ו' באדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(24 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
'''ו' באדר''' הוא היום השישי ב[[חודש אדר]].
'''ו' באדר''' הוא היום השישי ב[[חודש אדר]].


==[[ימי חב"ד]]==
==אירועים ביהדות==
*[[תרכ"ז]] - רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], נולד.
* [[תשל"ו]] (אדר א') - הרב [[אליהו כי טוב]], עסקן ומחבר ספרים, נפטר
*[[תשמ"ט]] - הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]], נפטר.


== נולדו ==
==ימי חב"ד==
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרכ"ז]] {{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
*[[תרע"ב]]{{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - הרב [[אפרים לרר]], מאנשי הסוכנות היהודית, חבר קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]], וחתנו של הרב [[אברהם פאריז]].
*[[תשכ"א]]{{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], איש [[חינוך]], לשעבר, [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח"ל צפת]], רבה של [[בני ברק]] ומפקח של מערכת הכשרות [[הרב לנדא]].


== נפטרו ==
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תר"ו]] - רבי דניאל וואלף פרוסטיץ, ראבפרשבורג ומחבר ספר 'מחנה דן'.
*[[תש"ה]]{{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - הרב [[טוביה בלקין]], מראשוני עסקני חבב[[ארצות הברית]] וחבר דירקטוריון [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגו"ח ארצות הברית]], [[בעל מנגן]] ו[[בעל שמועה]].
*[[תרע"ו]] - רבי נפתלי אמסטרדם, תלמידו של רבי [[ישראל מסלנט]] וממקימי 'בית המוסר' ב[[ירושלים]].
*[[תשמ"ט]] (אדר ראשון) - הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]].  
*[[תרע"ו]] - רבי נפתלי אמסטרדם, מראשי תנועת ה[[מוסר]].
*[[תשס"א]] - הרב [[שלמה גלפרין]], [[משפיע]] בקהילת חבב[[לוד]] ומחבר הספר 'באר [[מים]] חיים' עה"ת ובעניני הלכה.
*[[תרפ"ד]] - רבי משה יהודה אריה לייב זמבא מוורשא, מחבר ספר 'גור אריה יהודה'.
*[[תשס"ה]] (אדר שני) - הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ומייסד [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]].
*[[תרצ"ד]] - רבי חנוך צבי הכהן, אב"ד בנדין ומחבר ספר 'יכהן פאר'.
*[[תשס"ו]] - הרב [[ניסים חי היוורד]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]] ו[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]], ומנהל 'אהלי תורה' במיאמי ביטש ומוסדות נוספים ברחבי העולם.
*[[תרצ"ו]] - רבי יוסף בוימגרטן, אב"ד שיפ-שוהל בוינה.
*[[תשע"ד]] (אדר שני) - הרב [[ישראל ברוך בוטמן]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].
*[[תשנ"ט]] - רבי דוד פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז' ומחבר ספר 'ישועות דוד'.
*[[תשע"ו]] (אדר ראשון) - הרב [[שלום דובער אליגולשוילי]], חסיד חב"ד שמסר את נפשו ב[[גרוזיה]] על חינוך ילדי ישראל, ולאחר עלייתו לארץ היה מאנשי החסד של [[נחלת הר חב"ד]].
*[[תשע"ד]] - ר' [[ישראל ברוך בוטמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].




{{להיום יום|ו'|אדר א'}}
{{להיום יום|ו'|אדר א'}}
{{להיום יום|ו'|אדר ב'}}
{{להיום יום|ו'|אדר ב'}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו ו]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אדר|ב ו]]

גרסה אחרונה מ־09:37, 24 במאי 2022

<< >> חודש אדר

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

הבהרה: ערך זה עוסק גם בו' באדר א' וגם בו' באדר ב'

ו' באדר הוא היום השישי בחודש אדר.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]



הפתגם היומי - ו' באדר א' - מלוח היום יום
משיחות אבי אדמו"ר: עס איז א מעלה נפלאה, וואס דער אויבערשטער ברוך-הוא איז מזכה און מען קריגט א חוש מיט א געשמאק א אידען א טובה טאן, ביז אז יענער ווערט בא אים טייערער ווי ער בא זיך, ווארום אויף זיך קען ער געפינען כמה טעמים פאר וואס עס קומט אים זאל, ח"ו, זיין ניט גוט, אבער אויף דעם אנדערען איז דאס ניט שייך כלל.

תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: זוהי מעלה נפלאה, מה שהקדוש ברוך הוא מזכה בחוש ותענוג בעשיית טובה ליהודי, עד שהשני נהיה אצלו יקר יותר מאשר הוא בעצמו, כיון שעל עצמו הוא יכול למצוא כמה טעמים למה מגיע לו, ח"ו, שיהיה לו לא טוב, אבל על השני אין זה שייך כלל.


הפתגם היומי - ו' באדר ב' - מלוח היום יום
מקובל אצל זקני אנ"ש: ספר התניא הוא לקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש על יחידות בשנות תק"מ-תק"נ. בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. תקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו. ומהאי טעמא נזדרז רבינו למסרו לדפוס. יש נוסח אחר: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה. בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס.

הצמח צדק סיפר אשר, בראש השנה הראשונה לחייו - שנת תק"נ - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי צדיק וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.