי שבת סתם אלא כצרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה, שבודאי הדבר ניכר גם בסעודות השבת, ועל דרך זה - לתת כל הדרוש לו עבור צרכי החנוכה. הוספה הנ"ל היא גם בנוגע לעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכהוכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות.
לעורר את השכנים והידידים, והעיקר - להשתדל ולברר אפילו על הספק אם ישנם כאלה שאינם יודעים גודל ה"שטורעם" דעניני חנוכה, שגם אצלם יהיו כל עניני חנוכה בשלימות כולל גם בנוגע להכנה לחנוכה מבעוד מועד, מערב שבת.
כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי שבת קודש - הרי הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא, בהתחלת ערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת צריכים להתחיל בפועל ממש בכל עניני חנוכה.
לעורר בנוגע להדלקת נר חנוכה כפשוטה: כיון שהדלקת הנרות צריך להיות מיד במוצאי שבת, וכל המקדים הרי זה משובח - הרי, ההכנות להדלקת נר חנוכה שאי-אפשר לעשותם ביום השבת צריכים לעשותם בערב שבת. אפילו ההכנות שמותר לעשותם ביום השבת, מוטב שיעשום בערב שבת שאז יהיו באופן מסודר, כיון שלא צריכים לחשוש מענינים של מוקצה, להזהר בכל תנועה ותנועה.
כאשר כ"ד כסלו יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה השמחה דחנוכה להיות גם בכ"ד, כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער.
מנהגי חנוכה
גם כשנפגשים בימי החנוכה יש לנהוג בברכת "גוט יום טוב".
מנהג ישראל לאכול מאכלים שעשויים בשמן, לזכר נס השמן.
צדקה
בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין הצדקה, שעי"ז זוכים בקרוב ממש, בימי חנוכה אלה, להדלקת הנרות בחצרות קדשיך.
שמחת חנוכה
פסק הרמב"ם שימי חנוכה הם "ימי שמחה", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו.
אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן המהדרין.
המנורה והדלקתה
הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות", כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה נאה.
נוהגים להדליק בבית-הכנסת גם בבוקר כמספר הנרות שהדליקו בלילה שלפני זה.
כדי להוסיף בההתעוררות דנרות חנוכה - כדאי שתהיה מנורה דלוקה בבית הכנסת שכולם מתכנסים שם במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות.
בנוגע לבנות - הייתה הנהגת בית הרב שהבנות לא הדליקו נרות חנוכה לא הגדולות ולא הקטנות לפני בת-מצוה כי אם יצאו ידי חובתן בזה על ידי אביהן, ואחר כך - בעליהן.
במקומות שאין אנשים שידליקו נר חנוכה - ישתדלו לכל-הפחות שאשה או ילדה תדליק נר חנוכה.
כוחות מיוחדים לחנך
בימי החנוכה מלשון חינוך מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר מצוה ותורה אור" עם כל "השטורעם" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.
לשמוע מה הנרות מספרים
ידוע ומפורסם הפתגם וההוראה של אדמו"ר הריי"צ "שצריכים להתבונן ולהקשיב לסיפורם של נרות חנוכה". כאשר ילד או ילדה, יבוא לביתו יבקש מההורים והילדים הקטנים יבקשו מאחיהם ואחיותיהם המבוגרים להוסיף ולספר להם, בכל לילה ולילה, ומה טוב - גם בימים, מה הנרות מספרים. ויוסיפו ויספרו לכם עוד יותר בעניני חנוכה בכלל - סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם הוא שאף עך פי "שאתם המעט מכל העמים", בכל זה "אתה בחרתנו מכל העמים" והקב"ה נתן לבני ישראל התורה ומצוותיה.
הדלקת המנורה על פתח חדרי הילדים
כדאי ונכון שבפתח חדר הילדים תהיה גם מנורת והדלקת נר חנוכה.
נתינת דמי חנוכה בכל ימי החנוכה
מנהג ישראל שבימי החנוכה נותנים דמי חנוכה לילדים, וכן נהגו רבותינו נשיאינו בליל רביעי או בליל חמישי, וכן נהג אדמו"ר הריי"צ לתת דמי חנוכה לבנותיו, גם אחר הנשואין, וגם לחתניו.
כדאי ונכון לעורר שיתנו מעות חנוכה לילדים מה טוב בכל ימי חנוכה או על כל פנים שני פעמים במשך ימי החנוכה. ולהסביר להם, שנתינת המעות היא כדי שיוסיפו יותר בלימוד התורה. וכדי לקיים גם הוראת רבותינו נשיאינו לתת דמי חנוכה "בליל הרביעי או בליל החמישי", - אזי עצה היעוצה שבליל הרביעי או חמישי יתנו כפליים, או ג' פעמים ככה, אופן של חידוש.
מנהג ישראל שמשתדלים שהילדים יקבלו מה שיותר מעות חנוכה, ולא רק מהאב, אלא גם משאר בני המשפחה.
הכוונה בנתינת "דמי חנוכה" היא כדי לתת לילדים אפשרות להוסיף בצדקה. ויש להסביר להם שנותנין את המעות לרשותם וסומכים עליהם שישתמשו בהמעות באופן המתאים, ובודאי יתנו מעצמם חלק לצדקה.
פרסומי ניסא
לאחרי הפירסום העיקרי על ידי קיום מצות נר חנוכה בבית הכנסת, ואמירת "הנרות הללו" כדאי ונכון להוסיף ב"פרסומי ניסא" גם על ידי הדיבור בעניני חנוכה.
יש לראות לנצל ימים אלו כדי לערוך התוועדות חסידים, או לקרוא לזה בלשון אחר, בכל מקום לפי ענינו, בכל יום מימי החנוכה, ולדבר שם דברי תורה, ולקבל החלטות טובות.
ובעיקר - לדבר בענין פרסומי ניסא, בכל הניסים שהקב"ה עושה לבני ישראל - "בימים ההם בזמן הזה" מתוך ידיעה שהפרסומי ניסא שהקב"ה עושה בזמנינו נוגע וקשורה להבאת הגאולה בפועל ממש.
להאיר את החוץ
ההדלקה "בחוץ" צריכה להיות החל מה"חוץ" שישנה אצל כל אחד בפרט, שעושה גם את כל מעשיך לשם שמים ובכל דרכיך דעהו, עד שגם בענינים שבהם לכאורה שייך רק "[[סור מרע]]", הוא עושה כל התלוי בו באופן המותר ע"פ שו"ע שימלא אותם עם דבר של תועלת וענינים של זכות. וגם בנוגע לההשפעה על בני ביתו, שאינו מסתפק עם זה שמחזק הקשר עם ילדיו על ידי לימוד התורה איתם, אלא הוא גם מחנך בנוגע לעניני יהדות בכלל, כולל לחנך בניו ובנותיו לפני בר ובת מצוה בנוגע מצוות האחרות דחנוכה.
מבצע חנוכה
מענינים העיקריים דחנוכה שצריך להיות השתדלות מיוחדת אפילו על הספק בנוגע לאלה מבני ישראל אשר מסיבות שונות ומשונות נמצאים הם "מבחוץ" מעניני יהדות בתכלית השלימות, או מבחוץ מיהדות בכלל בכל מקום שידו מגעת.
להשתדל בנוגע להדלקת נר חנוכה בכל בתי בני ישראל, וכן הדלקת נר חנוכה במקומות ציבוריים ופומביים להדגיש הענין ד"פירסומי ניסא".
ניש להסביר לכל יהודי מי שיהיה ובאיזה מצב שיהיה שעליו לעמוד בקומה זקופה ובגאון יעקב בעניני יהדות, ולא להתבייש ח"ו ביהדותו, אדרבה - להתגאות בזה, ולהראות בהנהגתו בחיי היום-יום, שמתנהג בדרך התורה.
הכנה להגאולה
הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.
זאת חנוכה
יש לעשות "סך הכל" מכללות הענין דחנוכה בזאת חנוכה, כדי ש"החי יתן אל לבו", להמשיך בעבודת כל השנה כולה במעשה בפועל.
צריך ללמוד המאמר או עך כך פנים חלק, או שורות אחדות , שישנו מאדמו"ר הזקן עם הגהות והערות של הצמח צדק, שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה", והעיקר - "לחיות" עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות.
החלטות טובות
בסיום וחותם ימי החנוכה צריך כל אחד ואחת אנשים נשים וטף לקבל החלטות טובות להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני "נר מצוה ותורה אור", החל מלימוד התורה, ובהפצת היהדות ובהפצת המעיינות. ומה טוב - שיתחילו בזה על ידי עריכת התוועדות נוספת שבהם יוסיפו בלימוד פנימיות התורה, ויקבלו החלטות טובות בנוגע לימים שלאחרי זה: להוסיף בלימוד פנימיות התורה ובהפצת המעיינות חוצה ובכל עניני טוב וקדושה.
פעולה נמשכת
בהימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה .