רבן גמליאל הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף

השיא את בתו ל[[רבי שמעון בן נתנאל]] הכהן, מתלמידי [[רבן יוחנן בן זכאי]] (תוספתא עבודה זרה פרק ג).

בנו, שירש את מקומו בנשיאוּת, היה [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]], שהיה מ[[עשרת הרוגי מלכות]], והעיד: "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי{{הערה|[[מגילת איכה|איכה]] ג.}}. אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה, וחמש מאות למדו חכמת יוונית, ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא" (סוטה מט:). ואולם יש מייחסים עדות זו ל[[רבן שמעון בן גמליאל]] השני, בנו של [[רבן גמליאל דיבנה]], ולא לבנו של רבן גמליאל הזקן.

===[[תפילת שמונה עשרה]] ותיקון ברכת המינים===

:::''[[שמעון הפקולי]] הסדיר [[שמונה עשרה]] ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים? עמד שמואל הקטן ותיקנהּ.{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] כח ע"ב.}}

במבט ראשון נראה שמדובר ב[[רבן גמליאל דיבנה]], ואולם עיון נוסף במקורות יוכיח שמדובר בסבו, רבן גמליאל הזקן. זה מוכח מכך ששמואל הקטן, מתקן ברכת המינים, נפטר עוד בחייו של [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]], אביו של רבן גמליאל דיבנה (ובנו של ר"ג הזקן). כן מוכח מהתלמוד הבבלי{{הערה|[[סוטה]] מח ע"ב.}}, שם מובא ששמואל הקטן ניבא בשעת מיתתו את הריגתם של רבן שמעון בן גמליאל הזקן ושל [[רבי ישמעאל כהן גדול]], שהיו מ[[עשרת הרוגי מלכות]]. ממקור זה, וממקורות נוספים, מוכח ששמואל הקטן חי בתקופתו של רבן גמליאל הזקן, ובתקופה זו תוקנה ברכת המינים.

במסכת [[מועד קטן]]{{הערה|כז ב}} מובא אודות תקנה שתיקן רבן גמליאל כאשר נפטר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בראשונה הייתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו קרוביו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות ראש בעצמו, ויצא בכלי פשתן ונהגו העם אחריו לצאת בכלי פשתן.}}

נהוג ללמוד את פירוש הגמרא כי תקנת רבי גמליאל היא לצורך כבוד המת שלא יהיו מניחים אותו ובורחים. אך הרבי שליט"א מלך המשיח{{הערה|1=[[רשימות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16020&hilite=d4bc182f-36fb-4cfb-9d97-2109f262830d&st=%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=150 חוברת קכ"ז].}} מבאר כי הפשט הוא, דכדי שלא יהיה קשה הוצאת המת לקרוביו, נהג רבן גמליאל קלות ראש בעצמו ויצא בכלי פשתן, והיינו, שהתקנה היא לא כדי למנוע זלזול המתים שמניחים אותם ובורחים, אלא בשביל הקרובים '''החיים''', שהוצאת המת לא תהיה קשה עליהם. ורק במאמר המוסגר מצייר עד כמה הייתה קשה עליהם, עד שהיו מניחין ובורחין.

רבן גמליאל תיקן תקנות רבות, בעניני גיטין{{הערה|1=ראה חידושי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16092&st=&pgnum=235&hilite= בענין].}} ופרוזבול, ועוד.

[[קטגוריה:תנאים|גמליאל]]