משה הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי. | הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות מאת ר' א"א סופר בהוצאת ספרים יפה נוף באתר [[היברו בוקס]]] | |||
==קישורים | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]] |
גרסה מ־07:53, 19 ביוני 2022
רבי משה הלברשטאם (ח' בניסן תרצ"ב – כ"ח בניסן תשס"ו) היה מורה צדק בולט ודיין בבד"צ העדה החרדית. הסמיך לרבנות מאות רבנים. מחבר שו"ת "דברי משה" וראש ישיבת "דברי חיים – טשאקאווא".
תולדות חיים
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שבגליציה לרבי יעקב הלברשטאם האדמו"ר מטשאקווא. בהיותו בן 3 עלה לארץ ישראל עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב שמואל וואזנר. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ראב"ד העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב יצחק יעקב וייס, גאב"ד העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "בית יוסף צבי" של דושינסקי. בשנת תשכ"ב מונה לראש ישיבה בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.
הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.
ב-כ"ח בניסן תשס"ו לקה בליבו וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.
קשריו עם הרבי
הרב הלברשטם ביקר אצל הרבי כמה וכמה פעמים.
באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו והיה הוי' עמו[1], כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.
הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.
הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.
לקריאה נוספת
==קישורים
הערות שוליים
- ↑ שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו