ו' באדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(22 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
'''ו' באדר''' הוא היום השישי ב[[חודש אדר]].
'''ו' באדר''' הוא היום השישי ב[[חודש אדר]].


== אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*[[תר"ו]] - רבי דניאל וואלף פרוסטיץ, ראב"ד פרשבורג ומחבר ספר 'מחנה דן', נפטר.
* [[תשל"ו]] (אדר א') - הרב [[אליהו כי טוב]], עסקן ומחבר ספרים, נפטר
*[[תרע"ו]] - רבי נפתלי אמסטרדם, מראשי תנועת ה[[מוסר]], נפטר.
*[[תרפ"ד]] - רבי משה יהודה אריה לייב זמבא מוורשא, מחבר ספר 'גור אריה יהודה', נפטר.
*[[תרצ"ד]] - רבי חנוך צבי הכהן, אב"ד בנדין ומחבר ספר 'יכהן פאר', נפטר.
*[[תרצ"ו]] - רבי יוסף בוימגרטן, אב"ד שיפ-שוהל בוינה, נפטר.
*[[תשנ"ט]] - רבי דוד פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז' ומחבר ספר 'ישועות דוד', נפטר.
==[[ימי חב"ד]]==
===נולדו===
*[[תרכ"ז]] - רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], נולד{{הערה|בספר [[עת לדעת (ספר)|עת לדעת]] מופיע שנולד בתאריך ב' אדר.}}.


===נפטרו===
==ימי חב"ד==
*[[תשמ"ט]] - הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]], נפטר.  
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תשע"ד]] - ר' [[ישראל ברוך בוטמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].
*[[תרכ"ז]] {{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
*[[תרע"ב]]{{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - הרב [[אפרים לרר]], מאנשי הסוכנות היהודית, חבר קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]], וחתנו של הרב [[אברהם פאריז]].
*[[תשכ"א]]{{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], איש [[חינוך]], לשעבר, [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח"ל צפת]], רבה של [[בני ברק]] ומפקח של מערכת הכשרות [[הרב לנדא]].


===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ה]]{{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - הרב [[טוביה בלקין]], מראשוני עסקני חב"ד ב[[ארצות הברית]] וחבר דירקטוריון [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגו"ח ארצות הברית]], [[בעל מנגן]] ו[[בעל שמועה]].
*[[תשמ"ט]] (אדר ראשון) - הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]].
*[[תשס"א]] - הרב [[שלמה גלפרין]], [[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[לוד]] ומחבר הספר 'באר [[מים]] חיים' עה"ת ובעניני הלכה.
*[[תשס"ה]] (אדר שני) - הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ומייסד [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]].
*[[תשס"ו]] - הרב [[ניסים חי היוורד]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]] ו[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]], ומנהל 'אהלי תורה' במיאמי ביטש ומוסדות נוספים ברחבי העולם.
*[[תשע"ד]] (אדר שני) - הרב [[ישראל ברוך בוטמן]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].
*[[תשע"ו]] (אדר ראשון) - הרב [[שלום דובער אליגולשוילי]], חסיד חב"ד שמסר את נפשו ב[[גרוזיה]] על חינוך ילדי ישראל, ולאחר עלייתו לארץ היה מאנשי החסד של [[נחלת הר חב"ד]].




{{להיום יום|ו'|אדר א'}}
{{להיום יום|ו'|אדר א'}}
{{להיום יום|ו'|אדר ב'}}
{{להיום יום|ו'|אדר ב'}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו ו]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אדר|ב ו]]

גרסה אחרונה מ־09:37, 24 במאי 2022

<< >> חודש אדר

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

הבהרה: ערך זה עוסק גם בו' באדר א' וגם בו' באדר ב'

ו' באדר הוא היום השישי בחודש אדר.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]



הפתגם היומי - ו' באדר א' - מלוח היום יום
משיחות אבי אדמו"ר: עס איז א מעלה נפלאה, וואס דער אויבערשטער ברוך-הוא איז מזכה און מען קריגט א חוש מיט א געשמאק א אידען א טובה טאן, ביז אז יענער ווערט בא אים טייערער ווי ער בא זיך, ווארום אויף זיך קען ער געפינען כמה טעמים פאר וואס עס קומט אים זאל, ח"ו, זיין ניט גוט, אבער אויף דעם אנדערען איז דאס ניט שייך כלל.

תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: זוהי מעלה נפלאה, מה שהקדוש ברוך הוא מזכה בחוש ותענוג בעשיית טובה ליהודי, עד שהשני נהיה אצלו יקר יותר מאשר הוא בעצמו, כיון שעל עצמו הוא יכול למצוא כמה טעמים למה מגיע לו, ח"ו, שיהיה לו לא טוב, אבל על השני אין זה שייך כלל.


הפתגם היומי - ו' באדר ב' - מלוח היום יום
מקובל אצל זקני אנ"ש: ספר התניא הוא לקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש על יחידות בשנות תק"מ-תק"נ. בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. תקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו. ומהאי טעמא נזדרז רבינו למסרו לדפוס. יש נוסח אחר: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה. בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס.

הצמח צדק סיפר אשר, בראש השנה הראשונה לחייו - שנת תק"נ - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי צדיק וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.