הרבי שלנו (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
בשבת [[פרשת שופטים]], [[ד' באלול]] [[תשט"ז]], ציווה [[הרבי]] על [[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|הבחורים שנשלחו על ידו באותה שנה]] ל[[ארץ ישראל]] לאחר [[הטבח בבית הספר למלאכה]], לנגן ניגון "{{מונחון|מזמרת הארץ|מזמרת הארץ|מהזמירות – הניגונים – ששרים בארץ ישראל}}", וה[[תמים]] [[שלום דובער בוטמן]] מהשלוחים החל ניגון זה, שמחבר מילותיו ה[[תמים]] [[שמחה זילברשטרום]] נרצח בטבח{{הערה|שם=דוח}}. על פי המתואר ביומנים, במהלך השירה "הרבי הניח ראשו הק' על ידיו הק' ובכה..."{{הערה|{{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}. | בשבת [[פרשת שופטים]], [[ד' באלול]] [[תשט"ז]], ציווה [[הרבי]] על [[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|הבחורים שנשלחו על ידו באותה שנה]] ל[[ארץ ישראל]] לאחר [[הטבח בבית הספר למלאכה]], לנגן ניגון "{{מונחון|מזמרת הארץ|מזמרת הארץ|מהזמירות – הניגונים – ששרים בארץ ישראל}}", וה[[תמים]] [[שלום דובער בוטמן]] מהשלוחים החל ניגון זה, שמחבר מילותיו ה[[תמים]] [[שמחה זילברשטרום]] נרצח בטבח{{הערה|שם=דוח}}. על פי המתואר ביומנים, במהלך השירה "הרבי הניח ראשו הק' על ידיו הק' ובכה..."{{הערה|{{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־09:30, 24 באפריל 2022
המונח "הרבי שלנו" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבי מליובאוויטש הנוכחי, ראו רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א).
הרבי שלנו הוא ניגון המורכב מלחן שבמקורו הוא מחסידות רוז'ין, הידוע גם כלחן למילים 'שובי הורתנו' או "אמר רבי עקיבא", בצירוף מילים שחיבר התמים שמחה זילברשטרום על הרבי.
ניגון זה ניגנו התלמידים הספרדים בישיבת תומכי תמימים לוד, בבתי הספר למלאכה ובבתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק[1].
הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי שלנו, הרבי שלנו, צדיק ונשיא דורנו;
הרבי שלנו, הוא יוליכנו לקראת משיח צדקנו.
תחילה מנגנים פעמיים את השורה הראשונה, ולאחר מכן פעמיים את השורה השניה.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבת פרשת שופטים, ד' באלול תשט"ז, ציווה הרבי על הבחורים שנשלחו על ידו באותה שנה לארץ ישראל לאחר הטבח בבית הספר למלאכה, לנגן ניגון "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מזמרת הארץ", והתמים שלום דובער בוטמן מהשלוחים החל ניגון זה, שמחבר מילותיו התמים שמחה זילברשטרום נרצח בטבח[1]. על פי המתואר ביומנים, במהלך השירה "הרבי הניח ראשו הק' על ידיו הק' ובכה..."[2].
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 דו"ח השלוחים לארץ הקודש, השלוחים הראשונים לארץ הקודש – תשט"ז, עמ' 27.
- ↑ הרב מרדכי מנשה לאופר, עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי במגזין התקשרות מספר 1088