חסידות סאטמר: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: חסידות סאטמאר, מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל …) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בין חסידי סאטמר שורר וויכוח האם תמך ה[[אדמו"ר]] בפעולות אלו. | בין חסידי סאטמר שורר וויכוח האם תמך ה[[אדמו"ר]] בפעולות אלו. | ||
כיום אין כמעט חיכוכים מעשיים בין חב"ד וסאטמאר, בעיקר בשביל ההפרדה שנוצרה - בה אין שום מוסד חבד"י במגורי חסידי סאטמאר, וזאת בעקבות פסק הרבי שפסק כי על אף שבכל מקום הכלל תקף ללכת בדרך של אהבת ישראל וקירוב, שונה הדבר כאשר נוגע הדבר לחשש של פיקוח נפש, הדוחה את כל התורה כולה. | כיום אין כמעט חיכוכים מעשיים בין חב"ד וסאטמאר, בעיקר בשביל ההפרדה שנוצרה - בה אין שום מוסד חבד"י במגורי חסידי סאטמאר בערים [[מונרו]] ו[[ויליאמבסורג]], וזאת בעקבות פסק הרבי שפסק כי על אף שבכל מקום הכלל תקף ללכת בדרך של אהבת ישראל וקירוב, שונה הדבר כאשר נוגע הדבר לחשש של פיקוח נפש, הדוחה את כל התורה כולה. | ||
אחת מהסיבות לכך היא גם בגלל האדמו"רים החדשים, ובעיקר האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבום]] המנהיג את החסידות בדרך תורתית, ומתייחס לחב"ד בדרך של ידידות וכבוד. | אחת מהסיבות לכך היא גם בגלל האדמו"רים החדשים, ובעיקר האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבום]] המנהיג את החסידות בדרך תורתית, ומתייחס לחב"ד בדרך של ידידות וכבוד. | ||
גרסה מ־02:58, 4 במרץ 2010
חסידות סאטמאר, מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב זצ"ל, ובנו בעל הקדושת יוטם טוב, רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום זצ"ל.
החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי יואל טייטלבום, האדמו"ר מסאטמאר, שנודע במלחמתו החריפה נגד הציונות. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מאדמו"ר הרש"ב, והמשך באדמו"ר הריי"צ והרבי, ששיטותיהם בענין הציונות, מדינת ישראל ואתחלתא דגאולה, היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת, כמפורט בערך יואל טייטלבום.
לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי משה טייטלבום זצ"ל בעל הברך משה, ובנו של בעל העצי חיים, לממשיך הדרך, אם כי חלק גדול מהעדה לא קיבלו על עצמם את מרותו כל וכלל, ואף הקימו לעצמם רשת מוסדות בשם בני יואל. בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמאר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך בסוף ימיו בבנו רבי יקותיאל יהודה, אם כי יש הטוענים כי המכתבים שנכתבו על ידו סולפו ולא היה בצלילות הדעת בעת כתיבתם ובעת אמירת הדרשה (שנאמרה מתוך הכתב).
יחסים מורכבים
בין חב"ד וסאטמר יחסים מורכבים ביותר. למרות היחס החם שהיה בין החסידויות, מפעם לפעם התפרצו מחלוקות עזות שהגיעו לאלימות חד-צדדית, בה חסידי סאטמר לא בחלו בכל דרך בכדי לפגוע בחב"ד.
בתקופת מבצע אנטבה היו חיכוכים, כמו כן בחודש טבת תשל"ז נזרקו אבנים על טנק מבצעים. פעם קשקשו חסידי סאטמר על האוהל הק', ובפורים תשל"ז הכינו בובת שעווה בדמותו של הרבי ותלוה על העץ הסמוך ל770, ופרשיה כואבת נוספת היא הפגיעה האלימה ברב אברהם מענדל וכטר וכן גזיזת זקנו של הרב פנחס קארף.
בין חסידי סאטמר שורר וויכוח האם תמך האדמו"ר בפעולות אלו.
כיום אין כמעט חיכוכים מעשיים בין חב"ד וסאטמאר, בעיקר בשביל ההפרדה שנוצרה - בה אין שום מוסד חבד"י במגורי חסידי סאטמאר בערים מונרו וויליאמבסורג, וזאת בעקבות פסק הרבי שפסק כי על אף שבכל מקום הכלל תקף ללכת בדרך של אהבת ישראל וקירוב, שונה הדבר כאשר נוגע הדבר לחשש של פיקוח נפש, הדוחה את כל התורה כולה.
אחת מהסיבות לכך היא גם בגלל האדמו"רים החדשים, ובעיקר האדמו"ר רבי אהרן טייטלבום המנהיג את החסידות בדרך תורתית, ומתייחס לחב"ד בדרך של ידידות וכבוד.
גם האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבום אינו נלחם בחב"ד, ואף מבקר בבתי חב"ד. אם כי תקנות הרבי עומדות בעינן בשביל חששות של פיקוח נפש, גם בגלל שחלק הגדול של חסידי האדמו"ר רבי יואל לא המשיכו למרותם של אחיינו רבי משה ובניו, וגם בשביל שבקרב חסידי סאטמאר עצמם יש מיעוט הדוגל עדיין בשיטות של הידים ידי עשיו.