שמואל (נכד המהר"ל): הבדלים בין גרסאות בדף
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ר' שמואל נולד לאביו ר' [[בצלאל חריף]], בנו של ה[[מהר"ל מפראג]]. | ר' שמואל נולד לאביו ר' [[בצלאל חריף]], בנו של ה[[מהר"ל מפראג]]. | ||
שמואל חונן בכישרונות אמנותיים לציור ולעבודת יד, אך יחד עם זה לא היה לו חשק רב ללימודים. | שמואל חונן בכישרונות אמנותיים לציור ולעבודת יד, במיוחד למלאכת-יד במתכות שונות, אך יחד עם זה לא היה לו חשק רב ללימודים. | ||
בגיל שש-עשרה שנה, כשלמד בישיבת אביו, כתב על קלף ספר-תורה שאורכו היה כ-12 ס"מ ורחבו פחות מ-8 ס"מ. הכתב היה ברור ותאם את ההלכה, אך בדרך כלל נזקקו לזכוכית מגדלת כדי לקרוא אותו. | בגיל שש-עשרה שנה, כשלמד בישיבת אביו, כתב על קלף ספר-תורה שאורכו היה כ-12 ס"מ ורחבו פחות מ-8 ס"מ. הכתב היה ברור ותאם את ההלכה, אך בדרך כלל נזקקו לזכוכית מגדלת כדי לקרוא אותו. | ||
גרסה מ־17:35, 8 בפברואר 2022
ר' שמואל (? - ה'תט"ו) היה נכד המהר"ל מפראג.
תולדות חיים
ר' שמואל נולד לאביו ר' בצלאל חריף, בנו של המהר"ל מפראג.
שמואל חונן בכישרונות אמנותיים לציור ולעבודת יד, במיוחד למלאכת-יד במתכות שונות, אך יחד עם זה לא היה לו חשק רב ללימודים.
בגיל שש-עשרה שנה, כשלמד בישיבת אביו, כתב על קלף ספר-תורה שאורכו היה כ-12 ס"מ ורחבו פחות מ-8 ס"מ. הכתב היה ברור ותאם את ההלכה, אך בדרך כלל נזקקו לזכוכית מגדלת כדי לקרוא אותו.
שמואל עבד על כך במשך שלוש שנים מחוץ לסדרי הישיבה והתקין לספר תורה זה "עצי חיים" ו"יד" זעירים שהיו עשויים מעשי אמן, וחרת עליהם מספר פסוקים. הוא גם יצק "כתר" והתקין לו ארון קודש בתוך אבן שיש גדולה שחרת עליהם ציורים מבית המקדש.
בסיום היצירה העניק אותה ר' שמואל כמתנה לסבו המהר"ל, שנהנה מכך מאוד והשתעשע בה הרבה.
נישואיו
בהיותו בן תשע עשרה שנה, שידכו אביו עם ביתו של מנהיג יהודי ובעל צדקה וחסד מפורסם באשכנז, בשם ר' מרדכי זלצהיים. החתונה התקיימה בפראג, אצל סב החתן, המהר"ל, שהיה אז בן שמונים ושלוש שנים.
בשנת ה'שס"א, לאחר פטירת ראש קהילת פראג ר' מרדכי מייזל, מונה במקומו ר' שמואל.
בשנת ה'ש"פ נפטר אביו ר' בצלאל בקלין, ור' שמואל עבר לגור בפראג. בקלין התפרנס ר' שמואל מסחר בזהב וכסף וביהלומים. במיוחד התפרנס בהרכבת אבני חן ותכשיטים ועשיית תכשיטים בצורה אמנותית. גם בפראג המשיך ר' שמואל במלאכה זו, ובין השאר עסק גם בחריתת ציורים על מתכות בגוונים שונים. כך סיגל לעצמו הון רב.
פטירתו
המהר"ל מפראג, סביו, הזמין בבית העלמין שלושה קברים: עבורו, עבור אשתו, ועבור בנו יחידו ר' בצלאל. אך מאחר שר' בצלאל נפטר בקלין, יעד את הקבר השלישי לנכדו ר' שמואל. כשמלאו לר' שמואל שבעים ותשע שנים, הזכיר לגבאי החברא קדישא שהקבר השלישי מיועד לו.
אך מכיוון שכולם רצו להיקבר ליד המהר"ל, לא היה מקום שם. ר' שמואל הלך לקבר סבו המהר"ל, והזכיר לו את ההבטחה שיקבר לידו. ואכן, כשנפטר ר' שמואל בשנת ה'תט"ו, התרחבה מאליה חלקת הקרקע הנידונה, כך שר' שמואל נקבר ליד סבו.
משפחתו
- בנו, ר' יהודה לייב - בעל 'קול יהודה' על שולחן ערוך אורח חיים.
לקריאה נוספת
- ספר הזיכרונות חלק ב', פרק פ"ו - משפחת מהר"ל מפראג, ופרק צ"א.